ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בבא בת חיים יוסף מאיר
נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת
העלאת המידות
א. כְּשֵׁם שֶׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן•, כְּדֵי לְתַקְּנָן וּלְמַתְּקָן, כֵּן צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת• - אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבוֹת, אֲבָל אֵינָן בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וּמְאִירָה - לִמְקוֹר שָׁרְשָׁן, וְלַהֲאִירָן בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה*. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹעִילִים לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בַּעֲלִיַּת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנְּפוּלוֹת•, כָּךְ וְיוֹתֵר מוֹעִילִים וּמְטִיבִים לָעוֹלָם עַל יְדֵי הַעֲלָאָתָן שֶׁל הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת כְּשֶׁעוֹלוֹת לְאוֹרָה גְּדוֹלָה. וּמִדָּה זוֹ שֶׁל הַעֲלָאַת דְּבָרִים קְטַנִּים לְגַדְלוּת אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה הַגְּמוּרָה שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים בָּאִים עַל יָדָהּ לִהְיוֹת עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
38 - פרק י"ג י'-י"ב
39 - פרק י"ד א'-ב'
40 - פרק י"ד ג'-ד'
טען עוד
א*. כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים הִסְתַּכְּלוּת רוּחָנִית, וּמַכִּירִים שֶׁהָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת• הֵן מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ•, שֶׁגָּרְמוּ הָעֲווֹנוֹת, וּמִתּוֹךְ הַצַּעַר שֶׁל מִעוּט הָאוֹרָה מִתְחָרְטִים עַל הַחֲטָאִים בִּכְלָל וּבִפְרָט, וַחֲפֵצִים בְּכָל לֵב לְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּדּוֹת עַל מְכוֹנֵיהֶם•, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר עוֹד הַסְּתִימָה מְעַכֶּבֶת אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלַּחְדֹּר בְּתוֹכִיּוּת הַנְּשָׁמָה הַחוֹשֶׁבֶת. זֶהוּ הַדֶּרֶךְ לָבֹא לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה•, תְּשׁוּבָה דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין•.
הקדמת זיכוך המידות לעלייה
ב. לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְאַמְּצִים לִהְיוֹת מְדֻבָּק בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹנָה, מִתְרוֹמְמִים כָּל כֹּחוֹת הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים לְמַעְלָה בְּעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ•. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה נִגְמֶרֶת, וְכֹחַ הַחַיִּים חוֹזֵר לָרְגִילוּת שֶׁלּוֹ, מוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה אֶת הַגּוּף שָׁבוּר בְּקִלְקוּלֵי תְּכוּנוֹתָיו, וּמַתְחִילָה מִלְחָמָה פְּנִימִית גְּדוֹלָה וּמְסֻכֶּנֶת מְאֹד. וּבִשְׁבִיל כָּךְ צְרִיכָה הַתְּשׁוּבָה, עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת•*, לִהְיוֹת קוֹדֶמֶת לָעֲלִיָּה הַהִסְתַּכְּלוּתִית, וְאָז מַכְשִׁירִים אֵיזֶה צַד שֶׁל מַגָּע בֵּין הַגּוּף אֶל הַנְּשָׁמָה גַּם בְּהִתְעַלּוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה.
___________________________
לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן – צריך להתבונן בעומק האישיות שלו מהיכן מגיעות המידות והמחשבות הרעות בנפשו, וכשיבין את מקורן בנפשו יוכל לתקן אותן ע"י תיקון סיבותן ולעיתים יוכל להשתמש באותן הסיבות להתעלות. כֵּן צְרִיכִים וכו' – עבודה כזו צריכה להיות בשביל לרומם מידות ומחשבות טובות, אבל קטנות בתוכנן, אל רוממות הכוונה וגדלות התוכן. הַנְּפוּלוֹת – הירודות, המקולקלות. הָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת – חוסר יכולת להעמיק בעיניינים רוחניים. מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ – הנפש נפגמה ע"י העוונות ועיניה נסתמו מהיכולת להסתכל בעיניים רוחניות. עַל מְכוֹנֵיהֶם – כמו שהם צריכים להיות. לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה – תשובה עליונה. דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין – ראויה לחפות / לכסות על כל המעשים. וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה וכו' – האדם מתעסק בעניינים רוחניים ומחשבתיים ומזניח את עולמו המעשי, נוצר פה חלל שהמידות הרעות עלולות לשלוט בו. וכשהאדם מפסיק את התעלותו וחוזר לעצמו יש בו מלחמה פנימית. הַתְּשׁוּבָה עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת –תשובה מעשית ותיקון המידות מכשירים את כחות הגוף להתעלות הרוחנית.
ביאורים
כל מה שברא הקב"ה בעולמו מוכרח שיהיה בו יסוד של טוב שלשמו הוא נברא. לא ייתכן שמהטוב הגמור, "טוב ה' לכל", ייצא רע מוחלט בלי שיהיה בו נקודה פנימית טובה. הנחה זו נכונה הן ביחס למאורעות פרטיים והיסטוריים, הן ביחס למעשים שאדם עושה והן ביחס למידות ומחשבות שנתונות באדם. משום כך לא יהיה נכון למחוק לחלוטין את אותן המידות המקולקלות ואותן המחשבות הרעות, אלא יש צורך ליישרן ולנתב אותן למקומן הטוב והראוי ובכך לחשוף את הטוב הגנוז שבהן.
לא רק מידות ומחשבות רעות יש לתקן ולמתק, אלא אף מידות ומחשבות קטנות שביסודן טובות הן, אך אינן גדולות מספיק. מידות אלו, שעוצמתן חלשה והשפעתן החיובית קטנה, גם אותן יש להעצים ולהגדיל. יש לטהר את הכוונה שבהן, את המטרה שלהן, את איכותן ואת כמותן. אדם עשוי לחשוב כי עבודתו מתמקדת בתיקון הדברים הרעים ובזה בלבד צריך להעמיק, אך לאמִתו של דבר אין זה כך. התועלת האישית והכללית היוצאת מהעצמת המידות הקטנות, גדולה יותר מתיקון המידות המקולקלות, מפני שהחלפת הרע בטוב עדיין אינה מגיעה בהכרח לשורש העמוק של המידות והיא מתעסקת בעיקר בהסרת הרע. העלאת המידות הטובות למידתן הראויה בונה קומה על גבי קומה ומרוממת את האדם ואת העולם.
הרחבות
*מטוב קטן לטוב גדול
בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה. רעיון זה הינו יסודי בתורתו של הרב קוק . הרב קוק מדגיש שפעמים אדם או דור מוכנים כבר וראויים לטוב גדול יותר ממה שהורגלו, ואז ייתכן שמסוכן יהיה אם יישארו במדרגות נמוכות, ברבדים חיצוניים או בהבנות שטחיות. כך כותב הרב קוק על דור שבו תחומי החולין מפותחים יותר, ולעומתם תחומי הקודש עדיין לוקים בהבנות שטחיות, מצב המוביל לעזיבת הדת: "אם יזדמן איזה דור או דורות שכל מושגיהם הכלליים נתעלו והתפתחו, ועל אותה החלקה של המושגים האלוהיים לא שלחו המפתחים והעובדים יד, אז נשאר אותו הדור במצב שפל ואומלל, והבקיעים הדתיים מתרבים בו, פרץ על פני פרץ" [ עקבי הצאן , מאמר 'דעת אלוהים' עמוד קמב, ועיין עוד במאמרי הראיה , מאמר 'לתקופת המעבר', עמוד 29, על החשיבות בדורנו להתקדם מעשיה נמוכה הנובעת מאינסטינקט ומהרגל לעשיה הנובעת מהבנה].
*תיקון המידות – בעומק
זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת. בהקדמה ל" אורחות צדיקים " מבואר שהמידות נמצאות בלב: "חמישה כוחות אלו (חמשת החושים שלנו) מביאים ללב כל עניין... הלב יש בו דעות רבות, כגון הגאווה והענווה...". משמעות הדברים היא שבתיקון המידות אנו עוסקים ברבדים העמוקים ביותר – לא רק המעשים משתנים, אלא אנחנו מתקנים את החושים, את הרגשות, את הלב ואת הרצונות. תשובה זו מגיעה לכל החלקים שבגוף, גם לפנימיים וגם לעמוקים ביותר, ולכן לא נוצר מתח בין הגוף לבין הנשמה.
שאלות לדיון
א. איך האדם יודע שעיניו הרוחניות סתומות? במה זה בא לידי ביטוי?
ב. "ואז מכשירים איזה צד של מגע בין הגוף אל הנשמה". איך ניתן לחבר בין הגוף לנשמה? האם הם באמת צוררים אחד את השני?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
