ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יד. גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה*, כְּמוֹ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין לְשַׁעֵר אֶת הַגֹּדֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הִרְהוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בָּא מִצַּד יִרְאָה פְּשׁוּטָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מִדָּה קְטַנָּה שֶׁבַקְּטַנּוֹת גּוֹרֶמֶת לְעוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ וּבָעוֹלָם אֶת הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת•, וְאוֹר קֹדֶשׁ מֵאוֹר פְּנֵי עֶלְיוֹן מוֹפִיעַ בְּכָל זִיו בַּהֲדַר אַהֲבָה וּבְנֹעַם ד' עַל יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה הַנּוֹטָה לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּהּ סִיגִים רַבִּים, הַחֵן הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ, הַקֹּדֶשׁ הַיְסוֹדִי שֶׁבְּתוֹכָהּ - זֶהוּ שָׁוֶה כָּל עֹשֶׁר, וְכָל חֲפָצִים• לֹא יִשְׁווּ בָּהּ.
חיפוש המידה
טו. אַף עַל פִּי שֶׁהָעִצָּבוֹן וְהַפַּחַד בָּא מִפְּנֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּמִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת כֻּלָּם, מִכָּל מָקוֹם, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּהַרְהֲרִין בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וּצְרִיכִין מִיָּד לְהִתְחַזֵּק בְּאֹמֶץ בִּטָּחוֹן בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן בָּרוּךְ–הוּא, וְלֶאֱחֹז בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה, כָּל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ. וְאִם לִפְעָמִים יֵרָאֶה לוֹ, שֶׁהַמִּדָּה הַמִּתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי הַמּוּסָר וְהַיִּרְאָה אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ•, יִתְבּוֹנֵן וְיַחְקֹר עַל מִדָּתוֹ מַה הִיא, וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בְּיִחוּד בְּמִדָּתוֹ הָעַצְמִית, וְגַם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ• מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים*, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּטָן מְאֹד הוּא צַד הַתְּפִיסָה שֶׁלּוֹ בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ שַׁיָּכִים לוֹ, מִכָּל–מָקוֹם כָּל מַדְרֵגוֹת הַטּוֹב וְהַקֹּדֶשׁ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְקֻשָּׁרוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְיַחַד כֻּלָּן יֵעָשׂוּ חֲטִיבָה אַחַת לְהָאִיר עָלָיו אוֹר ד' וְתוֹרָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּנֹעַם ד' וְטוּבוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
135 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
136 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
137 - אורות התשובה פרק י"ד י"ז-י"ח
טען עוד
טז. יֵשׁ שֶׁאָדָם קוֹרֵא בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי מַעֲלוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְנַפְשׁוֹ מִצְטַעֶרֶת וּמִתְמוֹגֶגֶת בְּקִרְבּוֹ. צָרִיךְ הוּא לְהַפְרִיד אֶת הַצַּעַר לַחֲלָקָיו, וְיִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁחֵלֶק אֶחָד מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁמִּצְטַעֵר עַל שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת הִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו, וְצָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה לָבֹא לַמִּדָּה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, וְעִם זֶה יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ מִדָּה חֵלֶק שֶׁהוּא פָּחוּת מֵעֶרְכּוֹ, וְהוּא מִצְטַעֵר מֵהַהִצְטַמְצְמוּת שֶׁנַּפְשׁוֹ נוֹטָה לְהִצְטַמְצֵם בְּתוֹךְ הַקַּטְנוּת הַמְמֻזֶּגֶת בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַהִיא. וְצָרִיךְ הוּא לְבָרֵר לְעַצְמוֹ עַד כַּמָּה יְאֻשַּׁר בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיִּקַּח מִזּוֹ הַמִּדָּה, וְעַד כַּמָּה אָשְׁרוֹ תָּלוּי בַּשְּׁמִירָה שֶׁלֹּא לְהִשָּׁאֵר בְּצִמְצוּמָהּ כִּי אִם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִמִּדָּתָהּ, "מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ".
___________________________
הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת – 'הספירות', הדרכים שבהם ה' מתגלה בעולם. חֲפָצִים – רצונות. אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ - הדרישות גבוהות ביחס למדרגתו הנוכחית. אַל יַנַּח יָדוֹ – יעסוק מעט גם בזה.
ביאורים
ביסוד כל פעולה של אדם בעולם יש מחשבה הקודמת לה. מחשבותיו של האדם הן המניעות אותו בכל מעשיו ובכל פעולותיו והן גם קובעות את הצורה ואת האופי של מעשים אלה. מחשבה טובה תביא למעשים טובים ומחשבה רעה תביא את ההיפך, חלילה. המחשבה גם נותנת ערך למעשה. דהיינו, שני אנשים יכולים לעשות מעשה זהה אך ערך המעשה של כל אחד מהם יהיה שונה באופן מהותי, כיוון שהמחשבה העומדת ביסודו שונה. בנוסף להשפעת המחשבה על מעשיו של האדם, היא משפיעה גם על אישיותו של האדם ועל העולם הרוחני שלו, ומעוררת אצלו מחשבות נוספות כדוגמת אותה מחשבה.
הרב קוק מוסיף שמחשבתו של האדם משפיעה לא רק על עצמו אלא גם על העולם כולו. ישנה חוקיות פנימית במציאות שכל התרחשות ושינוי במצב הרוחני של האדם, מעוררים את כוחות העולם לטוב או לרע.
מכל הנאמר לעיל אפשר ללמוד על החשיבות הגדולה של כל מחשבה טובה, ואפילו היא קטנה, המתעוררת באדם. אך צריך להשתמש בהתעוררות זו של תשובה כמנוף לשינוי גדול יותר ורחב יותר של האדם. לכן כאשר מתעוררת באדם מחשבת התשובה הוא צריך לחזור ולאחוז באמצעותה בתורה ובעבודת ה'. בנוסף, על האדם לחזק את ההתעוררות הזו של התשובה והתיקון ולגדל אותה, בין השאר מתוך לימוד ספרי מוסר. מטרת לימוד ספרי המוסר היא לחזק את האדם בתשובה ולקדם אותו למדרגות גבוהות יותר בעבודת ה'. לשם כך האדם צריך להיות מודע למדרגה הנוכחית שלו ולסגנון המתאים לו. כאשר אין מודעות זו, האדם עלול ללמוד דברים שאינם מתאימים לו ולפעול בדרכים שאינן נכונות לו וכך להגיע לידי הרגשת עצבות וייאוש.
הרחבות
* מה עושים עם עבירות שקשה לשוב עליהן?
בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה. בספר חובות הלבבות כתב, שגם בדברים שיש בעיה מעשית לתקנם, אם ישוב האדם בלב שלם לקב"ה, הקב"ה יסובב שהחטא יתוקן: "...כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה, אשר בכחו ויכלתו מהם, הבורא מקל עליו תשובתו, ועובר לו על מה שנעלם ממנו ונמנע עליו, וישים לו מוצא קרוב מחטאו... ואם הוא מצד אונאה וגזל בממונות, יתן לו האל ממון ויפרענו לחברו... ואם ירחק ממנו העשוק, יזמין הבורא התקבצם, עד שיכנע לפניו העושק וימחל לו. ואם לא ידע האנשים העשוקים ומספר הממון אשר עשק, יפיק אותו האל להוציא ממונו בתועלות כוללות, כבנין גשר וחפור בארות, יהנו מהם בני אדם... עד שתהיה תועלתו כוללת מי שעשק ומי שלא עשק" [שער ז פרק י].
* חשיבות הלימוד בספרי מוסר
אַל יַנַּח יָדוֹ מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים. כתב החיי אדם : "ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה, שהוא יותר חיוב מכל לימודיו. ואפילו אם יתבטל על ידי זה מלימוד פרק משניות או שאר לימוד, כי מה ה' אלקיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו. וכדאיתא במשנה [אבות ג יז] 'אם אין יראה אין תורה', כי מה תועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים" [כלל קמג א]. ובמשנה ברורה הביא בשם האר"י והגר"א "שחיוב ללמוד בספרי מוסר כל השנה" [סימן תרג סעיף קטן ב].
שאלות לדיון
א. מהם החסרונות שקיימים בתשובה מיראה?
ב. האם יש הבדל בין ספרי מוסר לספרי אמונה? אם כן מהו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך יוצרים את השבת ?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
