ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הקדמות אמוניות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אין פירושו שבשביל ג' דברים אלו נברא העולם, שהרי בתחילת הפרק אומר על שלשה דברים העולם עומד ואינם אלו שזוכר כאן! אלא מתחלה אמר שבשביל שלשה דברים נברא העולם ואלו הן התורה והעבודה וגמילות חסדים, תורה דכתיב ה' קנני ראשית דרכו אמרה תורה אני נבראתי לפני כל הנבראים ובעבורי נבראו כל הנבראים וכן בשביל העבודה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות ובחר בבית המקדש מבכל המקומות שיעבדוהו בו ובשבילו נברא העולם וכן גמילות חסדים שהיא מדת חסד שגורמת להיות לרצון לפני הש"י, וכאן אמר העולם קיים, פירוש אַחַר שנברא מתקיים על ידי אלו שעל ידי הדיינין שדנין בין איש לחבירו העולם קיים, כי אלמלא הדין כל דאלים גבר, וכן האמת כמו שאמרו שקר אין לו רגלים אבל האמת הוא יסוד ומעמד גדול לכל הדברים, וכן השלום כמו שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
התורה, העבודה וגמילות חסדים קדמו לעולם – הם מגמת העולם ובשבילם הוא נברא. הדין, האמת והשלום מקיימים את העולם לאחר שנברא, שלא יהרס.
במבט ראשון ניתן להבין שהדין, האמת והשלום הם בבחינת 'סור מרע' בלבד. אכן, השקר הוא הרס העולם, ואם נדייק בלשון התורה נראה שהתורה לא ציותה לדבר אמת אלא להתרחק מהשקר; כך גם השלום הוא סילוק המריבות.
התורה אך אם נעמיק עוד נראה שקיים גם תוכן חיובי הטמון בשלשת דברים אלו. הדין שנעשה על פי התורה מגלה את ההשגחה האלוקית בעולם. האמת היא חותמו של הקב"ה, והשלום הוא שמו של הקב"ה – השלום מגלה את ההרמוניה והאחדות שבעולם, המהווה בבואה להופעת אחדותו של הקב"ה.
הבית יוסף מוסיף להעמיק בדברי רבינו יונה. מדוע כדי לקיים את העולם יש צורך בדברים אחרים מהדברים שבשבילם הוא נברא, הרי "מי שהוא סבה להוות הדבר כל שכן שיקיימנו"? ומבאר הבית יוסף ששלש הדברים המקיימים את העולם אינם דברים שונים מהדברים שבשבילם הוא נברא, אלא הם "דומים להם", וההבדל בין המימרות נעוץ בזמנם של האומרים:
ויש לומר ששמעון הצדיק דיבר כפי זמנו שהיה בית המקדש קיים, ורבן שמעון בן גמליאל שהיה בזמן החרבן בא לומר שאע"פ שאין בית המקדש קיים ואין לנו עבודה וגם אין אנו יכולים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים כראוי מפני עול הגלות מ"מ מתקיים העולם בשלשה אחרים שדומים להם כי יש הפרש בין שמירת הנמצא להתהוות העובר ברחם שהדברים שקבלו חומם באש חזק ישמרו חומם באש שאינו חזק ואילו לא היו חמים לא יקבלו החום באותו האש. וכן בענין זה אי אפשר להבראות העולם בעד השלשה שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל אבל אחר שנברא בשלשה שהזכיר שמעון הצדיק הוא קיים בשלשה דרבן שמעון בן גמליאל שהדין סבת קיום התורה שהעובר התורה יענישוהו בדין. והאמת תיקון לעבודה שע"י העבודה היתה השכינה שורה בינינו והיינו מושגחים ובשמירת האמת שהיא חותמו של הקדוש ברוך הוא נכיר ונתפלל אליו שהיא במקום עבודת הקרבנות. ועל השלום כנגד גמילות חסדים שמצד גמילות חסדים יהיה שלום שאל"כ העני יגזול...
הבית יוסף מוסיף פירוש נוסף להבנת עניינם של הדין, האמת והשלום:
ואפשר לפרש שכל שלשה דברים שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל הם בענין הדין. כי מה שאמר על הדין הוא תלוי בדיין לדונו לאמתו. ועל האמת תלוי בעדים שלא יעידו שקר. ועל השלום תלוי בבעלי הדין לסלק מריבה מביניהם ולקבל עליהם את הדין בסבר פנים יפות:
הטור ממשיך ומאריך בכך שכל גדולי הדורות נהגו בדרך המשפט, החל מאברהם אבינו ועד מלך המשיח:
ואברהם אבינו לא ידעו השם וקראו אוהבי אלא על אשר הלך בדרך המשפט והדריך בו בניו כדכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ומשה רבינו עליו השלום רבן של כל הנביאים לקח עצת יתרו בענין המשפט להעמיד שופטים להזהיר את ישראל ולצוותם ע"ד המשפט וה' הסכים על ידו, ויהושע... ואחריו כל שופט ושופט שפט את דורו... עד קם שמואל לנביא נאמן השם וישפוט את ישראל כל ימי חייו והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה והגלגל ושפט את ישראל... וימשח את דוד למלך על ישראל... וגם יהושפט שהלך בדרכי אביו וגבה ליבו בדרכי ה' נתחזק בדבר המשפט... וגם יאשיה שהכתוב מעיד עליו וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ואמרו חז"ל שכל דין שדן עד שהיה בן י"ח שנה החזיר לבעליו, וגם מלך המשיח שיגלה במהרה בימינו משבחו הפסוק בדבר משפט דכתיב ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ וגו'...
דין, אמת ושלום – בתוך כל אחד ואחד
אין לראות בהדרכת המשנה באבות הדרכה למנהיגות האומה בלבד, אלא היא נוגעת גם לכל אחד ואחד. כל אדם הוא עולם שלם, והוא עומד על הדין, האמת והשלום. על הדין: כל אדם צריך למנות בתוכו שופט (עשה לך רב – בתוכך), לא לנטות לכיוונים מנוגדים אלא להכריע מהי דרכו. על האמת: לא לרמות את עצמו וכמובן גם לא את אחרים (מספרים על אחד מאדמור"י חב"ד שהדריך את בנו: אל תרמה את עצמך, את אחרים, ואל תתן לאחרים לרמותך...) ועל השלום: האדם נדרש ליצור הרמוניה בין כוחות הנפש שלו, שכל כח בנפש לא יִדָּחֶק ולא יִדחַק כוחות אחרים.
הדין - לישראל
הדין הינו מיוחד לישראל. המהר"ל ב'נתיבות עולם', בתחילת נתיב הדין, הביא את דברי המדרש:
שופטים ושוטרים. א"ר לוי למה הדבר דומה? למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך אמר הקב"ה מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין שנאמר כי אני ה' אוהב משפט אמר הקב"ה נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה מנין שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם מנין שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה מנין שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות:
בהמשך מבאר המהר"ל מדוע הדין הינו כה חביב לפני הקב"ה. הדיין נקרא בשם 'אלהים', ומשמעות הדבר היא שהופעתו של הדין היא הופעתו של אלוקים, כשם שהקב"ה קיים לנצח ואין בו שינוי כך גם הדין הינו מוכרח ואין בו שינויים – יקוב הדין את ההר.
מחמת גודל עניינו של הדין אמרו חכמים כמה זהירות נדרשת כדי לא לסטות מדין האמת. בשבת קל"ט תניא "ר' יוסי בר' אלישע אומר אם ראית דור שצרות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענויות שבא לעולם לא בא אלא בשביל דייני ישראל" וכו'. הקלקולים מתחילים מהראש, מהמנהיגות. המנהיגות היא שורש הציבור כולו, ועל כן היא גם מקור הנפילות.
הדבר נכון לא רק ביחס לדיינים אלא ביחס לכל מנהיג ציבור. כאשר עוסקים בענייני ציבור יש לשקול שיקולים כלליים, מהי טובת הציבור, ולעולם לא יתכן ששיקול פרטי יכריע, ויעוות את היושר והצדק הכללי.
החינוך לישרות ולהגינות הינו כפול:
א. בראש ובראשונה יש להתחיל את החינוך כבר בגיל צעיר, ולהעמיד את בסיס היושר באדם. רק כך יתכן בסיס להנהגה ציבורית ישרה.
ב. החינוך אינו מסתיים בגיל צעיר: כל זמן שמתעלים במדרגות הקודש יש לתקן את המידות יותר, כך שתהיינה מתאימות למעלתו הרוחנית של האדם.
המהר"ל מסיים בביקורת על דורו. בכמה מקומות הוא עומד על הצורך שהרבנים יעמדו על האמת ולא יתחשבו בשיקולים חיצוניים, שיהיו משוחררים מכל נגיעה אישית. וכך מסביר הבית יוסף מהו דין אמת לאמיתו: יתכן מי שמבקש לדון את האמת, אך אם אחר כך ישמח אם יזוכה אחד הצדדים, הרי שיש בכך חיסרון. הדיין צריך להיות ללא כל נגיעה אישית.
לדון דין תורה יכולים רק דיינים סמוכים, ובזמנינו דנים רק מכח שליחותם של הסמוכים בעבר, וגם זאת בהלכות שכיחות בלבד. בברכת 'השיבה שופטינו כבראשונה' אנו מתפללים יום יום להחזרת הסמיכה, ולשם כך עלינו להכין את עצמינו לכך – לתקן את עצמינו, כך שכל אדם יראה את הצדק והיושר של דייני התורה. כמובן שגם על הכנה זו אנו מתפללים, שה' יעזור לנו להימשך למידות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
