ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
{/.}
(ג. שליש תחתון – ד. שליש עליון)
לישנא מעליא
למה במשנה כתוב אור, אם הכוונה ללילה?
תשובה: כי צריך לישנא מעליא.
א. ראיות מפסוקים
A. לא טהור, במקום טמא
- 1.ריב"ל – נח - "ומן הבהמה אשר איננה טהורה" במקום "הטמאה" (=8).
- 2.רב פפא – זב - "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהר" במקום "טמא" (=9)
(רבינא – טהור עם ו' (=10)).
- 3.רב אחא ב"י – דוד - "כי אמר מקרה הוא, בלתי טהור הוא כי לא טהור" במקום "מקרה טמא הוא" (=16).
B. ברייתא -
- 1.שבאשה כתוב מושב ולא מרכב (ומרכב אצלה נלמד מייתור), שאינו צנוע לאישה – בתורה.
- 2.ואומר – "כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים" (איוב) – גם בדרבנן.
- 3.ואומר – "יֹשֶׁר לִבִּי אֲמָרָ יוְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ" (איוב) – גם במילי דעלמא.
(ג. 3-)
ב. קושיות מפסוקים
(בסדר הפוך)
A. האם לא כתוב טמא בתורה?!
תשובה: קצר > לשון נקייה,
ואותם מקומות שהאריך זה כדי ללמד את החשיבות של לשון נקייה (רש"י).
B. רכיבה באישה[1]–
1. והרי אם אינו צנוע, למה נשים רכבו:
- a.ברבקה "ותרכבנה על הגמלים" – משום פחד הגמל.
- b."ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" – הבנים רכבו, האישה ישבה.
- c.באביגיל "והיא רוכבת על החמור" – משום פחד הלילה/דוד/ההר.
2. מובן למה רכבו, אך למה כתוב רכיבה ולא ישיבה?
לגבי רבקה ומשה אין שאלה,
כי במשה הבנים רכבו,
וברבקה מדובר בפעולה של התחלת הרכיבה ולא רק בישיבה פאסיבית ("ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש").
אבל לגבי אביגיל – לכאורה מדובר שהיא כבר רוכבת, והיה אפשר לכתוב יושבת?
תשובה– "רכבת כתיב".
[אהל משה – גם כאן מדובר בתחילת פעולת הרכיבה.
אך לכאורה אפשר לפרש כפשט –קצר > נקי].
(ג: שליש)
ג. סיפורים
- 1.רב לא דיבר עם תלמיד שאמר שהסוגיא עשתה אותו עייף כחזיר.
- 2.רי"ח בן זכאי או רי"ח אמר "מפני מה בוצרין (ענבים) בטהרה ואין מוסקין (זיתים) בטהרה", במקום "בטומאה", וזכה להיות מורה הוראה בישראל.
- 3.שלושה כהנים שקיבלו מנה קטנה מלחם הפנים,
אחד אמר – קיבלתי גודל פול, אחד אמר – גודל זית, ואחד אמר –כזנב לטאה (ובדקו אחריו ומצאו שמץ פסול (בפשטות – חלל).
דיונים על זה:
- A.והרי אין בודקים מן המזבח ולמעלה?
(ברגע שמצאו שאחד מאבותיו היה מקריב, ההנחה היא שמעליו כבר בדקו).
- a.אכן כאן נפסל מצד שביזה את הקודשים ("שחץ פסול").
- b.הוא הרע את חזקתו ולכן בדקוהו.
- B.סיפורים של בדיקה בעקבות אמירה:
- 1.גוי שאכל פסחים, והטריק של ר"י ב"ב.
- 2.יהודי שאמר "דונו דיני" ובדקו שהוא משבט דן.
- 3.יהודי שרצה לבנות ארמון על החוף ובדקו שהוא משבט זבולון.
(ג: 8-)
ד. לא להיות מבשר בשורות רעות באופן ישיר
- 1.ר' יהושע בר"א לא רצה להודיע על פטירת רב כהנא, ונתן להם להבין לבד מתוך בכיו – "ומוציא דיבה הוא כסיל".
- 2.יוחנן חקוקאה בישר שהחיטים לא טובות על ידי שאמר "שעורים נעשו יפות",
אך היה צריך להשתמש במאכל אדם ("אשתקד נעשו חיטים יפות" או "עדשים נעשו יפות").
- 3.רב בישר לר' חייא דודו שאביו ואמו של רב (שהם אחיו ואחותו של ר' חייא) נפטרו, עשה זאת על דרך השלילה.
[1]פשט לענ"ד, שמסתמך על חלק ממה שכתב בספר אהל משה - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20986&st=&pgnum=45&hilite=.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך להתכונן לחגים?

איך מותר להכין קפה בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















