אמונה

יש מצוות עשה של יישוב ארץ ישראל כל הדורות ועיקר המצווה היא השליטה על ארץ ישראל וזו מצווה שמוטלת על כל אחד בתור חלק מן הכלל. זכינו להיות בדור הגדול שהגאולה מתקרבת ממש ומתוך כל הקשיים בעז"ה נחזור לכל חלקי הארץ.

בימי קדם היה קשה לנהל מלחמה מתוקנת, הן מצד עמ"י והן מצד העולם- שהיה מלא ברוע ולא היה מוכן לקבל את האור של עם ישראל.

חלק מתיקון הגלות הוא שנבסס ממלכה מתוקנת, שבה המלחמות לא נעשות עם חשק ואהבת המלחמה, אלא מתוך הכרח, כמו דוד המלך, עדינו העצני.

שם ה' נקרא על ארץ ישראל וכבר זה מעיד על היותה ארץ מיוחדת בפני עצמה וכאשר עם ישראל יושבים עליה המדרגה שלה עוד יותר גבוהה. וכיוון שהקשר של ארץ ישראל עם ארץ ישראל הוא קשר עצמי, קשר של חיים אז כאשר עם ישראל חוזרים לארץ זה מעין תחיית המתים.

הופעת עצמיותם של ישראל שמחברים שמיים וארץ, צומחת בזכות המלחמות שבהם הערכים האלוקיים מתבטאים בפועל וזה תפקיד המלחמה.

בפרשת תולדות האות ה והאות ק מופיעות באופן יוצא דופן, הדבר קשור למשמעויות שהתלמוד דורש בענין האותיות האלו, והוא קשור למדרש בענין רבקה שגרפה את חוטמה.

ארץ ישראל קשורה בקשר עצמי לעם ישראל, אדמת ארץ ישראל היא האדמה הקבועה של עם ישראל. מי שגר בחוץ לארץ מקיים את מצוות רק באופן חיצוני, לקיים את המצוות אפשר רק בארץ ישראל.

ספר בראשית ניתן לנו בהוראה למען חיינו, החיים המצוות ות"ח של ארץ ישראל שונים בתכלית מן החיים שבחוץ לארץ.