ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- אומנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובע: א,בעל הבית
הנתבע: ב, קבלן
בפני הבורר:
הרב גדעון פרל
המקרה והתביעה
התובע הזמין עבודה מקבלן עבור סכום של 65,000 $ שעליו לסיימה עד ט"ו אלול תשנ"ז. מסיבות כלכליות לא הצליח הקבלן לעמוד בהתחייבותו והפסיק את העבודה, לאחר שגם איחר את הזמן מעבר לקבוע בחוזה בכחדשיים. כתוצאה מכך נאלץ בעה"ב התובע לשכור קבלן שני שיסיים לו את העבודה- ונאלץ לשלם לו על כך עוד כספים מעבר ל- 65,000 $ הנקובים בחוזה עם הנתבע. כמו כן נאלץ לשלם שכ"ד בנוסף בגלל האיחור בסך 4,400.- ש"ח עבור דירה חלופית בתקופת הבניה. סה"כ תביעת התובע מהנתבע הוא על סך 14000.- $ כולל שכ"ד בסך 4,400 ש"ח.
הנתבע
הנתבע מודה בעובדות הנ"ל, אך טוען שהמחיר המקורי 65,000$ היה מוטעה מצידו כיון שהיה "לחוץ" לקבל את העבודה ולמעשה היה צריך לנקוב בסכום גבוה יותר. כמו- כן העיכוב בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות שלא נצפו כולן מראש וזה גרם להארכת זמן ולתשלום שכר עבודה לפועלים מעבר למתוכנן, ויש לזקוף זאת לחובת בעה"ב. כתוצאה מהנ"ל מעריך את הפסדיו בסך כ- 10,000 $ שחלק מזה מוטל על התובע.
ברור הדין
א. נפסק בשו"ע של"ג ס"ז שקבלן שחזר בו ידו על התחתונה, אף אם קיבל תשלום על מה שעשה כבר. אם בעה"ב שכר קבלן אחר להשלים את העבודה, וצריך לשלם לו יותר ממה שנותר מהקבלן הראשון - הרי שהקבלן הראשון צריך לשלם את היתרה מהרווחים שלו. ולפי זה בעה"ב שילם מעבר להסכם עם הנתבע סך 14.000.- $ (כולל שכ"ד) צריך איפה הקבלן לכאורה (הנתבע) לכסות תשלום זה.
ב. אין לקבל את טענת הנתבע שיש טעות בהסכם בסכום הנקוב, כיון שהיה בידו לברר הכל מראש. והרי לתובע היתה הצעת מחיר לבניית הבית בפחות מכך - לכן טיעון זה נדחה. וכיון שנחתם כך בהסכם שבין הצדדים הוא המחייב.
ג. ביחס לטענה שהפיגור בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות ואדריכליות שאינן תלויות בקבלן הנתבע, והן שגרמו את הפיגור האמור וכתוצאה מכך להפסד של שכר הפועלים בכ- 10,000.- דולר הנ"ל - גם בעה"ב הנתבע, לא הכחיש שהיו בעיות כאלה. לכאורה נראה שיש להטיל אחריות זו על בעה"ב - התובע, שישא באחריות של התשלום העודף לפועלים בסך 10,000.- $ . אולם מאידך, הרי הקבלן, בראותו שהעבודה מתמשכת מעבר לזמן הנקוב בחוזה, היה צריך להודיע לבעל הבית שהעיכוב נגרם בגללו ועליו לשאת בעלויות שלו. ויתר על כן, היה עליו להפסיק את העבודה מיד, כיון שלא תבע את בעה"ב, מהיכן איפוא יכסה את ההוצאה הנוספת הזו? ונמצא שהקבלן בהמשיכו את העבודה על אף העיכובים, ללא דרישת תשלום נוסף מבעה"ב נחשב כמוחל על דרישה זו, בתקווה שבכל אופן יסיים את העבודה. לפחות ללא רווחים אך גם ללא הפסדים, כדי לשמור על המוניטין שלו. מ"מ מידי ספק לא יצאנו, וכיון שהכסף מוחזק בידי הנתבע, והממע"ה נ"ל לחלק את "ההפסד" הנ"ל בין הצדדים בשווה, דהיינו שהתובע ישא גם הוא באחריות של 50% בסעיף זה דהיינו ב- 5000.- $.
ד. ביחס לתביעה לתשלום שכ"ד הנובע מפיגור בעבודה בסך 4,400.- ש"ח, התובע מסתמך על הסעיף בהסכם הקובע שהקבלן ישלם כפליים מהנזק שייגרם לתובע כתוצאה מהפיגור. סעיף זה מקובל כקנס פיגורים המוטל על קבלן, שהתרשל במלאכתו, ועל כן מתחייב בקנס זה ע"מ שיעמוד בזמן הנקוב בחוזה. והנה בנדוננו, כאמור לעיל, הפיגור נגרם לא בגלל רשלנותו של הקבלן אלא גם בגלל הבעיות ההנדסיות. נמצא שהקבלן לא פשע בכוונה בפיגור זה, ועל דעת כן לא נקבע הקנס. ובאשר להפסדו של התובע ששילם שכר דירה מכיסו עקב הפיגור, זה נזק עקיף, בבחינת גרמא בניזקין שהוא פטור אף מדיני שמים כשלא עשה בכוונה.
ה. התובע שילם מעבר לחוזה 14000.- $ ע"מ לסיים את מה שלא השלים הנתבע. בהתאם להלכה, שהחוזר בו ידו על התחתונה, על הקבלן הנתבע "לספוג" הפסד זה. מאידך, הקבלן קיבל מבעה"ב על חשבון העבודה סך של 50000.- $. לפי הודאת הקבלן סכום זה כולל כ - 30% חומרי בנייה, המושקעים בבית ומצויים בידי בעה"ב; עוד כ - 30% שכר עבודה לפועלים, שאף הוא נחשב בידי בעה"ב; עוד כ- 20% הוצאות נלוות על הבית, כהובלות, נסיעות, חשמל מים וכד', שאף הם מצויים כבר בידי בעה"ב. כ-20% הנותרים הם הרווח הקבלני, שאמור להיות חלקו של הקבלן, דהיינו 10000.- $. אם נניח שהקבלן חייב לשלם את מלוא התביעה יצטרך הקבלן להוציא כסף מכיסו הפרטי ולשלם לבעה"ב 4000.-$ מעבר לרווחיו, שקיבל מבעה"ב. על זה כתבו הפוסקים שאין הקבלן, החוזר בו, משלם מכיסו את ההוצאה הזו, שהרי אינו חייב לממן מכיסו בית לבעה"ב. עיין בחו"מ ס' של"ג, בש"ך ס"ק כ"א.
בס"ד י' במנחם אב תשנ"ט
פסק הדין
א.הקבלן נחשב לחוזר בו שידו על התחתונה. לפיכך מתחייב לשלם לבעה"ב מה שקיבל ממנו כרווח קבלני, סך 10,000.- $, על חשבון סיום העבודה.
ב. הפסדו העיקרי של הקבלן נגרם על ידי הבעיות ההנדסיות והאדריכליות שהתעוררו במשך העבודה. האחריות להפסד זה מוטלת על שני הצדדים בשווה, כמוסבר לעיל. לפיכך התובע נושא באחריות הסעיף הזה בסך 5,000.- $. שהם 50% מההוצאה העודפת (שכר עובד).
ג. אין לראות בסכום הנקוב בהסכם כטעות.
ד. אין לחייב את הקבלן בתשלום שכר דירה של התובע, משתי בחינות: 1) מצד דיני נזיקין - הרי זה גרמא בנזיקין שלא בכוונה שפטור. 2) מצד סעיף הקנס שבהסכם - הרי שהקנס מוטל רק אם נעשתה רשלנות ופשיעה, וכפי שהוסבר לעיל הפיגור נבע מבעיות אובייקטיביות ולא בכוונה ממילא לא חל על מקרה זה סעיף הקנס.
ה. אם מנכים מגובה התביעה את השכ"ד, שמוערך על ידי בסך קרוב ל1,200.- $ נמצא שהיא עומדת על סך 12,800.- $. כאמור יש לזכות את הנתבע ב5,000.- $ לפי סעיף ב' הנ"ל. נמצא שיש לחייב את הנתבע בסך של 7,800.- $.
ו. על הצדדים להגיע להסדר תשלומים מוסכם ביניהם תוך שבוע מקבלת פס"ד זה, ולהודיע על כך לבורר, על מנת שיקבל תוקף של פס"ד. אם הצדדים לא מודיעים לבורר תוך השבוע הנ"ל על הגיעם לסיכום המחייב ביניהם, הרי שעל הנתבע לשלם את הסכום שחוייב בו בשישה תשלומים שווים החל מ א' באלול תשנ"ט.
ניתן ב..... ביום י' במנחם אב תשנ"ט (23 ביולי 99).
על החתום:
הרב גדעון פרל בורר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













