ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
המשנה (לב, א) ציינה שרבן גמליאל התקין שלא יבטלו את השליחות שלא בפני השליח, על מנת שלא ייגרם מכשול לאשה, שהיא תקבל גט מהשליח ותחשוב שהיא מגורשת, בעוד שהגט כבר לא בתוקף כי הבעל ביטל אותו.
הגמרא הביאה מחלוקת בין רבי לרשב"ג האם אדם שעבר על התקנה וביטל למרות שרבן גמליאל אמר לא לעשות כך, האם הביטול מועיל, או לא.
לדעת רשב"ג הביטול לא מועיל. הגמרא מבארת שלמרות שמהתורה הדין היה צריך להיות שהביטול יועיל, חכמים תיקנו שלא יבטלו וגם שהביטול לא יועיל. הגמרא מתקשה איך זה יתכן שהביטול לא יועיל, והאישה נחשבת למגורשת, והרי מהתורה הגט הזה בטל? הגמרא מתרצת שכאשר אדם מבטל את הגט כנגד תקנת חכמים, חכמים הפקיעו את הקידושין של האישה, ולכן האישה מותרת להינשא.
ההלכה היא כרבי ולא כרשב"ג, כלומר, ש'ביטלו מבוטל' ואם כן לכאורה אין כל נפקא מינה מדיון זה. אלא שתוספות (לב, ב ד"ה ורב נחמן בסוף הדיבור) כתבו שגם לרבי שהדין שביטלו מבוטל, בכל זאת אם מבטל בפני אדם אחד (להלכה שמספיק שניים לביטול גם מדרבנן), מדאורייתא הדין הוא שהביטול תקף, ומדרבנן הביטול לא תקף, בגלל שהפקיעו חכמים את הקידושין של האישה.
תוספות (לג, א ד"ה ואפקעינהו) הקשו, שאם אנחנו אומרים שחכמים מפקיעים את הקידושין, עלול לצאת מכשול, כי אדם שאשתו זינתה והוא מרחם עליה, או רוצה שלא תיאסר עליו, יכול לשלוח לה גט, ולבטל שלא בפני השליח, ובפני עד אחד, ואז הדין יהיה שחכמים יפקיעו את הקידושין, והיא תחשב כרווקה שזינתה? תוספות הביאו שני תירוצים: א. ר"י אכן היא תחשב כרווקה, אבל במקרה זה החיפוי הוא כדין, ולכן אין כל חשש. ב. רבינו תם - כיון שהוא עושה שלא כדין, חכמים לא מבטלים את הקידושין.
בתקופת המהרש"ם (רבי שלום שבדרון מברז'אן) הייתה אישה עגונה שהעידו עבורה שבעלה מת, לאחר מכן היא התחתנה בשנית, אך אחרי כמה שנים התברר שבעלה היה חי כבר כמה שנים, אלא שבזמן מסוים הוא החליף תעודת זהות עם אדם אחר שמת. לאישה זו כבר נולד בן מהבעל השני, והוא היה נחשב כממזר.
המהרש"ם (א, ט) אמר שאם היו שואלים אותו, היה מציע שהבעל הראשון ישלח לאישה גט עם שליח, ויבטל אותו בפני אדם אחד כשהשליח לא יודע, וכך חכמים יפקיעו את הקידושין והאישה תחשב לפנויה, וממילא בנה לא יהיה ממזר. לדעתו, גם לפי התירוץ השני בתוספות כאן חכמים יפקיעו, כיון שהאישה נישאה על סמך פסק בית דין, ולא על פי דעתה האישית.
גם עונג יום טוב (סימן קסט) הביא את הפתרון הזה בשביל בעיה דומה (להתיר אשת כהן במקרים מסוימים לבעלה), והוא דוחה את הפתרון משום שאם מראש הבעל כותב את הגט על מנת לבטל אותו, הרי שהגט לא נכתב באמת לשם גירושין, ולכן הוא לא יועיל, וחכמים לא מפקיעים את הקידושין באופן כזה.
עוד דחו המנחת יצחק (ב, סו) וגם המנחת שלמה (א, עו) שחכמים מפקיעים את הקידושין רק לאדם שעשה שלא כהוגן ולא באדם שנהג לפי מה שבית דין אמרו לו.
מנחת שלמה (שם) דוחה את פתרון המהרש"ם מכיוונים נוספים: א. לא בטוח שמה שנאמר בסוגיה לדעת רשב"ג נכון גם לדעת רבי. ב. לראשונים אחרים החולקים על התוספות יתכן שגם אחרי הפקעת הקידושין, הקידושין נשארו בתוקף דרבנן, ולכן מדרבנן הילדים יהיו ממזרים. ג. אם הבעל מבטל בפני עד אחד, העד לא נאמן להעיד על הביטול. ד. היה מקום לומר שכל תיקון חכמים בדין אפקעינהו עובד רק על הזמן שמנתינת הגט ואילך, ולא לזמן הקודם לנתינת הגט, לגבי זמן זה חכמים לא הפקיעו את הקידושין, כך גם יתכן שניתן להוכיח מהבית שמואל (קנז, ו) הכותב שגם אחרי שהפקיעו חכמים הקידושין, בעילותיו אינם נחשבות לבעילת זנות כי בזמן שהוא קיים אותם הם היו בהיתר. אך המנחת שלמה כתב שתוספות וודאי סברו שההפקעה נעשית למפרע, זאת משום שבקושייתו הוא כותב שממזרים יכולים להיטהר באופן זה. אמנם יתכן שלראשונים אחרים ההפקעה נעשית רק מזמן ההפקעה ואילך.
ציץ אליעזר (טו, נח) פקפק על היתר זה מכיוון נוסף: ברמב"ם לא מופיע בכל ספרו אזכור לדין זה ש'אפקעינהו רבנן לקידושין', ולכן יש לומר שהרמב"ם חלק על דין זה. הרמב"ם סבר לפי זה שכל מקום בגמרא שבו נאמר ש'אפקעינהו רבנן לקידושין' הדברים אמורים רק לשיטת רשב"ג הסובר (בסוגייתנו) שיש לחזק את כוחו של בית הדין, אולם לדעת רבי החולק עליו, ושכמותו נפסקה ההלכה, אין להשתמש בכלל זה, ולכן הלכה למעשה אין לפסוק לשום עניין שחכמים מפקיעים קידושין (דחייה זו מופיעה גם במנחת שלמה באופן דומה).
כמו כן גם האגרות משה (אבעה"ז ד, נב) כתב שאין לסמוך על היתר זה הלכה למעשה.
סיכום: בגמרא נאמר שאין לבטל שליח שלא בידיעתו, ונחלקו רבי ורשב"ג מה הדין אם ביטל בכל זאת את השליח שלא בפניו, לדעת רשב"ג אף שמהדין היה צריך להיות שהשליחות מבוטלת, חכמים תיקנו שלא תהיה מבוטלת, ולכן הגט יחול מדין 'אפקעינהו רבנן לקידושין', ואף שעלתה הדעה שניתן להסתמך על דין זה, על מנת ליצור מצב שבו הקידושין של אדם יתבטלו, על מנת לפתור מצבים של ממזרות, פוסקי זמננו לא הסכימו להסתמך על כך למעשה, כיון שמכמה טעמים נראה שפתרון זה אינו מועיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
