ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
אמרו חז"ל במדרש 1 :
"... יש בני אדם ששמותיהם נאים ומעשיהם מכוערים. שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים. שמותיהם נאים ומעשיהם נאים. שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים.
שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים זה ישמעאל ועשיו, ישמעאל שומע אל, עשיו עושה רצון עושיו ומעשיהם רעים.
שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולי בני ברק בני סיסרא בני תמח.
שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים מה כתיב בהן סתור שסתרו מן העולם."
ניתן ללמוד מכך ששמות הניתנים לילדים יכולים להיות סגולה טובה לדרכם אך אין הם מחייבים שכך יהיה.
כללים נדרשים ועצות בנתינת שמות לילדים
1. הסכמה בין הזוג.
2. לא לתת שם משונה. אם לסבא קראו סלמן לנכד אפשר לקרוא שלמה (כפי שקרא הרב אליהו זצ"ל לבנו ע"ש אביו).
3. ראוי לבחור שם לבנים ובנות שונה.
4. שם עברי – לא לועזי.
5. שם עם משמעות.
6. לא נהוג לקרוא שם על אדם שנפטר בגיל צעיר ממחלה או מלחמה,
ושלושה תנאים מאפשרים לקרוא על שם של נפטר צעיר ח"ו:
א. נתינת השם כשם שני.
ב. שם דומה – לנפטר קראו חנן לקרוא על שמו אלחנן.
ג. קראו לנפטר יצחק יקראו לתינוק יצחק על שם יצחק אבינו.
7. במידה והשם על זהות כפולה - לכוון על הצדיק שבהם. יהודית הייתה אשתו של עשיו וכן הייתה יהודית בבית שני, מבית חשמונאי, גיבורה. וכן ניתן לקרוא את השם 'ישמעאל' ויש לכוון על שמו של רבי ישמעאל כהן גדול.
8. אין לקרוא על שמות של מלאכים, למעט אלו הידועים כרפאל מיכאל אוריאל.
9. ניתן לתת שני שמות – אך אין זו חובה.
10.יש לזכור שהשם ניתן לכול החיים.
חשיבות גדולה יש לשמו של אדם: חכמי ישראל היו בודקים את אופיו של אדם על פי שמו. כך מסופר בגמרא במסכת יומא 2 :
רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי היו הולכים בדרך, ו'רבי מאיר הווה דייק שמא' – רבי מאיר היה מדייק בשמות. הגיעו לבית מלון לפני שבת ונכנסו להתארח בו. בכניסתו שאלו את בעל המלון מה שמו, ואמר להם 'כידור'.
אמר רבי מאיר לעצמו: נשמע שם זה כאדם רשע 'כידור' – מזכיר את הפסוק 'כי דור תהפוכות המה'.
רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו את כספם, ורבי מאיר החביא כספו בבית הקברות שהיה באזור.
בשבת בבוקר קם כידור משנתו וסיפר לרבי מאיר שבחלומו נגלה אליו אביו ואמר לו שליד קברו יש כסף. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם כלום. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר לבית העלמין ושמר על כספו שהיה מונח שם.
במוצאי שבת ביקשו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם ואמר להם כידור: להד"ם (לא היו דברים מעולם).
אמר להם רבי מאיר למה לא בדקתם את שמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם: בדיקת שמות אינה מאבחנת את אופיו של האדם בוודאות, אבל בהחלט צריכה לעורר חשד.
הלכו רבי יהודה ורבי יוסי והשקו את כידור יין, והלכו לאשתו ואמרו לה: כידור ביקש שתחזירי לנו מה שהפקדנו אצלכם, ונתנו הוכחה לדבריהם את סוג האוכל שנתנה לו באותו היום. (הם ראו מה אכל בשיירי האוכל שעל שפמו.) נתנה להם האשה את כספם. כששמע כידור מעשה זה כעס על מעשיה והרגה.
מסיפור זה אנו למדים עד כמה יש להקפיד לתת לילד שם ראוי.
מספרים בשמות
היה פעם רב שהיה מחשב את הגימטרייה של שמות בני זוג לאחר נישואיהם וקובע אם הם מתאימים או לא, ועל פי זה היה אומר לזוגות להתגרש ח"ו.
קרא לו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמר לו: אתה צריך להתגרש כי הגימטרייה של שמך ושם אשתך מראה שאתם לא מתאימים.
אמר לו : כיצד אתגרש ויש לי 8 ילדים, אמר לו הרב אליהו: אם כן אל תגרום לאחרים להתגרש, ומאז חדל ממעשיו הנלוזים.
יש כאלה שקוראים לילדיהם שמות שיתאימו להם גם מעבר לים, לדוגמה: בן, טום וכדומה. אלא שראוי שהשם יזכיר לכולם שאנו יהודים!
מובא בספר נפלאים מעשיך 3 :
מעשה ביהודי עשיר גדול שהיו לו עסקים רבים. פעם אחת הזמינו אחד השרים לארוחת ערב יחד עם שרים נוספים ועוד אנשים מכובדים. לאחד השרים הפריע כיצד יהודי זה מוזמן לאירוע נוצץ ומכובד שכזה וארגן עשרות ילדים שיפגינו נגדו ובבואו יצעקו לו "יהודי יהודי".
כך היה: בהגיעו בכרכרה למקום האירוע הגיעו עשרות ילדים וצעקו לו: "יהודי, יהודי." בהגיעו שמע את קריאותיהם וזרק להם מאות זהובים.
בסעודה אמר לו השר שארגן את ההפגנה: ראה כיצד הילדים ביזו אותך וקראו לך קריאות גנאי.
אמר לו היהודי אספר לך סיפור : היה אדם עשיר אשר ירד מנכסיו ולא היה לו אלא אבן יקרה מיוחדת במינה שירש מאביו. החוסר בכסף גרם לו ללוות חמישים אלף זהובים והפקיד כערבון את האבן היקרה. אחר כך לקח שוב הלוואה חמישים אלף זהובים, ושוב ושוב עד שלקח בסך הכול מאתים אלף זהובים. אמר לו אדם: מכור לי את האבן היקרה ב500 אלף זהובים, תחזיר לי 200 אלף שלקחת בהלוואה, ויישארו לך 300 אלף זהובים. מדוע אתה נשאר שקוע בחובות?
אמר לו בעל האבן: אינני מעוניין! כול זמן שיש לי אבן יקרה אנשים מוכנים להלוות לי כסף, ומתייחסים אלי בכבוד. אך כשלא תהיה לי אבן שכזו לא יתייחסו אלי כלל, כל מעמדי הוא בזכות האבן.
אמר לו היהודי העשיר לשר: שמחתי לשמוע שהם צועקים שאני יהודי ואם היו לי יותר זהובים הייתי זורק להם אף יותר כסף.
היהדות היא כמו אותה אבן יקרה שבזכותה יש לנו הכול ובלעדיה אין לנו שום יחוד. ואם אני נמצא בעולם העסקים ולא כול כך מצליח לשמור על יהדותי אך שקוראים לי יהודי אני שמח על כך, שכך מזהים אותי עדין כיהודי.
אנו צריכים להתגאות ביהדותנו, בשמות ראויים ומתאימים, ולא לקרוא בשמות שאינם יהודיים ובמיוחד לאחר שיבתנו למולדתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
