ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
אמרו חז"ל במדרש 1 :
"... יש בני אדם ששמותיהם נאים ומעשיהם מכוערים. שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים. שמותיהם נאים ומעשיהם נאים. שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים.
שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים זה ישמעאל ועשיו, ישמעאל שומע אל, עשיו עושה רצון עושיו ומעשיהם רעים.
שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולי בני ברק בני סיסרא בני תמח.
שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים מה כתיב בהן סתור שסתרו מן העולם."
ניתן ללמוד מכך ששמות הניתנים לילדים יכולים להיות סגולה טובה לדרכם אך אין הם מחייבים שכך יהיה.
כללים נדרשים ועצות בנתינת שמות לילדים
1. הסכמה בין הזוג.
2. לא לתת שם משונה. אם לסבא קראו סלמן לנכד אפשר לקרוא שלמה (כפי שקרא הרב אליהו זצ"ל לבנו ע"ש אביו).
3. ראוי לבחור שם לבנים ובנות שונה.
4. שם עברי – לא לועזי.
5. שם עם משמעות.
6. לא נהוג לקרוא שם על אדם שנפטר בגיל צעיר ממחלה או מלחמה,
ושלושה תנאים מאפשרים לקרוא על שם של נפטר צעיר ח"ו:
א. נתינת השם כשם שני.
ב. שם דומה – לנפטר קראו חנן לקרוא על שמו אלחנן.
ג. קראו לנפטר יצחק יקראו לתינוק יצחק על שם יצחק אבינו.
7. במידה והשם על זהות כפולה - לכוון על הצדיק שבהם. יהודית הייתה אשתו של עשיו וכן הייתה יהודית בבית שני, מבית חשמונאי, גיבורה. וכן ניתן לקרוא את השם 'ישמעאל' ויש לכוון על שמו של רבי ישמעאל כהן גדול.
8. אין לקרוא על שמות של מלאכים, למעט אלו הידועים כרפאל מיכאל אוריאל.
9. ניתן לתת שני שמות – אך אין זו חובה.
10.יש לזכור שהשם ניתן לכול החיים.
חשיבות גדולה יש לשמו של אדם: חכמי ישראל היו בודקים את אופיו של אדם על פי שמו. כך מסופר בגמרא במסכת יומא 2 :
רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי היו הולכים בדרך, ו'רבי מאיר הווה דייק שמא' – רבי מאיר היה מדייק בשמות. הגיעו לבית מלון לפני שבת ונכנסו להתארח בו. בכניסתו שאלו את בעל המלון מה שמו, ואמר להם 'כידור'.
אמר רבי מאיר לעצמו: נשמע שם זה כאדם רשע 'כידור' – מזכיר את הפסוק 'כי דור תהפוכות המה'.
רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו את כספם, ורבי מאיר החביא כספו בבית הקברות שהיה באזור.
בשבת בבוקר קם כידור משנתו וסיפר לרבי מאיר שבחלומו נגלה אליו אביו ואמר לו שליד קברו יש כסף. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם כלום. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר לבית העלמין ושמר על כספו שהיה מונח שם.
במוצאי שבת ביקשו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם ואמר להם כידור: להד"ם (לא היו דברים מעולם).
אמר להם רבי מאיר למה לא בדקתם את שמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם: בדיקת שמות אינה מאבחנת את אופיו של האדם בוודאות, אבל בהחלט צריכה לעורר חשד.
הלכו רבי יהודה ורבי יוסי והשקו את כידור יין, והלכו לאשתו ואמרו לה: כידור ביקש שתחזירי לנו מה שהפקדנו אצלכם, ונתנו הוכחה לדבריהם את סוג האוכל שנתנה לו באותו היום. (הם ראו מה אכל בשיירי האוכל שעל שפמו.) נתנה להם האשה את כספם. כששמע כידור מעשה זה כעס על מעשיה והרגה.
מסיפור זה אנו למדים עד כמה יש להקפיד לתת לילד שם ראוי.
מספרים בשמות
היה פעם רב שהיה מחשב את הגימטרייה של שמות בני זוג לאחר נישואיהם וקובע אם הם מתאימים או לא, ועל פי זה היה אומר לזוגות להתגרש ח"ו.
קרא לו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמר לו: אתה צריך להתגרש כי הגימטרייה של שמך ושם אשתך מראה שאתם לא מתאימים.
אמר לו : כיצד אתגרש ויש לי 8 ילדים, אמר לו הרב אליהו: אם כן אל תגרום לאחרים להתגרש, ומאז חדל ממעשיו הנלוזים.
יש כאלה שקוראים לילדיהם שמות שיתאימו להם גם מעבר לים, לדוגמה: בן, טום וכדומה. אלא שראוי שהשם יזכיר לכולם שאנו יהודים!
מובא בספר נפלאים מעשיך 3 :
מעשה ביהודי עשיר גדול שהיו לו עסקים רבים. פעם אחת הזמינו אחד השרים לארוחת ערב יחד עם שרים נוספים ועוד אנשים מכובדים. לאחד השרים הפריע כיצד יהודי זה מוזמן לאירוע נוצץ ומכובד שכזה וארגן עשרות ילדים שיפגינו נגדו ובבואו יצעקו לו "יהודי יהודי".
כך היה: בהגיעו בכרכרה למקום האירוע הגיעו עשרות ילדים וצעקו לו: "יהודי, יהודי." בהגיעו שמע את קריאותיהם וזרק להם מאות זהובים.
בסעודה אמר לו השר שארגן את ההפגנה: ראה כיצד הילדים ביזו אותך וקראו לך קריאות גנאי.
אמר לו היהודי אספר לך סיפור : היה אדם עשיר אשר ירד מנכסיו ולא היה לו אלא אבן יקרה מיוחדת במינה שירש מאביו. החוסר בכסף גרם לו ללוות חמישים אלף זהובים והפקיד כערבון את האבן היקרה. אחר כך לקח שוב הלוואה חמישים אלף זהובים, ושוב ושוב עד שלקח בסך הכול מאתים אלף זהובים. אמר לו אדם: מכור לי את האבן היקרה ב500 אלף זהובים, תחזיר לי 200 אלף שלקחת בהלוואה, ויישארו לך 300 אלף זהובים. מדוע אתה נשאר שקוע בחובות?
אמר לו בעל האבן: אינני מעוניין! כול זמן שיש לי אבן יקרה אנשים מוכנים להלוות לי כסף, ומתייחסים אלי בכבוד. אך כשלא תהיה לי אבן שכזו לא יתייחסו אלי כלל, כל מעמדי הוא בזכות האבן.
אמר לו היהודי העשיר לשר: שמחתי לשמוע שהם צועקים שאני יהודי ואם היו לי יותר זהובים הייתי זורק להם אף יותר כסף.
היהדות היא כמו אותה אבן יקרה שבזכותה יש לנו הכול ובלעדיה אין לנו שום יחוד. ואם אני נמצא בעולם העסקים ולא כול כך מצליח לשמור על יהדותי אך שקוראים לי יהודי אני שמח על כך, שכך מזהים אותי עדין כיהודי.
אנו צריכים להתגאות ביהדותנו, בשמות ראויים ומתאימים, ולא לקרוא בשמות שאינם יהודיים ובמיוחד לאחר שיבתנו למולדתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
