ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שמואל אמר עד בית סאתים (מטלטלין בגגין השווין לרבי מאיר ובגג יחידי לרבנן), ורב אמר מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים.
בבבלי מחלוקתם הפוכה 1 . והבבלי מקשה עליהם דרב אדרב ודשמואל אדשמואל ממחלוקתם האם מותר לטלטל בכל הגג (ומתרץ). ולירושלמי קושיא זו לא קשה, שאדרבה, הם לשיטתם.
היכן היו מטלטלין בשעת הסכנה בבלי צא. • פ"ט ה"א [נו:]
אמר רבי יודה: בשעת השמד היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין.
בבבלי הלשון: מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף.
האם ר"א וחכמים נחלקו על מקום המחיצה בבלי צד. • פ"ט ה"ג [נז.]
רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה: לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן ובלבד בארבעה (נחלקו רק על מקום המחיצה), רבי זעירא ורבי אילא תריהון אמרין: אסור שלא ממקום מחיצות אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו (במקום המחיצה לא נחלקו).
בבבלי מקשה שלא נחלקו על מקום המחיצה (כדעה השנייה בירושלמי), ומתרץ שנחלקו רק על מקום המחיצה (כדעה הראשונה בירושלמי).
אוסף דינים מסופקים שמחמירים בהם פ"ט ה"ד [נח.]
אמר רבי יוחנן: כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ - חמרים (לחומרא). כושת - דתנן: הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאה אוכלין דברי רבי עקיבא, אמר רבי יוחנן בן נורי: אם נלקחים בכסף מעשר מטמאין טומאת אוכלין, ואם אינן מטמאים טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר: חמרים (לחומרא) - מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר. קרוייה - דתנינן תמן וכו'.
בבבלי לא הובא 2 .
גר שנתגייר ועם הארץ שנעשה חבר, האם נאמנים למפרע פ"ט ה"ד [נח.]
גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר ברי לי שלא נתנסך מהן - בזמן שנעשו על גב עצמן טהורים לו וטמאים לאחרים, על גב אחרים טמאין בין לו ובין לאחרים, רבי עקיבה אומר: אם טהורין לו יהו טהורין לאחרים אם טמאים לאחרים טמאים לו, רבי יוחנן אמר: לחומרין (לחומרא), טמאין בין לו ובין לאחרים וכו'. עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר ברי לי שנעשו בטהרה - בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים, על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים, רבי עקיבה אומר: אם טהורות לו טהורות לאחרים אם טמאות לאחרים טמאות לו, רבי יוחנן אמר: חומרין טמאות בין לו בין לאחרים.
בבבלי לא הובא.
אין רשות הרבים מקורה פ"ט ה"ה [נח.]
רב הונא אמר: אין רשות הרבים מקורה. אמר רבי שמעון בן כרסנה: ולא מן המדבר למדת? ומדבר מקורה היה (ואעפ"כ הוא רשות הרבים. פני משה: במדבר היה קירוי של עגלות הקרשים. קרבן העדה: במדבר היה קירוי של ענני הכבוד)!
בבבלי שבת צח. הלשון: אמר רב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור (במקום "אין רשות הרבים מקורה"), לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. ובבבלי אין דעה שחולקת.
האם צריך מחיצה בגשרים המפולשים בבלי צה. • פ"ט ה"ה [נח:]
מהו שיהא צריך מחיצה (לרבי יהודה בגשרים המפולשים)? רבא אמר: צריך מחיצה, רבי יוסי אמר: אין צריך מחיצה (פני משה: האם צריך גם מחיצה או שפי תקרה מועיל גם בלעדיה. קרבן העדה: האם טעמו של ר"י הוא ששתי מחיצות הן רה"י או שטעמו משום פי תקרה ואין צריך מחיצות).
בבבלי פשוט שטעמו של רבי יהודה כאן הוא משום פי תקרה, ואין צריך עוד מחיצות.
מדמה את מחיצה תלויה לפי תקרה בבלי צה.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ח ה"ח [נד:], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













