ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
קצתם לקצתם – ניתן להביא ראייה ממראה נביא למראה חברו. אותם התארים – המגושמים. ביחסם אל מה שיבקשוהו – בהתאמה לתפקידם של התארים. העצם – מהות כוונת מראה הנבואה. דמוֹת האדם – הנביא מדמה את ה' לאדם. מדמהו – את הבורא. המקיף וכולל וכו' – האור מתפשט בכול וכולם נהנים ממנו. יותר דומה לו מהנפש המדברת – מדמיון הבורא לנפש האדם. היא הוא – הנפש היא מהות האדם. הדימוי – של הבורא לאדם. המקרבים – יותר קרובים, כביכול, לה'. לא במקום – קרבת המלאכים לה' אינה גיאוגרפית אלא פנימית.
ביאורים
ריה"ל מחדש חידוש נוסף. הדתות השונות טוענות שהייתה התגלות אלוהית ליחיד, וכל ההמון הרב צריך להאמין שאכן הייתה התגלות כזו. היהדות אומרת דבר מיוחד במינו. הקב"ה התגלה לכל עם ה'. בזמן מתן תורה כל ישראל היו נביאים. כולם שמעו את ה' וראוהו בעיניהם. כולם אמרו בפה מלא 'זה אלי ואנוהו'! אך ההתגלות הזאת הייתה לכל אחד ואחד לפי כוח קליטתו. כולם שמעו את ה' אך הוא התגלה באופן אחר לגמרי לאדם הפשוט ולאיש המעלה. למרות זאת לכולם היה ברור שזהו הקב"ה שמדבר איתם ומתגלה אליהם.
כך גם במהלך הדורות. כל הנביאים שקמו לישראל חוו התגלות אלוהית, אך כל אחד קלט זאת לפי מדרגתו. הדבר מתבטא במשלים השונים שמופיעים בנבואות. אך למרות השוני במראות הנבואה כולם יכולים להעיד על דבר אחד ברור – בכל המשלים שהופיעו בנבואות הקב"ה הוא הנמשל. בין אם המשל היה על גיבור מלחמה ובין אם על מישהו שנראה כזקן ויושב בישיבה. הפירוש הוא אחד – אלה מידותיו של הקב"ה . לכל הנביאים יש אותה עין פנימית שרואה את מהותו של המשל: הקב"ה מסתתר מאחורי כל התופעות, והוא זה שמניע את כל המציאות.
ריה"ל מוסיף דבר נוסף. אנו פוגשים משלים רבים המתארים את הקב"ה כאדם. למה הקב"ה נמשל דווקא לאדם ולא לדברים אחרים? והרי הדבר יכול להביא לטעות אמונית ולגרום לאנשים הפשוטים לחשוב שהקב"ה הוא אדם כמונו? ההסבר הוא שהאדם הוא הבריאה הקרובה ביותר שאפשר לדמותה לקב"ה. האדם הוא עולם קטן. הוא מורכב מדומם (עצמות), ומצומח (השערות הצומחות ומתפתחות), מחי (כוחות ההולדה), ובעיקר מנפש רוחנית אשר מניעה את הכול. כך גם העולם מורכב מכל חלקי הנבראים, דומם, צומח, חי ואדם, והקב"ה מעל הכול ומחיה את הכול. החידוש המדהים הוא שהקב"ה ברא כך את האדם מלכתחילה, כדי שעל ידי התבוננות בו נוכל לראות את התגלות הקב"ה בעולם.
הרחבות
* האדם – 'עולם קטן'
וּכְבָר דִּמּוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים הָעוֹלָם לְאָדָם גָּדוֹל, וְהָאָדָם לְעוֹלָם קָטָן . יסוד הדימוי מצוי כבר במדרש: "שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן. כיצד? כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו כילוד אשה בראו, מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעה צדדין כך התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו מאבן שתיה תחלה וממנה הושתת העולם... ויצירת הולד כיצירת העולם, כנגד יצירת הולד במעי אמו" [מדרש תנחומא פרשת פקודי, ג]. ובדברי ה'אבן עזרא' מצינו: "והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו, יוכל לדעת דברי העולם העליון, כי האדם דמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאתו בארץ" [פירוש האבן עזרא לשמות כה, מ].
המלבי"ם הסביר בהרחבה דימוי זה: "וכמו שנקרא העולם בכללו בשם אדם גדול כן נקרא האדם בשם עולם קטן, כי כל העולמות שברא ה' וכל המציאות כולו שנוסד בששת ימי המעשה ועד סוף כולם נקבצו באו ביצירת האדם והושתלו בו... עד שהאדם הוא צלם כל מעשה בראשית והנשמה אשר נפח בו מרוחו שהיא אלהית וחלק אלוה ממעל היא מתפשטת בעולם הקטן הזה ומניעה ומחיה ומנהיגה אותו כהתפשטות האלהות בעולם הגדול... כי האדם מנהיג את מרכבתו הקטנה שהיא גויתו, כמו שינהיג המלך העליון את מרכבתו הגדולה שהיא העולם הגדול" [פירוש המלבי"ם לשמות, רמזי המשכן שבסוף הספר].
שאלות לדיון
מה ההבדל בין הצייר או המלחין לפני שהם יוצרים את יצירת האומנות לבין הנביא לפני נבואתו, לכאורה לשניהם יש "עין נסתרת"?
"יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוּרָה מַתְאִימָה לַמְשָׁרֵת הַנִּשְׁמָע". בתרבות של מותגים, איך ניתן לבנות עולם דימויים בריא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
