ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת ברכות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"ב [סט:], ועיין מה שכתבנו שם.
סדר ההבדלה ביו"ט שבמוצ"ש בבלי נב. • פ"ח ה"א [נז:]
יום טוב שחל להיות במוצאי שבת - רבי יוחנן אמר: יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה, חנין בר בא (אבא) אמר בשם רב: יין קידוש נר הבדלה סוכה (ברכת לישב בסוכה, בסוכות) וזמן, רבי חנינא אמר: ינה"ק וכו'.
פסחים קב: קג. מובאות עוד דעות רבות, וברכת סוכה לא הובאה שם.
שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים פ"ח ה"ב [נח.]
לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי וכו' הדא דאמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן (או) כלאחריהן? וכו' וכאן אין מטריחין עליו.
פסחים מו. גם כן הביא שחייב ללכת ארבעה מילין לפניו ולא לאחריו, אך לא הביא את פטור שומרי גנות ופרדסים.
חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים פ"ח ה"ב [נח:]
על (מים) הראשונים נאכל בשר חזיר, על השניים (מים אחרונים) יצאה אשה מביתה, ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות.
יומא פג: מים ראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הרגו את הנפש.
נטילת ידיים לסעודה בבלי נב. • פ"ח ה"ב [נח:]
אתא רבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל: נטילת ידים לחולין, אין נטילת ידים לתרומה. רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין. רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: נטילת ידים לתרומה עד הפרק, ולחולין עד קישרי אצבעותיו. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה. רבי הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד. תני רבי הושעיא: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא אמר: אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב אמר: נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים.
חגיגה יח: דנו בחילוק בין חולין לתרומה, אך לא בין הפרק לקשרי האצבעות. וכן דנו שם בחילוק בין לחם לפירות.
גירסא הפוכה במחלוקת בברכה על יין ושמן פ"ח ה"ה [ס.]
בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו וכו', בית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו וכו'.
מג: הדעות הפוכות: בית הלל אומרים שהכוס בימין והשמן בשמאל ובית שמאי חולקים 1 .
איסור להשתמש בכהן פ"ח ה"ה [ס.]
מניין המשתמש בכהונה (שכהן משרת אותו) מעל, רבי אחא בשם שמואל אמר: ואמרה להם אתם קודש לה' והכלים קודש - מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל.
לא הובא, והרמ"א (או"ח סי' קכח סעיף מה) פסק שדינו כמעילה.
בורא מאורי האש או "ברא", אש אינה מתחדשת בבלי נב: • פ"ח ה"ה [ס:]
על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן (האם נחלקו בברכת הגפן כמו שנחלקו בברכת האש)? יין מתחדש בכל שנה ושנה האש אינו מתחדש בכל שעה (אלא היא תמיד כבתחילת בריאתה. ולכן רק באש נחלקו האם מברך ברא או בורא).
למסקנה גם על אש לכו"ע מברך "בורא", ונחלקו רק ב"מאור" או "מאורי" 2 . כמו כן בבבלי לא חילק שאש אינה מתחדשת כל שעה.
ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד פ"ח ה"ה [ס:]
מהו יימים? רבי יהודה בן סימון אומר המיונס (מיני בני אדם משונים בצורתן), ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור. ואילו הן הסימנין, אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור, גדולות - אמו חמורה ואביו סוס וכו'. מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה. אמר הקב"ה להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקב"ה? זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר (בדומה לזה חולין קכז. שמנחש וצב הוציא ערוד, ובשיטה מקובצת על הדף שם הביא מהמדרש כירושלמי הזה. ערוד בלשון הירושלמי חברבר, וכן בירושלמי ברכות פ"ה ה"א [לח.]).
חולין עט. יש עוד סימנים לפרד - גם בזנבו, ולא הובא שיצירת הערוד היא עונש על יצירת הפרדה. בפסחים נד. סובר שיימים (במעשה של ענה) הוא פרד, ולא הובאה דעה שהוא בני אדם משונים.
חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי פ"ח ה"ה [ס:]
מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה.
יומא מט. הובא ש"לא יאמר לך אדם שבעטתו וחיה" רק לגבי פרדה לבנה, וכן ביומא פג: דן בכלב שוטה ולא הזכיר זאת.
האש שהדליק אדם הראשון בבלי נג: • פ"ח ה"ה [ס:]
האש - רבי לוי בשם רבי נזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון, שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בלילי שבת ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא, ונתיירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, שמא בא לנשכני, ואמר אך חושך ישופני. אמר רבי לוי: באותה השעה זמן לו הקב"ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ולילה אור בעדני, ובירך עליה בורא מאורי האש. שמואל אמר לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.
בפסחים נד. דנו בבריאתה של האש, אך לא מוזכר ששימשה שלושים ושש שעות, כמו כן לא מובא שם שאדם הראשון בעצמו בירך עליה בורא מאורי האש, ובמקום "שני רעפים" הלשון שם היא "שני אבנים". בעבודה זרה ח. מובא שביום שנברא בו אדם הראשון, כששקעה החמה ישב בתענית ובכה, שחשש שהעולם יחזור לתוהו ובוהו, ולא שחשש מהנחש.
חילוקים בין גחלת לשלהבת בבלי נג: • פ"ח ה"ו [ס:]
הירושלמי כאן הובא גם בביצה פ"ה ה"ה [כב.], ועיין מה שכתבנו שם.
הלשונות מעברין, אידיהן, יאותו - באל"ף או בעי"ן בבלי נג: • פ"ח ה"ו [סא.]
הירושלמי כאן הובא גם בעירובין פ"ה ה"א [ל:], ועיין מה שכתבנו שם.
ברכת הנר בהבדלה משיכיר בין הציפורן לבשר בבלי נג:
הירושלמי דן בזה בברכות השמטות ד"ה ה"ו, ועיין מה שכתבנו שם (בסוף המסכת).
ענייה לזימון כאשר לא אכל פ"ח ה"ח [סא:]
עונה הוא אדם אמן אפילו לא אכל, ואינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל.
מה: כתוב שאם לא אכל עונה "ברוך ומבורך".
אמן חטופה קטופה ויתומה פ"ח ה"ח [סא:]
העונה אמן וכו' קטופה - תקטף נשמתו, ארוכה - מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. אי זו היא אמן יתומה? אמר רב הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה.
מז. גם כן מובא שהעונה אמן ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו, אך אין את ההדגשה "בטובה" 3 . כמו כן בבבלי לא מפרש מהי אמן יתומה. ובמקום הלשון "תקטף נשמתו" הבבלי נוקט "יתקטפו ימיו".
עונים אמן אחר גוי בבלי נג: • פ"ח ה"ח [סב.]
גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן.
לא הובא, ונפסק ברמ"א (או"ח סי' רטו סעיף ב) לגבי ברכות הנהנין וכד'.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מתי נכון לומר סליחות ?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקשר אל ה' – תפילה
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
