ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
קצתם לקצתם – ניתן להביא ראייה ממראה נביא למראה חברו. אותם התארים – המגושמים. ביחסם אל מה שיבקשוהו – בהתאמה לתפקידם של התארים. העצם – מהות כוונת מראה הנבואה. דמוֹת האדם – הנביא מדמה את ה' לאדם. מדמהו – את הבורא. המקיף וכולל וכו' – האור מתפשט בכול וכולם נהנים ממנו. יותר דומה לו מהנפש המדברת – מדמיון הבורא לנפש האדם. היא הוא – הנפש היא מהות האדם. הדימוי – של הבורא לאדם. המקרבים – יותר קרובים, כביכול, לה'. לא במקום – קרבת המלאכים לה' אינה גיאוגרפית אלא פנימית.
ביאורים
ריה"ל מחדש חידוש נוסף. הדתות השונות טוענות שהייתה התגלות אלוהית ליחיד, וכל ההמון הרב צריך להאמין שאכן הייתה התגלות כזו. היהדות אומרת דבר מיוחד במינו. הקב"ה התגלה לכל עם ה'. בזמן מתן תורה כל ישראל היו נביאים. כולם שמעו את ה' וראוהו בעיניהם. כולם אמרו בפה מלא 'זה אלי ואנוהו'! אך ההתגלות הזאת הייתה לכל אחד ואחד לפי כוח קליטתו. כולם שמעו את ה' אך הוא התגלה באופן אחר לגמרי לאדם הפשוט ולאיש המעלה. למרות זאת לכולם היה ברור שזהו הקב"ה שמדבר איתם ומתגלה אליהם.
כך גם במהלך הדורות. כל הנביאים שקמו לישראל חוו התגלות אלוהית, אך כל אחד קלט זאת לפי מדרגתו. הדבר מתבטא במשלים השונים שמופיעים בנבואות. אך למרות השוני במראות הנבואה כולם יכולים להעיד על דבר אחד ברור – בכל המשלים שהופיעו בנבואות הקב"ה הוא הנמשל. בין אם המשל היה על גיבור מלחמה ובין אם על מישהו שנראה כזקן ויושב בישיבה. הפירוש הוא אחד – אלה מידותיו של הקב"ה . לכל הנביאים יש אותה עין פנימית שרואה את מהותו של המשל: הקב"ה מסתתר מאחורי כל התופעות, והוא זה שמניע את כל המציאות.
ריה"ל מוסיף דבר נוסף. אנו פוגשים משלים רבים המתארים את הקב"ה כאדם. למה הקב"ה נמשל דווקא לאדם ולא לדברים אחרים? והרי הדבר יכול להביא לטעות אמונית ולגרום לאנשים הפשוטים לחשוב שהקב"ה הוא אדם כמונו? ההסבר הוא שהאדם הוא הבריאה הקרובה ביותר שאפשר לדמותה לקב"ה. האדם הוא עולם קטן. הוא מורכב מדומם (עצמות), ומצומח (השערות הצומחות ומתפתחות), מחי (כוחות ההולדה), ובעיקר מנפש רוחנית אשר מניעה את הכול. כך גם העולם מורכב מכל חלקי הנבראים, דומם, צומח, חי ואדם, והקב"ה מעל הכול ומחיה את הכול. החידוש המדהים הוא שהקב"ה ברא כך את האדם מלכתחילה, כדי שעל ידי התבוננות בו נוכל לראות את התגלות הקב"ה בעולם.
הרחבות
* האדם – 'עולם קטן'
וּכְבָר דִּמּוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים הָעוֹלָם לְאָדָם גָּדוֹל, וְהָאָדָם לְעוֹלָם קָטָן . יסוד הדימוי מצוי כבר במדרש: "שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן. כיצד? כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו כילוד אשה בראו, מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעה צדדין כך התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו מאבן שתיה תחלה וממנה הושתת העולם... ויצירת הולד כיצירת העולם, כנגד יצירת הולד במעי אמו" [מדרש תנחומא פרשת פקודי, ג]. ובדברי ה'אבן עזרא' מצינו: "והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו, יוכל לדעת דברי העולם העליון, כי האדם דמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאתו בארץ" [פירוש האבן עזרא לשמות כה, מ].
המלבי"ם הסביר בהרחבה דימוי זה: "וכמו שנקרא העולם בכללו בשם אדם גדול כן נקרא האדם בשם עולם קטן, כי כל העולמות שברא ה' וכל המציאות כולו שנוסד בששת ימי המעשה ועד סוף כולם נקבצו באו ביצירת האדם והושתלו בו... עד שהאדם הוא צלם כל מעשה בראשית והנשמה אשר נפח בו מרוחו שהיא אלהית וחלק אלוה ממעל היא מתפשטת בעולם הקטן הזה ומניעה ומחיה ומנהיגה אותו כהתפשטות האלהות בעולם הגדול... כי האדם מנהיג את מרכבתו הקטנה שהיא גויתו, כמו שינהיג המלך העליון את מרכבתו הגדולה שהיא העולם הגדול" [פירוש המלבי"ם לשמות, רמזי המשכן שבסוף הספר].
שאלות לדיון
מה ההבדל בין הצייר או המלחין לפני שהם יוצרים את יצירת האומנות לבין הנביא לפני נבואתו, לכאורה לשניהם יש "עין נסתרת"?
"יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוּרָה מַתְאִימָה לַמְשָׁרֵת הַנִּשְׁמָע". בתרבות של מותגים, איך ניתן לבנות עולם דימויים בריא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.














