ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ט. מִצְּדָדִים שׁוֹנִים תָּבוֹא וְתִתְגַּלֶּה הַתְּשׁוּבָה. אֶחָד מְיֻחָד מִצְּדָדֶיהָ אֵלֶּה יִהְיֶה הַצַּעַר עַל הָעֶלְבּוֹן• שֶׁנֶּעֱלַב הָרוּחַ הַגָּדוֹל* הָאָצוּר בְּכָל מַה שֶּׁהִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ•, שֶׁאֵין שִׁעוּר לְעֻזּוֹ וּכְבוֹדוֹ. וְהָרוּחַ הַגָּדוֹל מְקוֹרוֹ מְקוֹר חַיִּים, הַמָּקוֹר הָאֱלֹהִי הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְשַָׁךְ מִדּוֹר דּוֹר, וּכְשֶׁמְּשִׂימִים אֵלָיו לֵב הֲלֹא מוֹצְאִים בּוֹ הַכֹּל, כָּל חֶמְדָּה וְכָל תִּפְאָרָה, וְהַחֹשֶׁךְ הַכַּפְרָנִי• גָּרַם לְהִתָּלֵשׁ מִקֶּרֶן בֶּן שֶׁמֶן זֶה, וְלִתְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים, שֶׁאֵין בָּהֶם לְשַׁד וְחַיִּים בַּעֲדֵנוּ כְּלָל.
התפרצות הצער תוציא לחופשי
הַצַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה יִתְפָּרֵץ בְּעֹז, וְיִלָּוֶה אֵלָיו כֹּחַ שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת וּמְתִינוּת, לָדַעַת גַּם כֵּן מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהָבֵר• מִתּוֹךְ כָּל דַּרְכֵי הַתְּעִיָּה* אֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ בָּהֶם. חֹפֶשׁ הַקֹּדֶשׁ הַפְּנִימִי שֶׁבַּנְּשָׁמָה יֵצֵא מִמַּאֲסָרוֹ, וּבְצִמָּאוֹן עַז יָחֵל כָּל רוּחַ עֵר לִשְׁאֹב וְלִשְׁתּוֹת לִרְוָיָה מֵאוֹתוֹ מְקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹן•. וְהַדֵּעָה וְהָרֶגֶשׁ, וְטַעַם הַחַיִּים, הַשְׁקָפַת הָעוֹלָם• וְחֵפֶץ הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית, תִּקּוּן פְּגָמֵי הַנְּשָׁמָה וְהִתְעַצְּמוּת הָעֹז הַגּוּפָנִי, הַסִּדּוּר הַמְּדִינִי וְחֶמְדַּת הַחֲבוּרָה בְּאָרְחוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְסַבְלָנוּת הֲגוּנָה בְּיַחַד עִם קִנְאָה חַיָּה• נֶגֶד כָּל מְתֹעָב וָרָע, נֶגֶד כָּל דֹּפִי וְכִעוּר, וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ פְּנִימִית בְּעַד כָּל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַטּוֹב הַכְּלָלִי הָעֶלְיוֹן מוֹפִיעַ וְיוּכַל לְהוֹפִיעַ עַל יָדָם - כָּל אֵלֶּה יִוָּלְדוּ וְיִתְגַּלּוּ אָז בַּחֲטִיבָה אַחַת, אֲשֶׁר לְתָמְכָם צְרִיכִים אָנוּ עַל יְדֵי הַכְשָׁרַת הַלְּבָבוֹת לְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה הָאֲמִתִּי הַפְּנִימִי, רָזֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר עַל פִּי הַהַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהִשְׁפִּיעוּ• עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָּהֶם בְּלֹא הַהֶכְשֵׁר הָרָאוּי, כָּל–כָּךְ רַבּוּ הַמְנַכְּרִים אוֹתָם וְהַמַּלְעִיבִים בָּהֶם.
מאסון העולם תצמח הישועה
דַּוְקָא מֵאוֹר חַיִּים זֶה, אֲשֶׁר הַשְׁפָּעוֹת בִּלְתִּי מֻכְשָׁרוֹת אֵלֶּה מַצְמִיחוֹת מִמֶּנּוּ סַכָּנַת וַאֲסוֹן הָעוֹלָם - דַּוְקָא מִמֶּנּוּ תִּצְמַח יְשׁוּעָתוֹ, יְשׁוּעַת עוֹלָמִים שֶׁלּוֹ, הוֹפָעַת אוֹר הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן לְהַחֲיוֹת עַל יָדוֹ אֶת הַכְּלָל וְאֶת הַפְּרָט, לְהָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת וּלְהָסִיר חֶרְפַּת עַם ד' מֵעַל כָּל הָאָרֶץ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
8 - פרק ד' ה'-ח'
9 - פרק ד' ט'
10 - לימוד שבועי באמונה טו- כא תמוז
טען עוד
___________________________
הָעֶלְבּוֹן - מעזיבתנו את התורה. מַה שֶּׁהִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ - המסורת של עם ישראל. וְהַחֹשֶׁךְ הַכַּפְרָנִי - הכפירה. לְהָבֵר - לברור. מְקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹן - התורה ומסורת ישראל. הַשְׁקָפַת הָעוֹלָם - השקפה אוניברסלית. וְסַבְלָנוּת הֲגוּנָה בְּיַחַד עִם קִנְאָה חַיָּה - סובלנות יחד עם ביקורת. הַהַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהִשְׁפִּיעוּ - רזי תורה.
ביאורים
לאדם הרגיל בשמירת תורה ומצוות, יש הערכה וכבוד רב כלפי האמונה, המסורת וקיום המצוות. גם לאחר תקופת משבר רוחני שבה הוא נכנע ליצריו וחטא, נשמר בתוכו היחס החיובי הבסיסי לתורת ה'. החשיבות שהוא רוחש כלפי דבר ה' אינה נפגמת, למרות שבאופן מעשי הוא מתרחק ממנה מדי פעם. זהו עוגן שמסוגל להחזיר אותו לדרך הישר, ולאחר הניתוק הממושך להביא אותו לתשובה. אולם בדור האחרון נפל דבר בישראל. קמה תנועה חדשה שכופרת בכל היקר והקדוש לעם ישראל, וחדלה מלראות בתורה ובמצוות דברי ערך בעלי חשיבות. היחס הנפשי שהשתנה בעקבות ה'כפירה' הביא לתופעה רחבה של מרידה ופריקת עול רוחנית. למרות שעל פני השטח ההשלכות של זרם הכפירה הן הרסניות, יש ביסודה גרעין חיובי. בשורש של המחשבה הכפרנית יש תחושה ש'כבוד' זו סיבה מאוד שולית לבנות עליה את כל האמונה ועבודת ה'. היא מרגישה, גם אם לא באופן מודע, שבחיבור של הנפש אל מקורה יש משהו הרבה יותר עמוק ומחיה מאשר גינוני הערכה. היא רוצה תורה שממלאת אותה חיים ומעניקה לה משמעות וערכים, ולא רק טקסים דתיים לשם כבוד. אלא שבינתיים, היא לא יודעת לבטא את השאיפות שלה בצורה חיובית אלא שלילית. היא בעצמה עוד לא יודעת בדיוק מה היא מחפשת, אבל היא בטוחה שמה שיש לעולם הדתי כרגע להציע לה מזלזל בציפיות שלה, ולכן היא בועטת ורומסת בגסות. במקום האמונה והמסורת, הכפירה מתיימרת להציב אלטרנטיבה שתמלא את חיי העם היהודי בתוכן חדש, ותעצב לו זהות עדכנית. הרב קוק מחנך אותנו לנתח תהליכי עומק, ולהבחין בתרומה החיובית שתעניק דווקא הכפירה לעולם התורה, בטווח הרחוק. לכן, מתבקש, שהשלב הבא יהיה ההתפכחות מהאשליה של 'העם החדש', וצימאון הולך וגובר למסורת היהודית עתיקת היומין. העם בכללו ירגיש שניתקו אותו ממקור חייו, ולולא התורה הוא לא מוצא סיפוק ושלמות. תחושת החיסרון והריקנות תעורר את העם לתשובה ולנהירה חדשה אל תורת ה'. לאחר מסע הייסורים שעבר, הוא ישכיל לברור את האוכל מן הפסולת ולהפריד בין התביעה לגדלות רוחנית, לבין המסקנה המעשית השגויה שהובילה אותו לריחוק מהתורה. הוא יגלה שהוא חפץ בתורה שמרחיבה את החיים ומשכללת אותם, ולכן הוא מאס בתורה שנובעת מהשפה ולחוץ מסיבות של 'כבוד'. התשובה החדשה, תשלב בטבעיות את האמונה ואת יראת השמיים עם הציונות ועם ההשתדלות המעשית לגאולה לאומית; את ההקפדה על קלה כבחמורה עם העצמת כוחות הגוף ועם פיתוח אינטליגנציה שכלית ורגשית.
הרחבות
* תשובה מצד כבוד האומה
שֶׁנֶּעֱלַב הָרוּחַ הַגָּדוֹל. הרב קוק מתאר שאחד הגורמים לתשובה הוא הרגש הטבעי הרוצה בכבוד האומה. רגש זה לא מוכן להשלים עם המציאות הרוחנית השפלה בה נמצאת האומה אלא שואף להחזרת עטרה ליושנה. מתוך הכרת רגש זה, מדריך הרב צבי יהודה שהשלב הראשון בחינוך הדור שהתרחק מתורה צריך להיות החינוך ל'כבוד הדת'. וכן הוא כותב:
"אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה (אף אם יהיה) נשקע בדעות זרות ורחוקות הלא בתור בן לאומה הוא חיב בכבודה (של האומה)". ייחודו של עם ישראל מתבטא בתורה, על כן כבוד האומה מכריח גם את כבוד הדת. אחרי שהאדם מגיע לכבוד האומה, ניתן להמשיך את המהלך החינוכי: אהבת האומה, לימוד התורה וקיומה. (תוספות לאורות התשובה, ח - פרקי התקרבות של הדור. נדפס בסוף אורות התשובה של אור עציון).
*ללמוד מהכל
לָדַעַת גַּם כֵּן מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהָבֵר מִתּוֹךְ כָּל דַּרְכֵי הַתְּעִיָּה. בתהליך התשובה לא צריך ל'שרוף' את כל העבר, אלא יש דברים שניתן ללמוד אף מהדרכים הטועות. וכן כתב בספר מאור ושמש "אדם אשר יראת ה' בוער בלבו כגחלי אש – יוכל ללמוד מכל הדברים שבעולם עבדות ה', ואפילו בִּדְבַר - חִיצוֹנִיּוּת והוא מוציא הפנימיות ממנו, כדאמרינן בגמרא [חגיגה טו:] רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק" [במדבר פרשת מסעי]. אולם, כדי שניתן יהיה לברור את הטוב מהרע, יש קודם לדעת להבדיל בין הטוב לרע.
שאלות לדיון
א. הרב קוק מדבר כאן על "הרוח הגדול שהנחילו לנו אבותינו", מהו תוכן אותו הרוח?
ב. מדוע הכפירה מוגדרת כ'חושך'?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השלמת התמונה
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
למה ללמוד גמרא?
עבודת ה' ליום העצמאות
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
