ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ז. כָּל תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה•, מֻכְרַחַת הִיא לִפְעֹל שְׁתֵּי פְּעֻלּוֹת נֶגְדִּיּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ: מִצַּד אֶחָד חֲרָדָה וְיָגוֹן עַל הַחֵטְא וְהָרַע שֶׁבְּתוֹכוֹ, וּמִצַּד הַשֵּׁנִי בִּטָּחוֹן וְשִׂמְחָה עַל הַטּוֹב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם בְּתוֹכוֹ אֵיזֶה חֵלֶק מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלּוֹ הוּא כָּל כָּךְ מְעֻרְפָּל אֶצְלוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא בְּתוֹכוֹ מְאוּמָה מִן הַטּוֹב - הֲלֹא אָז, מַה שֶּׁהַחֲרָדָה וְהַיָּגוֹן, הֵם מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִצַּד הַכָּרַת הַחֵטְא וְהָרַע שֶׁבְּתוֹכוֹ - הֲלֹא גַּם זֶה עַצְמוֹ• הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל*; וְצָרִיךְ הוּא מִיָּד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, בּוֹטֵחַ וּמָלֵא עֹז וְעָצְמָה, גַּם עַל הַטּוֹב הַזֶּה, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, גַּם בְּתוֹךְ הַדִּכּוּי• הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל רִגְשֵׁי הַתְּשׁוּבָה, מָלֵא רוּחַ חַיִּים וְחָמוּשׁ בִּיסוֹד הַמִּפְעָל וְהַמַּעֲשֶׂה• וְשִׂמְחַת הַחַיִּים וַהֲכָנַת בִּרְכָתָם.
תשובת החפץ הטמיר
ח. תְּשׁוּבַת הַמַּחֲשָׁבָה קוֹדְמָה לִתְשׁוּבַת הַמַּעֲשֶׂה•, וּתְשׁוּבַת הַחֵפֶץ הַטָּמִיר• קוֹדֶמֶת גַּם לִתְשׁוּבַת הַמַּחֲשָׁבָה. וּתְשׁוּבַת הַחֵפֶץ הַטָּמִיר• הִיא בֶּאֱמֶת תָּמִיד תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, אֲפִלּוּ אֵצֶל אוֹתָם שֶׁתְּשׁוּבַת–הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהֶם הִיא מִיִּרְאָה.
תשובה תחתונה נכללת בעליונה
ט. הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה, הַשִּׂכְלִית וְהַהֶרְגֵּשִׁית, כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ מִמֵּילָא אֶת כָּל מִינֵי הַתְּשׁוּבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, עִם כָּל פְּרָטֵי יְגִיעוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶן, בְּצוּרָה אֲצִילִית נוֹחָה וַעֲנֻגָּה•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
61 - פרק ט"ז ה'- ו'
62 - פרק ט"ז ז'- י'
63 - פרק י"ז א'- ב'
טען עוד
י. בַּעַל תּוֹרָה אֵין לוֹ תַּקָּנַת תְּשׁוּבָה כִּי אִם בַּתּוֹרָה וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה•*, וּבַעַל מַחֲשָׁבָה פְּנִימִית אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה כִּי אִם בְּמַחֲשָׁבָה זוֹ וְעַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה זוֹ. וְאִם בַּעַל תּוֹרָה יֹאמַר: הֲרֵינִי מִתְעַנֶּה וְעַל יְדֵי זֶה אָשׁוּב - אֵין בִּדְבָרָיו מַמָּשׁ וְלֵיכוּל כַּלְבָּא לְשֵׁירוּתֵיהּ•*. וּבַעַל מַחֲשָׁבָה פְּנִימִית•, שֶׁאוֹמֵר: הֲרֵינִי שָׁב בִּשְׁקִידָה גַּשְׁמִית חִיצוֹנִית, אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. תְּשׁוּבָתוֹ מֻכְרַחַת לִהְיוֹת עֶלְיוֹנָה, רוּחָנִית, עֲדִינָה, חָפְשִׁית מְמֻלָּאָה אוֹר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, מְעֻטָּרָה בַּעֲדִי עֲדָיִים• שֶׁל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, אָז הוּא מֵבִיא רְפוּאָה לוֹ וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
___________________________
שֶׁהִיא שְׁלֵמָה – מקיפה את מכלול החיים. גַּם זֶה עַצְמוֹ – הכרת הרע שבו, גרמה לו לחרדה ויגון והיא מעידה על מעלתו ובריאות נפשו. הַדִּכּוּי – הצער. וְחָמוּשׁ בִּיסוֹד הַמִּפְעָל וכו' – חמוש בכוחות חיים של עשייה. תְּשׁוּבַת הַמַּחֲשָׁבָה קוֹדְמָה וכו' – לפני כל פעולת תשובה, יש מחשבה ורצון להשתנות. הַחֵפֶץ הַטָּמִיר – הרצון הנסתר. וּתְשׁוּבַת הַחֵפֶץ הַטָּמִיר וכו' – הרצון הפנימי לטוב עומד הוא תמיד כבסיס לתהליך התשובה, ורצון זה הוא תמיד אמיתי לאדם ולכן ישתייך תמיד לתשובה מאהבה. כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ וכו' – כשמגיעים אל התשובות התחתונות והמעשיות מתוך התשובה העליונה - הדבר מצריך פחות יגיעה ופועל בצורה פנימית נוחה ומענגת, הואיל והעולם המעשי מקבל את תוכנו הגדול יותר. כִּי אִם בַּתּוֹרָה וכו' – כל אדם דרך תשובתו, התקדמותו והתעלותו הנכונה - היא לפי טבעו הפנימי ויכולותיו. לֵיכוּל כַּלְבָּא לְשֵׁירוּתֵיהּ – יאכל כלב ארוחתו, כלומר, תענית חסרת ערך. בַעַל מַחֲשָׁבָה פְּנִימִית – אדם בעל כישרון העמקה והתבוננות רוחנית. עֲדִי עֲדָיִים – תכשיטי תכשיטים של עומקים רוחניים.
ביאורים
תהליך התשובה מוביל, כפי שכבר ראינו, לתחושות וחוויות שונות. ככלל, מלמד הרב קוק, צריכה התשובה השלמה להוביל לשתי תנועות נפש, שחשוב שתשמשנה בו זמנית בתהליך התיקון: מצד אחד - צער וכאב, ומצד שני - בטחון ושמחה. הצער והכאב צריכים לנבוע מהחסרונות שקיימים בנפש: החטאים, הפגמים וכל מה שלא עשינו כראוי. ומהצד השני ולא בפחות עוצמה, עלינו לשמוח בנקודות הטובות שקיימות בנו. מי שלא מסוגל למצוא בתוכו נקודות טובות אלה, לוקה כנראה בראייה חד-ממדית ולא שלמה. הרב קוק מחדש שגם מי שחיפש ומסיבה כלשהי לא מצא נקודה חיובית, צריך לשמוח בכל זאת בעצם הכאב שנגרם לו ממעשיו הלא טובים. כאב זה הוא עדות לגרעין הטוב שבו, שמניע אותו להתרחק מן הרע ולמאוס בו. בפסקה הבאה מדרג הרב קוק את שלוש מדרגות התשובה: א. תשובת המעשה; ב. תשובת המחשבה; ג. תשובת החפץ הטמיר. תחילת התהליך היא התגלות של רצון עמוק שנובע מהלא-מודע. קשה לעמוד על נקודת הראשית הזאת והיא בדרך כלל נסתרת מן ההכרה השכלית. לאחר מכן, 'הערפל מתפזר' ומתחילים להרהר ולחשוב על אודות התשובה וכל מה שכרוך בה. השלב הסופי הוא היישום המעשי של השלבים הקודמים במציאות. הרב קוק מציין שהמניע היסודי של התשובה – 'החפץ הטמיר' - הוא לעולם מניע חיובי. מה שמכונה תשובה מאהבה. גם אם למעשה, 'מתרגם' האדם חפץ עליון זה למניעים נמוכים יותר (יראה, בושה, פחד מעונש וכדו'). בפסקה הבאה מברר הרב קוק את יתרונה של התשובה העליונה על פני זו התחתונה. בעוד העליונה עוסקת בעיקר בשינוי המחשבה והרגש - עוסקת התשובה התחתונה בשינוי המעשים. התשובה העליונה משיגה את אותן תוצאות בסופו של דבר אלא שדרכה נוחה ואצילית יותר. הפסקה בה נחתם הפרק (מבחינת החלוקה שלנו) מדגישה שכל אדם צריך את סגנון התשובה שמתאים לאישיותו. לכן, מי שעיקר עיסוקו רוחני לומד תורה וכדו', לא יכול להסתפק בתשובה מעשית בלבד ועליו להעמיק לתשובה פנימית-הכרתית.
הרחבות
*טוב ורע
הַכָּרַת הַחֵטְא וְהָרַע שֶׁבְּתוֹכוֹ - הֲלֹא גַּם זֶה עַצְמוֹ הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל. הבנה זו, שגם הדברים הרעים מובילים לכיוון החיובי נובעת מההכרה שהקב"ה לא עושה דבר לבטלה והכול מוביל אל הטוב. יסוד זה מופיע רבות בכתבי הרב קוק: "האידאליות הרוחנית אינה יודעת ממהות הפירוד כלל, היא מכירה רק את הכללות ואת האחדות. אין שום פרט נסקר אצלה כי אם בתור חלק של כלל... מתוך כך באה היא להכיר שלא יש (שאין) כלל במציאות רע, כי אם כולה היא טובה. וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" [אורות הקודש ב תנג]. חז"ל אומרים על פסוק זה "והנה טוב - זה יצר טוב, מאוד - זה יצר הרע" [ילקוט שמעוני בראשית רמז טז]. חז"ל מלמדים אותנו שאף הרע הוא 'טוב מאוד', כיוון שהרע הוא חלק מהתהליך להגיע אל הטוב.
*לכל אדם דרך מיוחדת בעבודת ה'
בַּעַל תּוֹרָה אֵין לוֹ תַּקָּנַת תְּשׁוּבָה כִּי אִם בַּתּוֹרָה וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה. לכל אדם יש דרך מיוחדת בעבודת ה'. אם הוא ינסה ללכת בדרך אחרת ממה שמתאים לו, הוא לא יצליח, כיוון ששורש נשמתו לא תתאים לדרך זו. "כל אדם צריך לדעת, שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו, על פי שורש נשמתו, ובעולם זה, הכולל עולמים אין ספורות, ימצא את אוצר חייו. אל יבלבלוהו תוכנים שוטפים אל תוכו מעולמות זרים, שאינו קולטם כהוגן, שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור החיים שלו. אלה העולמות ימצאו תיקונם במקומם, אצל המסוגלים לבנינם ושכלולם" [אורות הקודש ג רכא].
*לא להתענות אם גורם לחולשה
לֵיכוּל כַּלְבָּא לְשֵׁירוּתֵיהּ. הגמרא אומרת: "אמר רב ששת: האי בר בי רב דיתיב בתעניתא - ליכול כלבא לשירותיה" (בן תורה שיושב בתענית יאכל כלב לסעודתו). כלומר, התענית אינה מועילה לו ונחשב כאילו זרק בחינם את האוכל שלו לכלבים. ובהמשך שם בגמרא: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש: אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית, מפני שממעט במלאכת שמים" [תענית יא:]. בעל התניא כותב: "מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבוא לידי חולי או מיחוש ח"ו כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות... ומכל שכן מי שהוא בעל תורה שחוטא ונענש בכפליים כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי. אלא מאי תקנתיה (מה תקנתו) כדכתיב "וחטאך בצדקה פרוק (תפדה)" [דניאל ד כד] [אגרת התשובה ג]. בן תורה שהצום יחליש אותו מלימוד תורה יכפר על חטאיו על ידי נתינת צדקה.
שאלות לדיון
א. כיצד תשובת ה'חפץ הטמיר' היא מאהבה אם האדם שב בתשובה רק מיראה?
ב. האם אין מקום כלל לבעל מדרגה גבוהה שישתמש בדרכי תשובה נמוכים יותר (עיין לעיל יד ג)?
לעילוי נשמותיהם של קדושי קהילת דוקלא הי"ד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה מברכים על מנה אחרונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אי אפשר לבד!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
