ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שילה יוסף בן שלומציון
וּמֵהֶן סִפּוּרִים מִמַּרְאוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁרָאוּם. אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַחֲסִידִים הָהֵם שֶׁיִּרְאוּ צוּרוֹת, מֵהֶן דִּמְיוֹנִיּוֹת, לְעֹצֶם הִתְיַחֲדוּתָם וְזִכּוּך שִׂכְלֵיהֶם, וּמֵהֶן צוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מְצִיאוּת מִבַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן הַנְּבִיאִים, וְכֵן בַּת קוֹל שֶׁלִּוְּתָה אוֹתָם בְּבַיִת שֵׁנִי, מַדְרֵגָה לְמַטָּה מֵהֶחָזוֹן וְהַדִּבּוּר. וְאַל יֵחָשֵׁב לְרָחוֹק מַה שֶּׁאָמַר ר' יִשְׁמָעֵאל: "שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה", וְזוּלַת זֶה, הֱיוֹת שֶׁהִתְבָּאֵר מִמַּעֲמַד משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה זֶה אֶפְשָׁרִי, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה בּוֹ הַהַגָּדָה הַנֶּאֱמָנָה — חַיָּבִים לְקַבְּלוֹ. וִיפֹרַשׁ אָמְרוֹ "אוֹי לִי שֶׁחֵרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי" כַּאֲשֶׁר יְפֹרַשׁ "וַיִּנָּחֵם ה' וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". וּמֵהֶן מַה שֶּׁהֵן מְשָׁלִים, מֻנָּחִים לְסוֹדוֹת חָכְמוֹת שֶׁנִּמְנַע גִּלּוּיָם, הוֹאִיל וְאֵין תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לֶהָמוֹן, וְהֵם מֻצָּעִים לַחֲקִירָה וְחִפּוּשׂ לִיחִידִים, יִזְכֶּה בָּהֶם מִי שֶׁרָאוּי לָהֶם, אֶחָד בְּדוֹר אוֹ בְּדוֹרוֹת. מראות רוחניים
___________________________
הצעה – יסוד, בסיס. שזה אינו בתלמוד – מאמר חז"ל זה 'אמרו כשירד ריבון העולמים' וכו'. ולא היה באמת – שהרי ה' אינו יושב על כסא, אלא זו מליצה. מציאות מבחוץ – מציאות ממשית, ולא רק בדמיון. לרחוק – לתמוה. ויפרש אומרו אוי לי וכו' – מאמר זה תמוה כי משמע שהקב"ה מתחרט על מעשיו.
ביאורים
בנוגע לשאלתו השנייה של מלך כוזר על האגדות עונה החבר ארבע תשובות אפשריות, מתוכן נראה היום שלוש מהן בעזרת ה'. ריה"ל מסביר שחז"ל משתמשים בדרכי סיפור על מנת להעביר רעיונות עמוקים. דרך זו מצויה גם בקרב סופרים המספרים סיפור כדי להעביר מסר. זהו כלי מצוין משום שאינו מפעיל רק את כלי הלוגיקה שלנו (לא רק השכל מעבד את המידע החדש) אלא את כל החושים שלנו. כשאנו שומעים סיפור אפשר ממש לחוש, לראות, להריח ולשמוע. על ידי כך אפשר להבין את הרעיון הטמון בדברים בצורה מוחשית וחיה יותר, וממילא גם להפנים את הרעיון. יש מאמרי חז"ל אחרים שנראים משונים בעינינו משום שהם דיברו על דברים שראו ברוח קודשם. הדבר דומה לכפר נידח ופרמיטיבי שלפתע הגיע אליו אדם מישראל והתחיל לספר לתושביו על פלאי הטכנולוגיה, דברים שנשמעים להם רחוקים מהדמיון ומשונים מאד. לצערנו, כך גם אנחנו, כיוון שאין בינינו מי שהגיע למדרגתם של חז"ל הקדושים דבריהם נראים רחוקים בעינינו, לא מחמת חיסרון שיש בהם חלילה, אלא מקטנותנו אנו. סוג שלישי של מאמרי חז"ל הוא המשלים. משל הוא סיפור בעל שתי משמעויות שונות, חיצונית ופנימית. המשמעות החיצונית נראית פשוטה וברורה, ובכך גורמת לזלזול בקרב מי שרואה את המשלים ולא מדקדק בהם. אך האמת היא שיש משמעות פנימית ועמוקה שהיא העיקר, והיא נושאת עמה חכמה רבה. המשל הוא כלי מצוין להעברת רעיונות עמוקים בְּדרך שלא ייפלו לידי ההמון. חינוך האומה והנהגת הכלל הם תחומים שחכמי הדור צריכים להוביל. הם מורי הדרך האמיתיים ולהם החכמה הדרושה לכך. כיוון שהמדרשים נאמרים בדרך משל, רק להם יש הגישה להבין את דבריהם ולהעבירם להמון.
הרחבות
* אגדות חז"ל
וּבַאֲשֶׁר לַהַגָּדוֹת. כעת ניגש החבר לענות על שאלתו השנייה של ריה"ל (בסעיף סח). ריה"ל מבדיל בין ארבעה סוגי אגדות: א. יש אגדה שמטרתה להביע רעיון מסוים, ולצורך כך מתוארת בסיפור שלא באמת יכול להתקיים. למשל-"כשירד ריבון העולמים למצרים" מבטא את הרעיון שיציאת מצרים הייתה ברצון ה'. ב. מראות רוחניים של חז"ל. ג. משלים שכלפי חוץ נראים פשוטים אך טומנים בתוכם חכמה גדולה. ד. אגדות שאין בהן פשט ברור, ויש לעיין בדבריהם כדי לעמוד על כוונתם.
הרמב"ם מדגיש בעיקר את הסוג השלישי שבאגדות חז"ל, היינו המשלים. "כי דבריהם יש להם, נגלה ונסתר... על דרך חידה ומשל" [הקדמה לפרק חלק ג; ועיין עוד הקדמת הרמב"ם למשנה, ה]. ניתן לראות שהרמב"ם מבאר אגדות חז"ל גם באופן הרביעי שהציג ריה"ל (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, סוף פסקה ה). גם את הסוג הראשון מצאנו בדברי הרמב"ם, שאומר על שני סוגי אנשים שלא הבינו את עומק דברי חז"ל "ולא הבינה אחת משתי הכיתות שהם על צד מליצות השיר" [מורה נבוכים ג, מג]. את הסוג השני שראינו בחלוקה של ריה"ל לא מצאנו אמנם בדברי הרמב"ם, אך ר' אברהם בן הרמב"ם שהושפע מאוד מדרכו של אביו כותב "ונוסף לזה חלק המעשיות שמתחלק לארבעה, ומהם השני- שנראו בחלום כדרך הנבואה " [מאמר על אגדות חז"ל].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה לעיין באגדות חז"ל?
הייתכן שהאגדות שבתלמוד נכתבו בעבור "אחד בדור או בדורות"? לשאר האנשים אין מה ללמוד מהם?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
