ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שמואל אמר עד בית סאתים (מטלטלין בגגין השווין לרבי מאיר ובגג יחידי לרבנן), ורב אמר מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים.
בבבלי מחלוקתם הפוכה 1 . והבבלי מקשה עליהם דרב אדרב ודשמואל אדשמואל ממחלוקתם האם מותר לטלטל בכל הגג (ומתרץ). ולירושלמי קושיא זו לא קשה, שאדרבה, הם לשיטתם.
היכן היו מטלטלין בשעת הסכנה בבלי צא. • פ"ט ה"א [נו:]
אמר רבי יודה: בשעת השמד היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין.
בבבלי הלשון: מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף.
האם ר"א וחכמים נחלקו על מקום המחיצה בבלי צד. • פ"ט ה"ג [נז.]
רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה: לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן ובלבד בארבעה (נחלקו רק על מקום המחיצה), רבי זעירא ורבי אילא תריהון אמרין: אסור שלא ממקום מחיצות אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו (במקום המחיצה לא נחלקו).
בבבלי מקשה שלא נחלקו על מקום המחיצה (כדעה השנייה בירושלמי), ומתרץ שנחלקו רק על מקום המחיצה (כדעה הראשונה בירושלמי).
אוסף דינים מסופקים שמחמירים בהם פ"ט ה"ד [נח.]
אמר רבי יוחנן: כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ - חמרים (לחומרא). כושת - דתנן: הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאה אוכלין דברי רבי עקיבא, אמר רבי יוחנן בן נורי: אם נלקחים בכסף מעשר מטמאין טומאת אוכלין, ואם אינן מטמאים טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר: חמרים (לחומרא) - מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר. קרוייה - דתנינן תמן וכו'.
בבבלי לא הובא 2 .
גר שנתגייר ועם הארץ שנעשה חבר, האם נאמנים למפרע פ"ט ה"ד [נח.]
גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר ברי לי שלא נתנסך מהן - בזמן שנעשו על גב עצמן טהורים לו וטמאים לאחרים, על גב אחרים טמאין בין לו ובין לאחרים, רבי עקיבה אומר: אם טהורין לו יהו טהורין לאחרים אם טמאים לאחרים טמאים לו, רבי יוחנן אמר: לחומרין (לחומרא), טמאין בין לו ובין לאחרים וכו'. עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר ברי לי שנעשו בטהרה - בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים, על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים, רבי עקיבה אומר: אם טהורות לו טהורות לאחרים אם טמאות לאחרים טמאות לו, רבי יוחנן אמר: חומרין טמאות בין לו בין לאחרים.
בבבלי לא הובא.
אין רשות הרבים מקורה פ"ט ה"ה [נח.]
רב הונא אמר: אין רשות הרבים מקורה. אמר רבי שמעון בן כרסנה: ולא מן המדבר למדת? ומדבר מקורה היה (ואעפ"כ הוא רשות הרבים. פני משה: במדבר היה קירוי של עגלות הקרשים. קרבן העדה: במדבר היה קירוי של ענני הכבוד)!
בבבלי שבת צח. הלשון: אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור (במקום "אין רשות הרבים מקורה"), לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. ובבבלי אין דעה שחולקת.
האם צריך מחיצה בגשרים המפולשים בבלי צה. • פ"ט ה"ה [נח:]
מהו שיהא צריך מחיצה (לרבי יהודה בגשרים המפולשים)? רבא אמר: צריך מחיצה, רבי יוסי אמר: אין צריך מחיצה (פני משה: האם צריך גם מחיצה או שפי תקרה מועיל גם בלעדיה. קרבן העדה: האם טעמו של ר"י הוא ששתי מחיצות הן רה"י או שטעמו משום פי תקרה ואין צריך מחיצות).
בבבלי פשוט שטעמו של רבי יהודה כאן הוא משום פי תקרה, ואין צריך עוד מחיצות.
מדמה את מחיצה תלויה לפי תקרה בבלי צה.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ח ה"ח [נד:], ועיין מה שכתבנו שם.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
חכמת התורה וחכמות החול
חידוש כוחות העולם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
דיני קדימה בברכות
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
