ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וּמֵהַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה הַנִּקְרֵאת 'גְּבוּרוֹת', שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֶמְשָׁלָה תְּמִידִית, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים חוֹקְרֵי הַטֶּבַע שֶׁהוּא כְּפִי הַטְּבָעִים אֲשֶׁר נִסּוּ אוֹתָם. וִיצַיֵּר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְחַיֶּה מֵתִים בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה, עַל אַף רִחוּק זֶה מֵהֶקֵּשׁ חוֹקְרֵי הַטֶּבַע, וְכֵן מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וְזוּלַת זֶה, וּבָעִנְיָנִים הָרְצוֹנִיִּים מַתִּיר אֲסוּרִים וְזוּלַת זֶה, וּכְבָר הִתְאַמֵּת זֶה מִמָּסֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ברכת 'גבורות'
וְאַחַר הַהַבְטָחָה בְּ'אָבוֹת' וּ'גְבוּרוֹת', הַמְדַמָּה שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה נִתְלֶה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְעַלֵּהוּ וְיַקְדִּישֵׁהוּ וִירוֹמְמֵהוּ מִשֶּׁיַּשִּׂיגֵהוּ אוֹ יִתָּלֶה בּוֹ דָּבָר מִתָּאֳרֵי הַגַּשְׁמִיִּים בִּ'קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם', וְהִיא "אַתָּה קָדוֹשׁ". וִיצַיֵּר בְּלִבּוֹ מִזֹּאת הַבְּרָכָה כֹּל מַה שֶּׁתֵּאֲרוּהוּ בּוֹ הַפִילוֹסוֹפִים מִן הָעִלּוּי וְהַקִּדּוּשׁ אַחֲרֵי הַכְרָזַת רִבּוֹנוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ בְּ'אָבוֹת' וּ'גְבוּרוֹת', כִּי בָּהֶן הִתְאַמֵּת אֶצְלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מוֹשֵׁל וּמְצַוֶּה, וְלוּלֵא הֵן הָיִינוּ מְסֻפָּקִים בְּדִבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים וּבַעֲלֵי הַקַּדְמוּת, וּלְפִיכָך חֻיַּב לְהַקְדִּים 'אָבוֹת' וּ'גְבוּרוֹת' לִ'קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם'. וְאַחַר זֶה הַשֶּׁבַח יַתְחִיל בְּבַקָּשַׁת צְרָכָיו בִּכְלַל כֹּל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מֻתָּר זוּלַת זֶה אֶלָּא בִּתְפִלּוֹת רְשׁוּת, וְהַבַּקָּשָׁה הַנַּעֲנֵּית אָמְנָם הִיא לְצִבּוּר, אוֹ בְּצִבּוּר, אוֹ לְיָחִיד הָעוֹמֵד בִּמְקוֹם צִבּוּר, וְהוּא נֶעְדָּר בִּזְמַנֵּנוּ. ברכת 'אתה קדוש'
___________________________
בתנאים וכו' – במאמר ג' פסקה ה'. במה שמיוחד לו – בקשות, צרכים פרטיים. כפי הטבעים וכו' – חוקי הטבע שהוכחו במדע. ובענינים הרצוניים – התלויים ברצון ומעשה בני אדם. נתלה – קשור ומשגיח. וירוממהו משישיגהו – מרוממו שה' מעבר להשגתנו. זולת זה – בקשת צרכים פרטים. העומד במקום ציבור – אדם צדיק השקול כנגד כל ישראל.
ביאורים
הסדר הוא ביטוי לכוונה. כאשר אנחנו מסדרים משהו יש לנו כוונה שאותה אנו מבקשים להביע בסדר הזה. למשל, כאשר אדם בוחר לשים בסלון ספרים מסוימים ולהשאיר בחדר אחר ספרים אחרים, כוונתו הביאה אותו לסדר הזה. זה לא דבר מקרי וסתמי. בפסקאות הללו מלמד ריה"ל על הסדר המופתי וההגיוני שקיים בתפילה. כעת הוא פונה לבאר את תחילת תפילת העמידה. מדוע אנו פותחים דווקא בתפילת אבות? ההסבר שמביא ריה"ל מזכיר מעט את פתיחת דבריו של החבר: "אני מאמין באלוהי אברהם יצחק ויעקב..." האמונה בה' איננה השערה. זוהי לא מחשבה אודות האל. האמונה העברית היא חוויה קיומית אשר נודעה עוד לאבותינו בהתגלות האל עליהם. זהו גם ביטוי לברית שנכרתה בין אבות האומה לבין האל, ברית אשר נקשרה עם דורות עם ישראל כולם. זוהי, אפוא, הפתיחה. האמונה שלנו בבורא איננה פילוסופיה. זהו לא היקש הגיוני. זהו קשר. זוהי ברית המתבטאת גם בהשגחה. מכאן אנו צועדים לחלק השני – ברכת גבורות. ברכת גבורות היא השבח שאנו משבחים את ה' על השגחתו על העולם הנברא. הבורא לא הותיר את העולם להתנהלות הטבע העיוור. הוא ממשיך להשגיח ולהנהיג את העולם דרך כל חוקי הטבע המסועפים. לאחר שתי הברכות האלה, המבטאות יותר מכול את הקשר האישי שמעניק הבורא לברואיו ובעיקר לעמו הנבחר, מגיעה ברכת קדושת השם – 'אתה קדוש'. תפקיד ברכה זו הוא להחזיר לנו את ההבנה שלמרות הקרבה הגדולה של ה' אלינו והשגחתו עלינו, עדיין – הוא נשגב ונבדל מכל מה שאנו מתארים ומכירים. קדוש פירושו נבדל. ה' יתברך נבדל מן העולם הגשמי על אף השגחתו והשפעתו עלינו. אנו תלויים בו אך הוא אינו תלוי בנו.
הרחבות
* היחס בין תפילת הכלל לתפילה הפרט
וְיַעֲמֹד לַתְּפִלָּה, בַּתְּנָאִים אֲשֶׁר קָדַם זִכְרָם, בַּבְּרָכוֹת הַכּוֹלְלוֹת כֹּל יִשְׂרָאֵל. הרב קוק, בפירושו לאגדות חז"ל על מסכת ברכות ('עין אי"ה') משרטט שני כיוונים בתפילה: תפילת הנפש הפרטית, הטבעית, הנובעת מהרצון 'לשפוך את לִבנו' לפני ה'. ותפילת הכלל, שבה אנו מתפללים על התכלית, על 'תיקון עולם'. השאלה היא, אומר הרב קוק, מה קודם למה? האם התפילה הפרטית מתוך רגשי הלב ההומה בסוף תשפיע על הכלל, או שנקודת המוצא צריכה להיות התפילה על הכלל ומתוך כך נצא לתפילת היחיד. זוהי, לדעתו, השאלה האם התפילות נתקנו כנגד תפילת האבות או כנגד הקרבת התמידין, דהיינו, האם כנגד תפילת האבות, כשעוד לא היה עם ותפילתם תפילת יחיד, או כנגד הקרבת התמידין שהן קרבן ציבור, והתפילה כנגדם היא תפילת ציבור.
* מתי יכול האדם לבקש את בקשותיו בתפילה?
כִּי הַמִּשְׁאָלָה וְהַבַּקָּשָׁה בְּמַה שֶׁמְּיֻחָד לוֹ אָמְנָם הִיא מִתְּפִלּוֹת הָרְשׁוּת שֶׁאֵינָן מְחֻיָּבוֹת, וְיֵשׁ לָהֶן מָקוֹם בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה לְמִי שֶׁרוֹצֶה. ה'קול יהודה' מביא בשם רבו ארבעה מקומות שבהם אפשר, בתנאים מסוימים, לבקש בקשות אישיות: א. בברכת שומע תפילה יכול לבקש כל מה שירצה ובכל לשון, שלכך תקנוה. ב. בסוף כל ברכה יכול לבקש מעניין אותה הברכה, אף שאינו ממש צריך לזה. ודווקא בלשון רבים. ג. אם שואל צרכיו ממש יכול לבקש אפילו באמצע ברכה ודווקא בלשון יחיד (שלא יאה כמוסיף על מטבע שטבעו חכמים), כגון שיש לו חולה בתוך ביתו. ד. בסוף התפילה, אחרי או לפני 'יהיו לרצון' יכול לבקש בכל לשון, בין לשון רבים בין לשון יחיד, ובכל עניין, בין צרכו ובין צורך רבים.
הרב הנזיר בספרו קול הנבואה מציב שיטה מחשבתית שלימה המסבירה שיסוד הנבואה והשירה הישראלית נעוץ בהקשבה אל דבר ה' הנשמע בעולם, שמיעה פנימית, ליבית. להגעה לשמיעה כזו, מביאה את האדם לחכמת הנגינה.
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מכך שהתפילה מכילה בקשות על כלל ישראל, ואילו הבקשות הפרטיות הן רשות?
מה ההבדל בין ברכת 'אתה קדוש' לטעות הפילוסופים בתחילת מאמר ראשון?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לקום מהתחתית של התחתית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
