(ו. 4+ עד ו: שליש תחתון)

(נתחיל בשליש העליון)

חלק א - המשך גוי שהפקיד חמץ

כאמור, אסור רק אם קיבלתי על החמץ אחריות.

א. ייחד לו בית

ברייתא –

רישא – גוי שנכנס עם חמץ לחצר – מותר (כי לא קיבלתי אחריות)

אמצע – הפקיד אצלי – אסור (כי קיבלתי אחריות)

סיפא – גם כשקיבלתי אחריות, אם ייחדתי לו מקום (השכרתי לו את החדר) – מותר(תוס').

שנאמר – "לא ימצא"

דיונים על הברייתא:

A.     למה "לא ימצא" מובא על הסיפא ולא על האמצע?

1.     רב פפא – אכן זה על האמצע.

2.     רב אשי – "לא ימצא" מלמד את הקולא של הסיפא, שהרי הוא בחדר שמושכר לגוי ולא מצוי אצל היהודי.

B.      למה בע"ז קניין שכירות לא מועיל? (ולכן אסור להשכיר בית לגוי כדי שלא יכניס ע"ז)

תשובה – אכן שכירות לא קונה,  אך אצלנו מספיקה, בגלל הפסוק "לא ימצא".

(ו. שורה 4 ברחבות)

ב. ר"י-רב: כשיש אצלי חמץ של גוי – צריך מחיצה 10 טפחים שלא אוכל בטעות.

חלק ב – נושאים אגביים

א. ר"י-רב - מצא חמץ ביו"ט (רש"י – אחרי שעשה ביטול) – כופה עליו כלי ושורפו אחרי יו"ט.

ב. ר"י-רב – הדאגה לחמץ זה רק תוך 30 יום מהחג.

כלומר, מהתורה מספיק לבטל, אך חז"ל תיקנו בדיקה וביעור, אך ממתי חייבו זאת? 30 יום, אך אם יוצא לשיירה לפני 30 יום אינו צריך ומספיק שיבטל.

           אביי מקל – חייב לשרוף רק אם תוך 30 + מתכוון לחזור בפסח.

הסבר:

רק החשש שיאכל קובע,

וגם לחשש הזה צריך לדאוג תוך 30.

           רבא מחמיר – פטור מלשרוף אם לפני 30 + לא מתכוון לחזור.

הסבר:

לחשש שמא יאכל תמיד צריך לדאוג.

כשיצא תוך 30, כבר נכנס לטווח החיוב ולכן חייב.

                       וכן לרבא בחמץ במחסן שכיסה בתבואה שאינה חמץ, אינו חייב לבטלה ולבערה,

                       אם כיסה אותה לפני 30 + לא מתכוון לפנותה עד אחרי פסח.

ג. שואלים ודורשים בהלכות הפסח –

ת"ק – 30 יום לפני

           מקור – (במדבר ט) שהרי משה צווה על פסח שני בפסח ראשון.

           דחייה – אולי שם כי כבר ממילא עסקו בענייני פסח ראשון.

רשב"ג – שבועיים לפני

           מקור –

1.      שה' ציווה על פסח מצרים בר"ח ניסן.

דחייה – מי אמר שזה היה בר"ח?

2.      ה' ציווה על פסח המדבר בר"ח ניסן

(זה היה בר"ח כי יש גזירה שווה לבמדבר א, א).

ד. רב - אין מוקדם ומאוחר בתורה

שהרי במדבר א זה באייר ובמדבר ט זה בניסן.

דווקא בשני עניינים, אך בעניין אחד (גם אם מרוחק), יש משמעות לסדר, כי אחרת לא ניתן לעשות לימודים כמו כלל ופרט.

ה. בהמת ארנונא

עדר שהגוי לוקח אחוז מסוים, האם זה אומר שיש לו בעלות מסוימת ("יד גוי באמצע") ואז יש פטור מבכורה?

אם לא ניתן להמיר בכסף – יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה,

אם ניתן להמיר -

           גירסא ראשונה  - אין לו בעלות, ויש חיוב בבכורה,

           גירסא שנייה – גם כאן יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה.

(אך בעיסת ארנונא תמיד חייב בגלל מראית עין - שלא ידעו שהוא לא נותן בגלל הגוי).