ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כדי ליישב קושיה זו, התוספות מחדשים שמסתבר שהמינוי לכהן גדול מתבצע על ידי המלך ואחיו הכוהנים, ומביא ראייה מיבמות (סא ע"א) שאלעזר בן גמלא שילם כסף רב למלך כדי להיות כהן גדול, והם גם יכולים לסלק אותו מקדושת כהן גדול (התוספות מביאים ראייה לכך מן הירושלמי), ולכן לולי הטעם של 'מעלין בקודש ואין מורידין' הוא היה חוזר להיות כהן הדיוט. וכתב הגרי"ז (סוטה מב ע"א ובעוד מקומות) בשם אביו הגר"ח סולבייצ'יק שוודאי שגם אחרי שהכהן הגדול יורד מכהונתו, עדיין יש לו דינים של כהן גדול לעניין קדושת הכהונה, והוא וודאי אסור באלמנה וכן להיטמא לקרובים. אלא שמבחינת המינוי הוא לא נחשב כהן גדול, ורק הדברים שחלים מכוח המינוי מסירים אותם על ידי ביטול המינוי.
אמנם הרמב"ם (כלי המקדש ד, טו) כתב בניגוד לתוספות ש'אין מעמידין כהן גדול אלא בית דין של שבעים ואחד'. ומקור הרמב"ם מתוספתא (סנהדרין ג, ד) שאומרת כך. וכן פסק לגבי משך הכהונה של כהן גדול (כלי המקדש ד, כא) שהוא משמש בכהונתו עד יום מותו, 'ואין מורידים לעולם משררה שבקרב ישראל'.
על שיטת הרמב"ם ישנם כמה קושיות:
א. לחם משנה (סנהדרין ה) מתקשה מדוע הרמב"ם מנה בהמשך הלכות סנהדרין את כל הדברים שצריך עבורם ב"ד של שבעים ואחד, ולא מנה ביניהם את הדין שממנים כהן גדול. מרכבת המשנה (שם) מתרץ ע"י אוקימתא שלפעמים אין שם ב"ד של שבעים ואחד, אלא רק שבעים, ולכן לא כתב הרמב"ם כן.
ב. קשה על הרמב"ם איך הוא יבאר את הגמרא ביבמות (סא ע"א) שמשמע ממנה שמרתא בת בייתוס שילמה למלך על מנת שיעלה את בעלה לכהן גדול, והרי לדעתו המחליט הבלעדי הוא הסנהדרין?
ג. וכן קשה מהירושלמי שהתוספות הביאו מביא שמשמע ממנו שהמלך יכול גם להדיח כהן גדול מכהן, ואילו לדעת הרמב"ם לא ניתן כלל להדיח כהן גדול?
הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל (תורה שבעל פה כ, עמודים כו – לב) מבאר שהרמב"ם אמנם חולק על תוס' וסובר שהגוף הבוחר של הכהן הגדול הוא בית דין של שבעים ואחד, אלא ש כפי שכתב הגרי"ז שהובא לעיל, יש שני חלקים במינוי הכהן:
א. בחירה של הכהן על ידי הגוף הבוחר (הסנהדרין).
ב. הקדושה עצמה של כהן גדול ותחילת השימוש שחלה עם לבישת הבגדים.
ולדעת הרמב"ם מן הדין צריך שיהיו ב"ד של שבעים ואחד שיבחרו את הכהן הגדול. אבל גם הבחירה שלהם אינה מייצרת את הדין שהכהן הנבחר נהיה כהן גדול, אלא הוא נהיה כהן גדול על ידי זה שלבש את שמונת הבגדים והתחיל לשמש בכהונה הגדולה.
לכן הוא אומר שאם כהן הצליח לעקוף את הגוף הבוחר ולהתחיל לשמש בשמונה בגדים ככהן גדול, הוא מתחיל להיות כהן גדול בלי חברי הגוף הבוחר, ובזמן אלעזר בן גמלא (הגמרא ביבמות לעיל) המלך הכריח את כולם לא לכנס את אסיפת הסנהדרין, ושאלעזר יהיה כהן גדול. כך נוצר מצב שהיה כהן גדול מבלי שיעבור את חברי הגוף הבוחר. לפי דבריו ניתן גם לבאר את הירושלמי שאומר שניתן לסלק כהן גדול ממשרתו, וזאת למרות שהרמב"ם אמר במפורש שלא ניתן לעשות זאת. זה מכיוון שהרמב"ם דיבר באופן שהסנהדרין בחרו בו לכהן, ואילו הירושלמי דיבר באופן שהוא נהיה כהן על ידי לחצים והתחיל לכהן בפועל, וכך אם יפסיק לכהן, לא יחשב שוב לכהן גדול.
שכן לא הסנהדרין הופכים את הכהן לכהן גדול, אלא תחילת עבודתו ככהן גדול היא אשר הופכת אותו לכהן גדול.
באופן קצת שונה מתרץ האגרות משה (חושן משפט מה) את דברי הרמב"ם. לדעתו, הרמב"ם אינו חולק על התוספות, והוא מחלק בין שני סוגי מינוי. ישנו מינוי שהעם צריכים ורוצים, ולכן הסנהדרין מתכנסים ומחליטים ובוחרים בכהן שיהיה הכהן הגדול, ומינוי כזה הוא גם לכל החיים, וגם דורש סנהדרין, שכן כל דבר שררה לאומי שכזה דורש הסכמת הסנהדרין. אבל יש סוג מינוי שבו המינוי בא כמינוי של כבוד ושררה, והוא לא צריך להיעשות על פי הסנהדרין, ומצד שני ניתן גם להוריד אותו מהמינוי כשהמניע והאינטרס נגמר. לפי דבריו מובן מאוד מדוע הרמב"ם לא כתב שכהן גדול מתמנה על פי ב"ד של 71, וכן ניתן להסביר לפי התוספות את דברי התוספתא שאומרת שהכהן הגדול מתמנה על פי בית הדין הגדול, כי יתכן שגם התוספות מסכימים עם הרמב"ם.
סיכום: ה תוספות כותבים כאן שהאחראי על מינוי כהן גדול הוא המלך, ואילו הרמב"ם כותב שהממנים הם ב"ד הגדול. שני הסברים ראינו בהסבר הרמב"ם:
א. הסבר הרב ז'ולטי שבעקרון ב"ד הגדול בוחרים את הכהן הגדול, אלא שבפועל הוא נחשב כהן גדול רק כאשר הוא מתחיל לעבוד בשמונת הבגדים, ולא כאשר הם בוחרים בו.
ב. הסבר האגרות משה שיש שני אופנים של בחירה, יש בחירה כתוצאה מהצורך של עם ישראל בכהן גדול, ובאופן זה הכהן הגדול אמור להמשיך בתפקידו לעולם, ולעומת זאת יש אפשרות למינוי של שררה וכבוד, ובאופן זה הכהן הגדול יורד מתפקידו כאשר הוחלט שנגמרה השררה והכבוד שהוא צריך לקבל.
לעיון נוסף בסוגיה: ניתן לעיין בספר 'משטר ומדינה בישראל עפ"י התורה' (הוצאת 'ארץ חמדה') (כרך שני פרק כא סימן קיד – קטו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
