ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
גם בפרשיות השבוע עולה ומתבלטת דמותו של מי שהופך אט אט למנהיג האחים, אבי שבט המלכות בישראל – יהודה. יהודה יורש את המנהיג הטבעי, בכור האחים – ראובן. נמצא שמההשוואה בין ראובן ליהודה ביכולתנו ללמוד על התכונות הנדרשות להנהגה.
יעקב אבינו נוזף בתכונותיו של ראובן, בהתייחסותו למעשהו עם בלהה, בשתי מילים – "פחז כמים". תכונת הפזיזות עמדה לראובן לרועץ. תכונה זו שוזרת את מעשיו של ראובן, וגורמת לו להחמצות רבות. אופיינית היא לבכור ההולך ראשון, ובפרט לבכור כראובן שנולד מתוך קפיצתה של לאה קדימה לנישואין עם יעקב, מעשה 'זריז ונשכר' שהצמיח אישיות 'זריזה ומפסידה'.
כך הם הדברים אצל שבט ראובן כולו, המבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי, קודם שראה את טובה של ארץ ישראל המערבית. זוהי פזיזות, שהרי גם אם מעבר לירדן מזרחה יש שטחי מרעה נרחבים, יתכן ובעבר השני יש אדמות טובות יותר, חבל להכריע קודם שרואים את כל האפשרויות. בבחירה זו, מיצב שבט ראובן את עצמו כשבט צדדי הרחוק ממרכז העניינים ונדחק משדרת ההנהגה. (מעניין, שכל הנוחלים ממזרח לירדן הם בכורים – ראובן, גד ומנשה).
תכונה זו מבדילה בין ראובן ליהודה בשני סיבובים נוספים. הראשון – בעת מכירת יוסף. ראובן שואף להציל את יוסף מיד אחיו, אך בעת כעסם הוא חש שאין ביכולתו להצילו ולהשיבו לאביו. לפיכך, הוא נאלץ לנהוג בערמה ההפוכה מדרכו של מנהיג, העומד על שלו בתקיפות, והוא מסתפק בהצעה להשליכו אל הבור. בבור – יוסף נתון בסכנת נחשים ועקרבים, ולחז"ל יש ביקורת על ראובן שלא נשא את יוסף על כתפו חזרה לאביו, אך כזה הוא ראובן הנחפז לפעול, וחש שאין ביכולתו לפעול בשלמות.
לעומתו, יהודה ממתין בסבלנות לשעת כושר. לאחר שהאחים אכלו ונרגעו ('על בטן מליאה'), הוא מציע את ההצעה הטובה בעיניו – מכירת יוסף. כעת, לאחר ההמתנה, החבורה בשלה לשמוע ולקבל – "וישמעו אחיו", ומתרגם אונקלוס – "וקבילו אחוהי".
כך גם בנוגע לבנימין. האחים חוזרים ממצריים, ומספרים ליעקב על מאסר שמעון והפתרון הבעייתי של לקיחת בנימין. בתוך סערת הרגשות של השמועה הרעה, כבר מציע ראובן – "את שני בני תמית...", ודבריו נדחים. לעומתו, יהודה ממתין עד שיכלה המזון מהבית, ותחלחל תודעת הבעיה, ורק לאחריה הוא מציע את הפתרון – "אנוכי אערבנו". ואכן, יעקב סומך על מילותיו של יהודה.
תכונה זו של סבלנות, שליטה עצמית, ויכולת לפעול בעיתוי הנכון מזכה בהנהגה גם בהמשך הדורות. שאול המלך מצטווה להמתין עם הקרבת הקרבנות בטרם קרב לבואו של שמואל הנביא. לאחר שהמתין שבעה ימים עד בוש, העם החל להתפזר, והוא נלחץ והחל להקריב את הקרבן. ברגע הזה הופיע שמואל ואמר לו שבמעשה זה הפסיד את נצחיות ממלכתו.
לעומתו, דוד המלך הצטווה לשכב במארב לבוא הפלשתים עד אשר ישמע את צעדים בראשי הבכאים. הוא המתין בסבלנות עד שהפלשתים כמעט ודרכו על צבאו, ואז קם, הסתער וזכה.
יכולת השליטה העצמית והסבלנות, נובעת מביטחון עצמי וביטחון בה' הנדרשים למנהיג. בחוסר ביטחון אנו נלחצים ועושים מעשים פזיזים. תכונות אלו חשובות לכל אחד מאיתנו, לדעת להמתין ולעשות את המעשה בזמן הנכון ובשיקול דעת.
יחד עם זאת, בהגיע העיתוי הנכון חשוב לעשות, ולא להמשיך להמתין. יהודה קם מול יוסף באומץ רב, וקיים את הבטחתו לאביו בנוגע לבנימין. שנזכה להנהגת אמת, ולרכישת תכונות חשובות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
