ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
כא אָמַר הֶחָבֵר: זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ הוּא מִמַּה שֶּׁטּוֹבָה הַחֲקִירָה עָלָיו, וְעַל אֵיכוּת דִּינֵי ה' בַּעֲבָדָיו, וְהִתָּלוֹתָם בְּמַה שֶּׁתְּלָאָם הַנָּבִיא מִהְיוֹתוֹ פּוֹקֵד עֲווֹן אָבוֹת עַל בָּנִים לְשׂוֹנְאָיו וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו, וְהַעֲמָדַת כֹּל חֵטְא מוּל עָנְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁבָּא בַּמִּקְרָא וּבְמָסֹרוֹת הַחֲכָמִים, וּמַה מִּזֶּה יִמָּחֵל בִּתְשׁוּבָה וּמַה לֹּא יִמָּחֵל, וּתְנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וּמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַיִּסּוּרִים עַל דֶּרֶך הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִינָה, וְעַל דֶּרֶך הַפֵּרָעוֹן עַל חֵטְא קוֹדֵם, וְעַל דֶּרֶך הַתְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל דֶּרֶך הַתְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַבָּא, אוֹ בִּגְלַל חֶטְאֵי אָבוֹת, וּמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַטּוֹבָה בַּעֲבוּר זְכוּת קוֹדֶמֶת, אוֹ בִּגְלַל זְכוּת אָבוֹת, אוֹ לְנִסָּיוֹן וְלִבְחִינָה, וְהִמָּזֵג אֵלֶּה הָאֳפָנִים, וְזוּלָתָם מִמַּה שֶׁבֵּרוּרוֹ סָתוּם. וְכִמְעַט שֶׁיִּתְגַּלּוּ עִם הַחֲקִירָה רֹב הַסִּבּוֹת לְצַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וּמַה שֶּׁלֹּא יִתְגַּלֶה יִכָּנַע בּוֹ אֶל חָכְמַת ה' וְצִדְקוֹ, וְיוֹדֶה הָאָדָם בְּסִכְלוּתוֹ בְּאֵלֶּה הַסִּבּוֹת הַנִּגְלוֹת, כֹּל שֶׁכֵּן הַנִּסְתָּרוֹת.
וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ בְּעִיּוּנוֹ אֶל הָעֶצֶם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶּׁיְּחֻיַּב לוֹ מִן הַתְּאָרִים, יִפְרשׁ מִמֶּנּוּ, וְיִרְאֶה כִּי מִתַּחְתָּיו מְחִצַּת אוֹר מְסַנְוֶרֶת אֵת הָרְאִיָּה, וְתִבָּצֵר מִמֶּנּוּ הַשָּׂגָתוֹ לְקֹצֶר רְאִיָּתֵנוּ וּתְפִישָׂתֵנוּ, לֹא לְהִסָּתְרוֹ וְלֹא לְחֶסְרוֹנוֹ, כִּי הוּא יוֹתֵר זוֹהֵר וּמְפֻרְסָם וְגָלוּי אֵצֶל בַּעֲלֵי הָרְאִיָּה הַנְּבוּאִית מִשֶּׁיִּצְטָרֵך בּוֹ לַהֲבָאַת רְאָיָה. וְתַכְלִית הַכָּרָתֵנוּ אֲמִתָּתוֹ, שֶׁנַּכִּיר בַּטִּבְעִיּוֹת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ סִבַּת דָּבָר מִן הַטְּבָעִים, וּלְפִיכָך נְיַחֲסֵהוּ אֶל כֹּחַ שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי אֶלָּא אֱלֹהִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר גָּלֵינוּס בַּכֹּחַ הַמְצַיֵּר, וְנוֹתֵן לוֹ יִתְרוֹן עַל שְׁאָר הַכֹּחוֹת, וְרוֹאֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מֵחֲמַת הַמֶּזֶג אֶלָּא לְעִנְיָן אֱלֹהִי, וּבַנִּפְלָאוֹת — שֶׁנִּרְאֶה הִפּוּך הָעֲצָמִים, וְשִׁנּוּי הַמִּנְהָגִים, וְהַמְצָאַת נִמְצָאִים שֶׁלֹּא הָיוּ, לְלֹא תַּחְבּוּלָה קוֹדֶמֶת. וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי משֶׁה וּבֵין מַעֲשֵׂה הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, אֲשֶׁר אִלּוּ הָיוּ בּוֹדְקִים אַחֲרֵיהֶם הָיוּ מוֹצְאִים הַתַּחְבּוּלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִרְמְיָהוּ: "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ", כְּלוֹמַר, אִם תִּפְקֹד אוֹתָם וְתִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶם, יִהְיוּ לְאַיִן, כְּדָבָר מְרֻמֶּה. וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי כֹּל מַה שֶּׁתִּבְדֹּק אַחֲרָיו תִּמְצָאֵהוּ כַּזָּהָב הַטָּהוֹר. וְכַאֲשֶׁר נַגִּיעַ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, נֹאמַר שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּלִי סָפֵק דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי מַנְהִיג אֵת כֹּל הַגַּשְׁמִיִּים, יִלְאוּ שְׂכָלֵינוּ מִלְּחָקְרוֹ, וּלְפִיכָך נִתְבּוֹנֵן בִּפְעֻלּוֹתָיו וְנֵעָצֵר מִלְּתָאֵר עַצְמוֹ, כִּי אִלּוּ הִשַּׂגְנוּ אֲמִתָּתוֹ הָיָה זֶה חֶסְרוֹן בּוֹ.
___________________________
התמורה בעולם הזה – הצדיק שמקבל עונשו בעולם הזה. התמורה בעולם הבא – הרשע שמקבל את שכרו בעולם הזה במקום בעולם הבא. והמזג – הרכבה של כמה סיבות. וזולתם – דברים נוספים. הסיבות הנגלות – שנזכרו לעיל למה שארע לאדם טוב או רע. העצם הראשון – ה'. שאין בו סבת וכו' – אינו מוסבר באמצעות חוקי הטבע. גלינוס – פילוסוף מפורסם. הכח המציר – כוח התפיסה האנושית. ובנפלאות – מוסב על "תכלית הכרתנו אמיתתו". מלתאר עצמו – מלתת תארים המגדירים את ה'.
ביאורים
בתחילת המאמר החמישי, העלה המלך בפני החבר את רצונו להכיר את המחקר הפילוסופי המוכיח את מציאות הבורא וסדר הבריאה על פי השכל. החבר עצמו סבור שהעיסוק הזה מיותר, כיוון שהדרך הבטוחה והוודאית ביותר להכיר במציאות הבורא היא על פי המסורת היהודית המעידה על התגלות ה' לעם ישראל. כעת מבחין החבר בין שני תחומי מחקר ביחס לאלוהות:
א. הבורא מצד עצמו : בתחום הזה הדלת נעולה בפני השכל, ואין לו כל מגע ויכולת הבנה. אדרבה, לו השכל היה משיג את ה', זה היה מעיד על חיסרון באלוהות שניתנת לקליטה בכלי קיבול אנושי. הדרך היחידה להשגת ה' עצמו היא בנבואה שמעניקה לנביא הכרה בהירה על עצמיות ה'. לכל היותר, השכל יכול להגיע למסקנה שישנו כוח על טבעי שפועל בעולם, וזה בשתי דרכים: 1. על ידי התבוננות בכוח העל טבעי שמעצב את דרגת החיים של כל נברא. 2. על פי נסים שאירעו לעם ישראל, כיוון שהנסים פורצים את גבולות הטבע, ומעידים על כך שיש יוצר לטבע ובידו לשנות אותו כרצונו.
ב. השגחת הבורא בעולם : בתחום הזה מודה החבר שצריך לחקור ולהעמיק כדי להתמודד עם קושיות שונות שעלולות לערער את האמונה, כמו 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' ביחס לצדק של מערכת השכר והעונש. צריך להבין את סוגי החטאים השונים והעונשים המתאימים להם; את התנאים המאפשרים לחזור בתשובה, ואת אופן הכפרה של התשובה על החטאים; את אופי השכר והעונש שמקבל האדם, ואת הסיבות שבגללן הוא זוכה לשכר או לעונש.
לפי הדרך שמתווה החבר, העיסוק בלימוד אמונה צריך להתרכז בקשר שבין ה' לבין העולם, ובמשמעות שמעניקה האמונה לחיים שלנו ולניסיונות המלווים אותם. הלימוד במהות האלוהות, כל זמן שהנבואה נעדרת, אינו בתחום העיסוק שלנו.
הרחבות
* הגבלת החקירה האנושית
וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ בְּעִיּוּנוֹ אֶל הָעֶצֶם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶּׁיְּחֻיַּב לוֹ מִן הַתְּאָרִים, יִפְרשׁ מִמֶּנּוּ. ההדרכה להגבלת החקירה בעניינים עליונים מובאת במשנה: "כל המסתכל בארבעה דברים רתוי (ראוי) לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה (למעלה מהרקיע), מה למטה (מהארץ), מה לפנים (מה היה לפני בריאת העולם), ומה לאחור (לאחר הקץ)" [חגיגה ב, א]. (פירוש המשנה מלוקט ממספר מפרשים).
הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר, שהחקירה בדברים עליונים שאין לאדם יכולת להשיגם, מזיקה לשכלו ותביא אותו להבנות לא נכונות ולשיגעון, על כן ראוי לא לחקור בדברים עליונים אלו. ובספר במורה נבוכים כתב הרמב"ם עוד בעניין זה: "וכשתכריח עיניך ותפליג בעיון ותטרח לעיין...(ו)תסתכל בכתיבה דקה או פיתוח דק שאין בכוחך להשיגו, ותכריח ראותך לאמתו, לא ייחלש ראותך על זה אשר לא תוכל עליו לבד, אבל ייחלש גם כן על מה שבכוחך שתשיגהו, וייחלש ראותך ולא תראה מה שהיית יכול להשיג... וכן ימצא כל מעיין בחכמה מן החכמות עניינו בעניין המחשבה, כי אם ירבה המחשבה ויטריח כל רעיוניו, ייבהל ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבינו" [חלק א, לב]. היינו, המאמץ את שכלו בחקירות דברים שאין בכוחו להשיגם פוגם בכוח השכל.
ולסיכום העניין כתב הרמב"ם "ואין הרצון באלו הכתובים אשר אמרום... החכמים ז"ל לסתום שער העיון לגמרי ולבטל השכל מהשיג מה שאפשר להשיגו, כמו שיחשבו הפתאים... אבל כוונת כולם להגיד שיש לשכל האנושי גבול יעמוד אצלו" [מורה נבוכים שם].
שאלות לדיון
בדבריו מתאר החבר את מעלת הדמיון, ואומר שאצל הנביא יש לו יתרון על שאר הכוחות. איך נוכל לרומם את כוח הדמיון שלנו?
לדברי החבר ישנן סיבות רבות לייסורים. לפי זה, כיצד עלינו להתייחס למשככי כאבים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













