ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
כֹּל זֶה בְּצִוּוּי ה' יִתְעַלֶּה, לֹא סְבָרָה וְלֹא הִתְחַכְּמוּת, וְאֵין בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם לְשַׁעֵר זֶה עַל סִדְרוֹ וְעֶרְכּוֹ מִבְּלִי חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפֹּל בּוֹ פְּגָם. כְּאִלּוּ הוּא חִלֵּק יִשְׂרָאֵל וְשִׁעֲרָם, וְשִׁעֵר יְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּצְּמָחִים וּבְבַעֲלֵי הַחַיִּים, וְשִׁעֵר שֵׁבֶט לֵוִי, וְצִוָּה בַּמִּדְבָּר בַּיְּחָסִים הָאֵלֶּה, מִידִיעָתוֹ כִּי כְּשֶׁיְּסֻדַּר הַיַּחַס הַזֶּה, יִשָּׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּרַוְחָתָם וְלֹא יֶחְסַר לַלְּוִיִּים דָּבָר. וְלֹא יַגִּיעַ הָעִנְיָן אֶל דַּלּוּת שֵׁבֶט אוֹ מִשְׁפָּחָה, בְּמַה שֶּׁקָּבַע גַּם כֵּן שֶׁהַכֹּל יָשׁוּב בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה מֵחֲלֻקַּת הָאָרֶץ, בְּנוֹסָף עַל חִלּוּקִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁלֹּא יְכִילוּם גִּלְיוֹנוֹת, יִרְאֶה מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם שֶׁאֵינָם מֵעֵצוֹת בָּשָׂר וָדָם. יִשְׁתַּבַּח מְסַדְּרָם, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וְנִשְׁאַר הַסֵּדֶר הַזֶּה בִּשְׁתֵּי הַמֶּמְשָׁלוֹת כְּמוֹ אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְאִלּוּ הָלְכוּ הָעָם בַּדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה, הָיָה נִשְׁאָר כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.
___________________________
דקדוק הביטויים ונשיאת הגבות – ביטויים חיצוניים (כגלגול עיניים כלפי מעלה) של עבודת הדתות האחרות. מאמרים – דיבורים. המקום המיוחד – בית המקדש. הראיון – הקרבה ברגלים של עולת הראיה. ראשית עריסותיכם – הפרשת חלה מן העיסה. כאילו הוא חילק וכו' – כאילו ה' ערך חישוב. גליונות – דפים וספרים. שתי הממשלות – בתקופת המשכן, בית ראשון ובית שני.
ביאורים
עבודת ה' לא נמדדת על פי הרגשת הנעימות שהיא מעניקה, או תחושת סיפוק. נענוע הגוף בדביקות תוך עצימת עיניים בחזקה, מעוררת התרגשות רבה, אבל לא אומרת דבר על הערך של התפילה. המדד האמיתי של עבודת ה' היא בכוונת הלב, שבאה לידי ביטוי במעשים קשים ומכבידים, שנעשים בשמחה. לכן מצוות התורה מתייחסות אל עולם הנפש והמידות מצד אחד, ודורשת מאמצים והשקעה כספית וגופנית לאורך זמן מצד שני. ההתלהבות השטחית נותנת תחושה מדומה של התקדמות, אבל האישיות נבנית באמצעות עמל והתגברות על קשיים. המצוות מדויקות לא רק מבחינת מבנה הנפש, אלא גם מבחינת מבנה העולם. ישנה התאמה בין הגודל של העם, חלוקת השבטים והאזורים בארץ, והמינון הכלכלי. מערכת מורכבת ומסועפת כל כך מעידה על מי שקבע אותה. רק ה' יכול לצפות מראש את כל ההתפתחויות והשינויים העתידיים, ולסדר את כל מצוות התורה על פיהם. הבניין הרוחני של העם לא בא על חשבון הבניין הגשמי. ה' שנתן את התורה, גם ברא את העולם, וגם משגיח עליו, והוא דואג לכך שגם מצוות כמו צדקה או יובל לא יפגעו בכלכלה הישראלית. בעם ישראל הרוח והחומר הן שלובות זרוע.
הרחבות
1. אי יכולת האדם לשער את רצון ה' גם בפרטים
וְאֵין בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם לְשַׁעֵר זֶה עַל סִדְרוֹ וְעֶרְכּוֹ מִבְּלִי חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפֹּל בּוֹ פְּגָם. ריה"ל מלמד אותנו כאן שיעור חשוב. לפי דבריו, גם לאחר שהאדם מכיר עיקרון רוחני חשוב אין ביכולתו לשער בשכלו את הדרך המדויקת שבה אותו עיקרון מתיישם בפועל. יש כאן קביעה מוחלטת על חלקיותו של המוסר האנושי היחסי.
משל הכסיל שמביא ריה"ל במאמר ראשון אות עט ממחיש היטב עניין זה. לפי המסופר שם, הכסיל מחלק תרופות לכל המעוניין בלי שהוא יודע איזו תרופה מתאימה למחלה מסוימת, מה המינון הנכון: "וְאוֹתוֹ הַכְּסִיל מוֹצִיא לָהֶם מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵת הַתְּרוּפוֹת, וְלֹא כַּמָּה רָאוּי לְהַשְׁקוֹת מִכֹּל תְּרוּפָה לְכֹל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בְּנֵי אָדָם בַּתְּרוּפוֹת הָהֵן אֲשֶׁר הָיוּ מוֹעִילוֹת לָהֶם". הנמשל לדבר הוא האדם המנסה ללכת בדרך מוסרית אנושית ללא ההסתמכות על הקביעה האלוהית המוחלטת שמקורה הנבואה, הבאה לידי ביטוי בתורה.
שאלות לדיון
לאיזה אדם עול המצוות הוא טורח, ולאיזה אדם עול המצוות משמח?
מניין קובע ריה"ל שאין ביכולת אדם לשער את סדר התורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












