ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שילה יוסף בן שלומציון
וּמֵהֶן סִפּוּרִים מִמַּרְאוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁרָאוּם. אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַחֲסִידִים הָהֵם שֶׁיִּרְאוּ צוּרוֹת, מֵהֶן דִּמְיוֹנִיּוֹת, לְעֹצֶם הִתְיַחֲדוּתָם וְזִכּוּך שִׂכְלֵיהֶם, וּמֵהֶן צוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מְצִיאוּת מִבַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן הַנְּבִיאִים, וְכֵן בַּת קוֹל שֶׁלִּוְּתָה אוֹתָם בְּבַיִת שֵׁנִי, מַדְרֵגָה לְמַטָּה מֵהֶחָזוֹן וְהַדִּבּוּר. וְאַל יֵחָשֵׁב לְרָחוֹק מַה שֶּׁאָמַר ר' יִשְׁמָעֵאל: "שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה", וְזוּלַת זֶה, הֱיוֹת שֶׁהִתְבָּאֵר מִמַּעֲמַד משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה זֶה אֶפְשָׁרִי, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה בּוֹ הַהַגָּדָה הַנֶּאֱמָנָה — חַיָּבִים לְקַבְּלוֹ. וִיפֹרַשׁ אָמְרוֹ "אוֹי לִי שֶׁחֵרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי" כַּאֲשֶׁר יְפֹרַשׁ "וַיִּנָּחֵם ה' וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". וּמֵהֶן מַה שֶּׁהֵן מְשָׁלִים, מֻנָּחִים לְסוֹדוֹת חָכְמוֹת שֶׁנִּמְנַע גִּלּוּיָם, הוֹאִיל וְאֵין תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לֶהָמוֹן, וְהֵם מֻצָּעִים לַחֲקִירָה וְחִפּוּשׂ לִיחִידִים, יִזְכֶּה בָּהֶם מִי שֶׁרָאוּי לָהֶם, אֶחָד בְּדוֹר אוֹ בְּדוֹרוֹת. מראות רוחניים
___________________________
הצעה – יסוד, בסיס. שזה אינו בתלמוד – מאמר חז"ל זה 'אמרו כשירד ריבון העולמים' וכו'. ולא היה באמת – שהרי ה' אינו יושב על כסא, אלא זו מליצה. מציאות מבחוץ – מציאות ממשית, ולא רק בדמיון. לרחוק – לתמוה. ויפרש אומרו אוי לי וכו' – מאמר זה תמוה כי משמע שהקב"ה מתחרט על מעשיו.
ביאורים
בנוגע לשאלתו השנייה של מלך כוזר על האגדות עונה החבר ארבע תשובות אפשריות, מתוכן נראה היום שלוש מהן בעזרת ה'. ריה"ל מסביר שחז"ל משתמשים בדרכי סיפור על מנת להעביר רעיונות עמוקים. דרך זו מצויה גם בקרב סופרים המספרים סיפור כדי להעביר מסר. זהו כלי מצוין משום שאינו מפעיל רק את כלי הלוגיקה שלנו (לא רק השכל מעבד את המידע החדש) אלא את כל החושים שלנו. כשאנו שומעים סיפור אפשר ממש לחוש, לראות, להריח ולשמוע. על ידי כך אפשר להבין את הרעיון הטמון בדברים בצורה מוחשית וחיה יותר, וממילא גם להפנים את הרעיון. יש מאמרי חז"ל אחרים שנראים משונים בעינינו משום שהם דיברו על דברים שראו ברוח קודשם. הדבר דומה לכפר נידח ופרמיטיבי שלפתע הגיע אליו אדם מישראל והתחיל לספר לתושביו על פלאי הטכנולוגיה, דברים שנשמעים להם רחוקים מהדמיון ומשונים מאד. לצערנו, כך גם אנחנו, כיוון שאין בינינו מי שהגיע למדרגתם של חז"ל הקדושים דבריהם נראים רחוקים בעינינו, לא מחמת חיסרון שיש בהם חלילה, אלא מקטנותנו אנו. סוג שלישי של מאמרי חז"ל הוא המשלים. משל הוא סיפור בעל שתי משמעויות שונות, חיצונית ופנימית. המשמעות החיצונית נראית פשוטה וברורה, ובכך גורמת לזלזול בקרב מי שרואה את המשלים ולא מדקדק בהם. אך האמת היא שיש משמעות פנימית ועמוקה שהיא העיקר, והיא נושאת עמה חכמה רבה. המשל הוא כלי מצוין להעברת רעיונות עמוקים בְּדרך שלא ייפלו לידי ההמון. חינוך האומה והנהגת הכלל הם תחומים שחכמי הדור צריכים להוביל. הם מורי הדרך האמיתיים ולהם החכמה הדרושה לכך. כיוון שהמדרשים נאמרים בדרך משל, רק להם יש הגישה להבין את דבריהם ולהעבירם להמון.
הרחבות
* אגדות חז"ל
וּבַאֲשֶׁר לַהַגָּדוֹת. כעת ניגש החבר לענות על שאלתו השנייה של ריה"ל (בסעיף סח). ריה"ל מבדיל בין ארבעה סוגי אגדות: א. יש אגדה שמטרתה להביע רעיון מסוים, ולצורך כך מתוארת בסיפור שלא באמת יכול להתקיים. למשל-"כשירד ריבון העולמים למצרים" מבטא את הרעיון שיציאת מצרים הייתה ברצון ה'. ב. מראות רוחניים של חז"ל. ג. משלים שכלפי חוץ נראים פשוטים אך טומנים בתוכם חכמה גדולה. ד. אגדות שאין בהן פשט ברור, ויש לעיין בדבריהם כדי לעמוד על כוונתם.
הרמב"ם מדגיש בעיקר את הסוג השלישי שבאגדות חז"ל, היינו המשלים. "כי דבריהם יש להם, נגלה ונסתר... על דרך חידה ומשל" [הקדמה לפרק חלק ג; ועיין עוד הקדמת הרמב"ם למשנה, ה]. ניתן לראות שהרמב"ם מבאר אגדות חז"ל גם באופן הרביעי שהציג ריה"ל (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, סוף פסקה ה). גם את הסוג הראשון מצאנו בדברי הרמב"ם, שאומר על שני סוגי אנשים שלא הבינו את עומק דברי חז"ל "ולא הבינה אחת משתי הכיתות שהם על צד מליצות השיר" [מורה נבוכים ג, מג]. את הסוג השני שראינו בחלוקה של ריה"ל לא מצאנו אמנם בדברי הרמב"ם, אך ר' אברהם בן הרמב"ם שהושפע מאוד מדרכו של אביו כותב "ונוסף לזה חלק המעשיות שמתחלק לארבעה, ומהם השני- שנראו בחלום כדרך הנבואה " [מאמר על אגדות חז"ל].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה לעיין באגדות חז"ל?
הייתכן שהאגדות שבתלמוד נכתבו בעבור "אחד בדור או בדורות"? לשאר האנשים אין מה ללמוד מהם?
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
