ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לא פעם, חדתי לאנשים חידה – מועצת 'בני עי"ש', על שם מי היא קרויה? בדרך כלל, התגובה היא - בוודאי על שם אחד מגדולי יהודי תימן.
ובכן – 'בני עי"ש' קרויה על שם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ראשי תיבות – עי"ש!
רבי עקיבא יוסף שלזינגר (שיום ההילולא שלו יחול ב- א' אייר, וזכיתי ואחיו היה אחד מאבות משפחת אימי), גדול בנגלה ובנסתר, היה דמות ייחודית מאד בין גדולי התורה בדורו. בתחומים רבים, הלך במשעול המיוחד לו תוך חידושים מופלגים. בשני תחומים, הנחשבים בדרך כלל מנוגדים בימינו, הוא היה קיצוני ביותר.
הוא התנגד בחריפות למודרניזציה, ולכל שמץ של הידמות לגויים בלבוש, בשפה או בשם. התנגד גם למגמות של אורתודוכסיה מודרנית ושילוב השכלה עם לימוד תורה. דווקא מתוך דרכו זו, הגיעה למסקנה שבאותם ימים הייתה מפתיעה ביותר.
מול ההשכלה שהשתוללה באירופה באותם ימים, קרא רבי עקיבא יוסף לעם ישראל לעלות לארץ ולהקים בה מדינה דתית. באותם ימים, התנועה הציונית כלל לא נולדה, והוא סבר שאם הדתיים יעלו לארץ ישראל וייסדו בה מדינה, הרי שיהיה בכוחם לבלום את התפשטות החילוניות. כך היה רבי עקיבא יוסף ל'חוזה המדינה' הראשון והאמיתי, ואף חיבר ספר שלם המפרט את דמות המדינה העתידית כולל צבא יהודי בשם 'שומריאל' ו'לוחמיאל'.
והוא קם ומבצע. הוא עולה לארץ, ובדרך כשאחת הקהילות מפצירה בו לכהן כרב הקהילה, הוא עונה - "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת היא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה". בהמשך, הוא זוכה להיות ממייסדי פתח תקווה, ופועל אט אט להגשמת חלומותיו.
הוא גם האיש, שחיבר בין חסידי ברסלב לאדמו"ר מראדזין, ולפיכך מטילים עד היום חסידי ברסלב תכלת בציציותיהם. כטבעם של עושי חדשות, סבל גם ממלחמות רבות, וחלק מחידושיו לא התקבלו, כדוגמת יוזמתו לחדש את תקיעת השופר בירושלים בראש השנה שחל בשבת. יוזמה, שלמרות הנימוקים ההלכתיים שהביא, לא התקבלה על גדולי דורו.
למעשה, בכל דור צומחים בעם ישראל גם גדולי תורה, שהולכים בדרכים ייחודיות. לעיתים, דרכם מתקבלת ולעיתים לא. המבחן הקובע הוא פסיקת ההלכה. ובכל זאת, לעיתים גם כשלא נפסקת ההלכה כאותם גדולים, הרי אם הם דבריהם בנויים על תשתית הלכתית רחבה ומנומקת, מעשיהם באים מתוך יראת שמיים, הרי שגם דבריהם הם חלק מהתורה.
ואולי... שורשם של דרכים ייחודיות אלו בהלכה מצוי בפרשת שמיני בסיפורם של נדב ואביהוא. על ענקים אלו נאמר – 'בקרובי אקדש', ועל כך אמר משה לאהרון – סבור הייתי שבי ובך יתקדש המשכן, ועכשיו אנו רואים שהם גדולים מאיתנו.
כמובן, הדבר הקובע היחידי הוא דבר ה'. נדב ואביהוא לא פעלו על פי דבר ה', ובזה הם שונים מדברי אותם גדולים שנימקו דבריהם בדבר ה' זו – הלכה. ובכל זאת, למרות מעשיהם אלו, נדב ואביהוא לא נדחו לגמרי מעולמם של צדיקים, ונשאר בגדר – 'בקרובי אקדש'. יש כאן נקודה עדינה מאד, שהתורה שבעל פה עוסקת בה ומלבנת אותה לאורך כל הדורות. אימתי הדברים הם בתוך גבולות הגזרה, אימתי הם מעשי רשע מחוץ לגבולות הגזרה, ואימתי הם לא להלכה אך ההולך בדרך זו – לא הוציא עצמו מהכלל.
ואולי נסיים בדרך רמז- לסבם של נדב ואביהוא קראו – עמינדב. אמם הייתה – אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. אולי, יש לנו כאן מקרה ראשון בו הנכדים מזכירים בשמם את הסבא: נדב הוא חלק מהשם – עמינדב, ואביהוא – מלשון אב. כידוע, נחשון בן עמינדב היה פורץ הדרך, שקפץ ראשון למים. אם כן, התכונה של הפריצה והתעוזה ללכת קדימה הייתה כבר אצל עמינדב. אצל נחשון היא הופיעה בדרך טובה, ואצל נדב ואביהוא בדרך בעייתית. ושבה תכונה זו והופיעה בצורה חיובית אצל בן המשפחה – פנחס. ללמדנו, עד כמה עלינו להיות זהירים בבואינו לחדש חידושים.
שנזכה לחדש ולהתחדש לשם ה' באמת בתורה ובגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
