ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ו. 4+ עד ו: שליש תחתון)
(נתחיל בשליש העליון)
חלק א - המשך גוי שהפקיד חמץ
כאמור, אסור רק אם קיבלתי על החמץ אחריות.
א. ייחד לו בית
ברייתא –
רישא – גוי שנכנס עם חמץ לחצר – מותר (כי לא קיבלתי אחריות)
אמצע – הפקיד אצלי – אסור (כי קיבלתי אחריות)
סיפא – גם כשקיבלתי אחריות, אם ייחדתי לו מקום (השכרתי לו את החדר) – מותר(תוס').
שנאמר – "לא ימצא"
דיונים על הברייתא:
A. למה "לא ימצא" מובא על הסיפא ולא על האמצע?
1. רב פפא – אכן זה על האמצע.
2. רב אשי – "לא ימצא" מלמד את הקולא של הסיפא, שהרי הוא בחדר שמושכר לגוי ולא מצוי אצל היהודי.
B. למה בע"ז קניין שכירות לא מועיל? (ולכן אסור להשכיר בית לגוי כדי שלא יכניס ע"ז)
תשובה – אכן שכירות לא קונה, אך אצלנו מספיקה, בגלל הפסוק "לא ימצא".
(ו. שורה 4 ברחבות)
ב. ר"י-רב: כשיש אצלי חמץ של גוי – צריך מחיצה 10 טפחים שלא אוכל בטעות.
חלק ב – נושאים אגביים
א. ר"י-רב - מצא חמץ ביו"ט (רש"י – אחרי שעשה ביטול) – כופה עליו כלי ושורפו אחרי יו"ט.
ב. ר"י-רב – הדאגה לחמץ זה רק תוך 30 יום מהחג.
כלומר, מהתורה מספיק לבטל, אך חז"ל תיקנו בדיקה וביעור, אך ממתי חייבו זאת? 30 יום, אך אם יוצא לשיירה לפני 30 יום אינו צריך ומספיק שיבטל.
אביי מקל – חייב לשרוף רק אם תוך 30 + מתכוון לחזור בפסח.
הסבר:
רק החשש שיאכל קובע,
וגם לחשש הזה צריך לדאוג תוך 30.
רבא מחמיר – פטור מלשרוף אם לפני 30 + לא מתכוון לחזור.
הסבר:
לחשש שמא יאכל תמיד צריך לדאוג.
כשיצא תוך 30, כבר נכנס לטווח החיוב ולכן חייב.
וכן לרבא בחמץ במחסן שכיסה בתבואה שאינה חמץ, אינו חייב לבטלה ולבערה,
אם כיסה אותה לפני 30 + לא מתכוון לפנותה עד אחרי פסח.
ג. שואלים ודורשים בהלכות הפסח –
ת"ק – 30 יום לפני
מקור – (במדבר ט) שהרי משה צווה על פסח שני בפסח ראשון.
דחייה – אולי שם כי כבר ממילא עסקו בענייני פסח ראשון.
רשב"ג – שבועיים לפני
מקור –
1. שה' ציווה על פסח מצרים בר"ח ניסן.
דחייה – מי אמר שזה היה בר"ח?
2. ה' ציווה על פסח המדבר בר"ח ניסן
(זה היה בר"ח כי יש גזירה שווה לבמדבר א, א).
ד. רב - אין מוקדם ומאוחר בתורה
שהרי במדבר א זה באייר ובמדבר ט זה בניסן.
דווקא בשני עניינים, אך בעניין אחד (גם אם מרוחק), יש משמעות לסדר, כי אחרת לא ניתן לעשות לימודים כמו כלל ופרט.
ה. בהמת ארנונא
עדר שהגוי לוקח אחוז מסוים, האם זה אומר שיש לו בעלות מסוימת ("יד גוי באמצע") ואז יש פטור מבכורה?
אם לא ניתן להמיר בכסף – יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה,
אם ניתן להמיר -
גירסא ראשונה - אין לו בעלות, ויש חיוב בבכורה,
גירסא שנייה – גם כאן יש לו בעלות, ויש פטור מבכורה.
(אך בעיסת ארנונא תמיד חייב בגלל מראית עין - שלא ידעו שהוא לא נותן בגלל הגוי).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













