ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
בגמרא מבואר שטעמו של ר' אליעזר הוא משום שהקניין הוא לצורך עשיית עירוב, כמו שמובא במשנה (חולין ה', ג) שבארבעה זמנים בשנה יכול אדם להכריח את מוכר הבהמות לשחוט את הבהמה גם אם קנה רק בשר בדינר ממנה, מפני שהמעות קנו. למרות שמדרבנן אין קונים מטלטלין בקניין כסף, אלא רק בקניין משיכה, כאן העמידו חכמים את הדין על דין דאורייתא שניתן להשתמש בקניין כסף. הסביר רש"י שגם כאן בעירוב 'משום תיקון שבת', העמידו דבריהם על דין תורה שמעות קונות.
מהרי"ל (ליקוטים לב, הובא ברמ"א חו"מ קצט סעיף ג) כתב שכמו שחכמים תיקנו שיקנו בכסף את העירוב, כך גם תיקנו שאם קנה ביום שישי יין לקידוש ושילם ולא משך אין המוכר יכול לחזור בו.
הקשה הגר"א (ו) שלכאורה יוצא שהמהרי"ל פסק כר' אליעזר ולא כדעת חכמים שחלקו עליו במשנה. וכן הקשה המג"א (שו"ע או"ח שסט, א) על דברי שו"ע ורמ"א שבהלכות עירוב פסקו כרבנן, שעירוב לא נקנה על ידי קניין כסף. ואילו בחושן משפט הביא הרמ"א את דברי המהרי"ל שיין לקידוש נקנה ע"י קניין כסף, ולא צריך גם משיכה?
האליה רבה (א) כתב שיש לחלק וסתם דבריו. יתכן לבאר שבשני המקרים הדבר עצמו שהוא קונה הוא המצווה, לאכול בשר ביום טוב זה מצווה, וכן לקנות יין לקידוש, ולעומת זאת, למרות שאין מערבין אלא לדבר מצווה, הקניין של העירוב אינו מצווה אלא הכשר מצווה, ולכן בזה לא העמידו חכמים את ההלכה על דין דאורייתא.
אמנם המוצל מאש (מב) כותב שברמב"ם (מכירה ט, ז) לא מוזכר שהטעם שקונה קניין כסף בדין ארבעה פרקים הוא משום המצווה, אלא "מפני שהעם כולם צריכים לבשר" אלא שלפי דבריו לא מבואר דמיון הגמרא בין עירוב לד' פרקים בשנה, לשיטת ר' אליעזר. חייבים לומר שהרמב"ם מתכוון שיש זמנים נוספים שבהם יש מצווה, אבל רק בזמנים אלו תיקנו חכמים בגלל המצווה מסיבה זו שכל העם רוצים בשר.
אלא שנראה לבאר (בדומה ערוה"ש ה) שהגם שיין לקידוש הוא מצווה אין כל הכרח לקנות יין לקידוש ביום שישי זמן קצר לפני שבת, וניתן לקנות זאת ימים מראש, ולבצע את הקניינים כמו שצריך, משא"כ בבשר, שכידוע בימי קדם לא היה איך לשמר אותו, וגם רצו שיצטברו קונים רבים על מנת שיהיה שווה כלכלית לשחוט אותו, לכן חייב להיות שיקנה את הבשר בערב החג בקניין כסף (כי גם למשוך את הבהמה לא נוח שכל אחד שרוצה לקנות יבוא לשוחט וימשוך, וכיון שהזמן לחוץ ביטלו את קניין המשיכה) משא"כ כאן. לפי"ז יש מקום אחרי בקשת המחילה, היה מקום לדחות את דברי המהרי"ל.
אלא שהמהרי"ל עוסק באופן שהאדם קנה את היין ביום שישי, וכותב שהמוכר לא יכול לחזור בו בשבת מהמכירה, וזה מטעם שכעת כבר אינו יכול לקנות יין אחר, ואם כן כעת אם הוא יחזור בו תתבטל המצווה לגמרי, ולא ניתן לקיים אותה, ובזה חכמים העמידו על דין תורה.
ביאור הלכה (סוף סימן תרנו) מביא מפמ"ג שמועיל לקנות אתרוג גם בקניין כסף, מכיון שהוא חפץ של מצווה, וכמו שמובא בשם המהרי"ל. אמנם לפי מה שכתבנו יש לומר שאם מדובר בכמה ימים לפני החג, אין כל מקום לומר שלא יוכל לחזור ורק בסוכות עצמו לא יוכל לחזור אם הזמין את האתרוג ושילם עליו לפני החג, והגיע החג.
וכמובן שלפי מה שכתבנו אין מקום למש"כ במשנה הלכות (ז, רסד) שאולי גם הנותן מעות על ספרים קנה בקניין כסף, שהרי שם אף שיש מצווה בעצם קניית הספרים, כמו מצוות ספר תורה, מ"מ אין שום מקום ללחץ בעניין זה, ואינו דחוף לקנות עכשיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













