ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יא. צָרִיךְ לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה גַּם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאֻמָּה*. הָא כֵּיצַד? אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲגוּדִים בְּיַחַד לְדוֹרוֹת, הָאֶגֶד הָרוּחָנִי שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ הוּא פַּרְנָסָה•, פַּרְנָסָתוֹ הִיא אֹרַח הַחַיִּים וּמַהְלְכֵי הַדֵּעוֹת•. כְּשֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָם הַדְּרָכִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הֲרֵי הַתְּיֹמֶת• הָאַחְדוּתִית קַיֶּמֶת, וְהִיא מוֹסִיפָה כֹּחַ לְאַחְדוּת הַגֶּזַע וְיֶתֶר מִינֵי סִימָנֵי הָאַחְדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִצַּד עַצְמָם דְּבָרִים עוֹבְרִים וּמִשְׁתַּנִּים; אֲבָל בַּחֲלִישׁוּת הָרוּחָנִיּוּת, הַפֵּרוּד הָרוּחָנִי מִתְגַּבֵּר, וְהָאַחְדוּת הַמִּקְרִית• שֶׁל הַגֶּזַע וְהָעִנְיָנִים הַחִיצוֹנִים לֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְאַגֵּד אֶת הַפֵּרוּדִים הָרַבִּים, שֶׁהַחַיִּים בִּתְנָאֵיהֶם הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִיִּים מַפְרִידִים.
ירידת מחשבה
יב. יֵשׁ שֶׁמַּחֲשָׁבָה יוֹרֶדֶת מִמְּרוֹמֵי גְּדֻלָּתָהּ וּמִמְּקוֹר טָהֳרָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְגַּשְּׁמָה בַּמַּעֲשֶׂה וּבַחַיִּים טִפְּלוּ בָּהּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְהֶחְשִׁיכוּ אֶת יִפְעָתָהּ. הַיְרִידָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה יְרִידַת עוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַטּוֹב הָרוּחָנִי הַמַּחֲשָׁבִי יֵהָפֵךְ לְרַע, כִּי אִם יְרִידַת שָׁעָה, וְהִיא גַּם כֵּן לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. כוח הרבים
אוֹתָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּאֵיכוּת, יֵשׁ לָהֶם גֹּדֶל כַּמּוּתִי•, וְגַם מִדָּה זוֹ אַף–עַל–פִּי שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּלֹא לְגַבֵּי הָאֵיכוּת, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִיא מִצְטָרֶפֶת עִם הָאֵיכוּת הִיא מְעַטַּרְתָּהּ, וּ"בְרָב–עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". וְלָאו דַּוְקָא הַכַּמּוּת הַמִּסְפָּרִית כִּי אִם גַּם הַכַּמּוּת הַכֹּחָנִית•, הַמֶּרֶץ וְהַחֵפֶץ לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, לְכוֹנֵן אֶת הַמְּבֻקָּשׁ עַל יְדֵי דְּרָכִים מַעֲשִׂיִּים וְהִתְגַּלּוּת הַכֹּחַ. כָּל זֶה מִתְגַּלֶּה יוֹתֵר אֵצֶל אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי חֹמֶר חָזָק וְגַס וְחַסְרֵי רוּחַ אֲצִילִי, הַמַּתִּישׁ עַל–פִּי רֹב אֶת הַכֹּחַ בְּיִחוּשׂוֹ לְהַחֹמֶר•. כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה צְרִיכָה לִקְנוֹת לָהּ בָּסִיס חָמְרִי, דַּרְכָּהּ לָרֶדֶת מִמַּעֲלָתָהּ. בְּפֶרֶק כָּזֶה הִנֵּה הִיא מֻשְׁלֶכֶת לָאָרֶץ וּפָרִיצִים• בָּאִים בָּהּ וּמְחַלְּלִים אֶת קְדֻשָּׁתָהּ. אֲבָל עִם זֶה מִתְרַבִּים אֻכְלוּסֶיהָ, וְהִתְגַּלּוּת הָאֹמֶץ הַחָמְרִי הוֹלֶכֶת וְנוֹסֶפֶת.
עליית המחשבה
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
111 - אורות התשובה פרק י"ב י'
112 - אורות התשובה פרק י"ב י"א-י"ב
113 - אורות התשובה פרק י"ג א'-ב'
טען עוד
___________________________
פַּרְנָסָה - מזון רוחני המסייע לשמר את האחדות שבאומה. אֹרַח הַחַיִּים וּמַהְלְכֵי הַדֵּעוֹת – שעל-פי דרכה של תורה. הַתְּיֹמֶת - שייכות ההתאמה הפנימית [הערת הרב צבי יהודה קוק] בין חלקי האומה ופרטיה. וְהָאַחְדוּת הַמִּקְרִית - אחדות שאינה רוחנית ופנימית. שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּאֵיכוּת, יֵשׁ לָהֶם גֹּדֶל כַּמּוּתִי - אמנם אינם אנשי מעלה, אבל הם רבים. הַכַּמּוּת הַכֹּחָנִית - גודל היכולת והכוח. הַמַּתִּישׁ עַל פִּי רֹב אֶת הַכֹּחַ בְּיִחוּשׂוֹ לְהַחֹמֶר - נחלש כוחם של בעלי הרוח האצילי, כאשר הם רוצים ליישם את המחשבה ולהוציאה לפועל. וּפָרִיצִים - אנשים שאינם הגונים. מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ - מתעלה תפיסתם והם רואים את אותה מחשבה בצורה יותר מרוממת ואידיאליסטית. הַמְעֻלָּף - המוסתר. נְקֻדַּת צִיּוֹן הַיְסוֹדִית - מהותה הפנימית של הוויית המלכות הישראלית [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
הגאולה המתוארת בספרי הנביאים, נראית לעיני הקורא אידאלית מאוד – חיים רוחניים וגשמיים מפותחים, דביקות וקשר בין ישראל לאביהם שבשמים ועוד. והנה, עם ישראל חזר לארצו, וגילה שהעניינים אינם פשוטים כלל וכלל – לא כל עם ישראל עסוק בקריאה בשם ה', מעשים הקשורים בתחיית האומה, נעשים דווקא בידי אנשים פחותי ערך, שחלקם לא מכוונים את מעשיהם ה'אידאליסטיים' לשם שמיים, או שחיים בקטנות וברדידות. דבר זה יוצר בלבול. האם ייתכן שמהלכים כה גדולים וחשובים יתגלו דווקא בידי אנשים אלה? וכיצד בסופו של דבר יתחבר כל זה לגאולתם השלִמה של ישראל?
הרב קוק מסביר, שמצד אחד, כדי לממש את האידאל הגדול - שהעולם הרוחני יתבסס בעולם החומרי - הכוחות הרוחניים צריכים לרדת, (על מנת שניתן יהיה לקדם ולחזק את אותם אידאלים בפועל בעולם הזה). ירידה זו גוררת אחריה מצב שבו דווקא אנשים ירודים ופחותים מגלים אידאלים רוחניים, ועוסקים בהם. אולם מצד שני מסביר הרב קוק, אנשים אלה הם בעלי יכולת גשמית גדולה וחזקה, ופעמים רבות דווקא אצלם מצוי המרץ והכוח החזק לקדם את האידיאלים שבעולם החומר.
ומה יהיה בסופו של דבר? עם התקדמות תהליך הגאולה, נמצאים בעם ישראל אנשים גדולים וטהורים שעוסקים באידיאלים אלה בטהרתם. ואז זוכים לפתע אידיאלים אלה להיגאל, להתרומם, להשפיע, ולרומם את כל העוסקים בהם. ואפילו אלה שרחוקים מדרך ה', מתרוממים דרכם בקלות רבה יותר מהתרוממות רגילה של אדם פרטי שמתעורר בו כוח הטוב.
כשזוכים ישראל לרוממות רוחנית, גם האחדות שביניהם מתגברת. כדי שאחדות תתקיים, יש צורך בגורם ש'יפרנס' אותה. כאשר עם ישראל נמצא במצב של רדידות רוחנית, הכוח היחיד המאחד הוא הגזע המשותף ועוד עניינים חיצוניים (מגורים משותפים, צורך לשרוד יחד בחיים ועוד), אולם אין די בדברים אלו כדי לאחד פרודים רבים הקיימים בחיי האדם, ולכן, האדם העושה תשובה ומתרומם, צריך לכוון שבתשובתו הוא מפרנס ומחזק את האחדות הזו, ומייצר דבר מהותי שבכוחו לאחד את עם ישראל. ואז, יכולים עם ישראל יחד לקדם ולרומם את העולם כולו, ולהשתמש בכוחות הגדולים הטמונים בהם, לגלות בעולם את תפקידם הגדול, ולרומם את העולם כולו אל המטרה שיעד לו בורא עולם.
הרחבות
*תורה ותשובה בשביל האומה
צָרִיךְ לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה גַּם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאֻמָּה. בדומה לכך, הרב קוק מדריך ללמוד תורה גם בשביל האומה, ומגדיר זאת כתורה לשמה: "אחד מהדרכים של עסק התורה לשמה הוא להעשיר את כנסת ישראל בכוחות רוחניים גדולים..." [אורות התורה ב, ד].
*השפעת יחידי הסגולה על ההמון
עַד בֹּא הַתּוֹר, שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עֲדִינֵי לֵב חֲמוּשִׁים בְּכֹחַ צִדְקַת ה'. בספר אורות, הרב קוק כותב שעם ישראל זקוק ל"חסידים גדולים המיוחדים בגדלות הדעה" והם ישפיעו מכוחם הרוחני על כל העם באופן סגולי על ידי קשר הנשמות זו לזו. "הרוחניות החיובית כבר היא מתפלשת באומה מאליה, על פי סגולתה הפנימית, על ידי הארת אלה היחידים, שהם שלוחי ציבור, ונושאים הם בלבבם את אוצר הרוחניות המחיה של כל העם" [אורות התחיה ד].
*גורלה של הציונות החילונית
אוֹר ה' הַמְעֻלָּף בְּעַרְפִלִּים, הַגָּנוּז בִּנְקֻדַּת צִיּוֹן הַיְסוֹדִית, יוֹפִיעַ. הציונות היא דוגמה לתהליך המתואר בפסקה שלנו. הרעיון היסודי של הציונות הוא שיבת ישראל לארצו. רעיון זה הינו התגשמות חזון הנביאים והדרך לגאולת ישראל ותיקון העולם במלכות שדי. כאשר רעיון הציונות התפשט בהמון, הוא נתפס גם בצורות נמוכות ואפילו שליליות, של קישור הציונות עם חילוניות ופריקת עול תורה. הרעיון הקדוש היסודי של הציונות יתברר ויתגלה יותר, ואז, הקשורים לרעיון הציונות יחזרו בתשובה בהירה וקלה אל התורה והמצוות.
שאלות לדיון
א. האם התשובה שמטרתה היא לקיים את האומה, נחשבת כתשובה 'לשמה'?
ב. אילו 'מחשבות גדולות' בנושא התשובה, מתגלות היום בצורה גסה וחומרית?
לעילוי נשמת גדעון בן פרץ וייסינגר ז'ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
