ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
בבבלי הביא "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו וכו' מדין תפילה". ובירושלמי לא הובא 1 .
עבד תושב בבלי סט. • פ"ו ה"ב [לח:]
גר תושב ועבד תושב משומד (מומר) בגילוי פנים - הרי הוא כגוי לכל דבר.
בבבלי המושג "עבד תושב" לא מובא.
מחלוקת האם מבטלין וחוזרין ומבטלין בבלי סט: • פ"ו ה"ג [לט.]
מהו שתחזור חלילה? תלמידוי (תלמידיו) דרב בשם רב: חוזרת חלילה, שמואל אמר: אין חוזרת חלילה.
בבבלי הלשון: מבטלין וחוזרין ומבטלין.
הטעם שגוי לא מבטל רשות בבלי סב. • פ"ו ה"ג [לט:]
ויבטל הוא הגוי (את רשותו)! חזר הוא בו (חוששים שיחזור בו).
בבבלי הטעם שאסרו שהגוי יבטל הוא שמא הישראל ילמד ממעשיו.
לשכור מהגוי בפחות משווה פרוטה בבלי סב. • פ"ו ה"ג [לט:]
רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה (וכן לשוכרה מהגוי), מילתיה דרבי יעקב בר אחא אמר: אפילו באגוז אפילו בתמרה (שאינם שווים פרוטה).
בבבלי מסיק שמועיל בפחות משווה פרוטה.
התרת נדרים בלי טלית אלא בפלונס בבלי סד:
הירושלמי דן בזה בנדרים פ"י ה"ח [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור לטלטל מכרמלית לכרמלית בבלי סז:
הירושלמי דן בזה בשבת פי"א ה"ה [סז:], ועיין מה שכתבנו שם.
אין משתתפין בחבית שמא ישתנה בבלי סח.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ז ה"ו [מח:], ועיין מה שכתבנו שם.
הלשון "האחין השותפין" בבלי עב: • פ"ו ה"ז [מא:]
האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וכו'.
בבבלי הלשון: "האחין שהיו אוכלין וכו'", בלי "השותפין". אמנם גם הבבלי נקט בכמה מקומות את הלשון "האחין השותפין" (כגון ביצה לט:).
גירסא הפוכה במחלוקת מהו מקום דירה בבלי עג. • פ"ו ה"ז [מא:]
אתפלגון רב ושמואל, חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה, ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל וכו' הוי דו (מוכח שהוא) אמר במקום פיתן.
בבבלי הדעות הפוכות: רב אמר מקום שינה ושמואל אמר מקום פיתא 2 .
מבוי שאורכו כרוחבו פ"ו ה"ח [מג.]
שמואל שאל לרב: כמה יהא ארכו יותר על רחבו (מה הדין של מבוי שאורכו כרוחבו)? והוא אמר ליה: כל שהוא הכן דרייא דארעא דישראל מרבען (כך הדרך בארץ ישראל שדירותיהן מרובעות בדיוק).
בבבלי יב: חילק שבמבוי אורכו יתר על רוחבו, אך חצר - אורכה כרוחבה.
גירסא הפוכה במחלוקת במותר עשירית האיפה פ"ו ה"ח [מג:]
מותר עשירית האיפה שלו (של כהן גדול) - רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח, רבי לעזר אומר יפלו לנדבה.
בבבלי מנחות קח. הדעות הפוכות: רבי יוחנן אמר נדבה ורבי אלעזר אמר ירקב. ובירושלמי הובא בכמה מקומות כגירסתו כאן 3 .
כמה חצירות ובתים במבוי בבלי עד.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ה:], ועיין מה שכתבנו שם.
חצר ודקה לגוי פ"ו ה"י [מד:]
אין תורת חצר לגוי, אין תורת דקה לגוי.
בבבלי לא הובא.
^ 1.דרך הירושלמי לא להביא אגדות מחודשות (והוא חידוש שאפשר לפטור את כל העולם מהדין), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף נא.
^ 2.בכמה מקומות אותה מחלוקת מובאת גם בבבלי אך הדעות הפוכות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ע.
^ 3.בכמה מקומות אותה מחלוקת מובאת גם בבבלי אך הדעות הפוכות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.













