ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
הַשְׁפָּעַת הַתְּשׁוּבָה עַל מַהַלְכֵי הָרוּחַ הַחַיִּים וְהַמַּעֲשֶׂה בִּכְלָל
השב מרומם את העולם
א. הַתְּשׁוּבָה מְרִימָה אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁפְלֻיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בָּעוֹלָם, וְעִם זֶה אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה זָר אֶל הָעוֹלָם, אֶלָּא הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִּים*. אוֹתָן הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא• הֵן מִזְדַּכְּכוֹת בּוֹ. הָרָצוֹן הָעַז, הַפּוֹרֵץ כָּל גְּבוּל, שֶׁגָּרַם לַחֵטְא, הוּא בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה כֹּחַ חַי וּפוֹעֵל גְּדוֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וּגְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים• מִמְּקוֹר הַקֹּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן חוֹפֶפֶת תָּמִיד עַל הַתְּשׁוּבָה וְעַל כָּל נוֹשְׂאֵי דִּגְלָהּ, שֶׁהֵם הֵם• הַסֹּלֶת• שֶׁל כָּל הַחַיִּים, הַקּוֹרְאִים לְתִקּוּנָם, לַהֲסָרַת מִכְשׁוֹלִים וּלְשִׁיבָה אֶל טֶבַע הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי, אֶל הָעֶלְיוֹנִיּוּת הַנִּשְׂגָּבָה הַחָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, הָרְאוּיָה לָאָדָם הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פִּי מְקוֹרוֹ הָרוּחָנִי וִיסוֹדוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
91 - אורות התשובה פרק י"ז ג'- ו'
92 - אורות התשובה פרק י"ז א'- ב'
93 - לימוד שבועי באמונה יא -יז תשרי תשע"ח
טען עוד
ב. כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמִיק הָאָדָם יוֹתֵר בְּמַהוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה•*, וְאֶת הַתֹּכֶן הַיּוֹתֵר יְסוֹדִי לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים•.
פתיחת הצינורות הסתומים
ג. הַתְּשׁוּבָה - כַּמָּה נְחוּצָה וְנִכְבָּדָה הִיא לְהָאִיר אֶת אֹפֶק הַחַיִּים• כֻּלָּם. הַצִּנּוֹרוֹת הָרוּחָנִים נִסְתָּמִים מִפְּנֵי חַטַּאת הָאָדָם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי•, וְכֵלָיו כֻּלָּם, שֶׁהֵם הֶאָרוֹת הַמּוּסָר• הַמַּעֲשִׂי וְהַתְּכוּנִי• בְּמַהוּת הַנֶּפֶשׁ, מְפַרְפֵּר• הוּא, מַתְחִיל לְפַרְכֵּס וּלְהִתְנוֹעֵעַ תְּנוּעַת חַיִּים וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָעַבְטִיט• שֶׁל זֻהֲמַת הַפְּשָׁעִים מַכְבִּיד עָלָיו. וְלֹא רַק חַטַּאת הָאָדָם הַיָּחִיד כִּי אִם בְּיוֹתֵר חַטַּאת הַצִּבּוּר. יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ד', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ. אַהֲבָתָם אֶל הַכְּלָל עֲזִיזָה• הִיא לְאֵין חֵקֶר. עַצְמוּת הַטּוֹב שֶׁבְּנִשְׁמָתָם עוֹרֶגֶת דַּוְקָא אֶל הַטּוֹב הַכְּלָלִי, וְהַכְּלָל - כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אֵלָיו, הֲרֵי הוּא עָלוּל לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ• מִפְּנֵי הַחֲטָאִים הַנִּדְבָּקִים בּוֹ. אָמְנָם צַדִּיקֵי אֱמֶת סוֹבְלִים הֵם בְּרָצוֹן אֶת כָּל הַסִּתּוּמִים, כָּל הַיִּסּוּרִים הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְמַטְּרָתָם לְהַשְׂכִּיל וּלְהֵיטִיב, לְהַרְבּוֹת טוֹב וְאוֹר קֹדֶשׁ, לְפַלֵּס נָתִיב סָלוּל לְאוֹר ד' וְנָעֳמוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס יָשָׁר בְּכָל לֵב וָרוּחַ, לְמַעַן יִתְעַנְּגוּ הַכֹּל עַל טוּב ד', לְמַעַן יִשְׂמַח ד' בְּמַעֲשָׂיו.
___________________________
הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא - הכוחות שגרמו לחטא. גְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים - התגברות של חיים. שֶׁהֵם הֵם - התשובה ונושאיה (בעלי תשובה). הַסֹּלֶת - החלק המובחר. יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה - ישאב כוח והתגברות מן התשובה. לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים - לחיי היום-יום המעשיים, ולמגמות ולשאיפות. אֹפֶק הַחַיִּים - כל תחומי החיים לעומקם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי - הכיסופים לדבקות בה'. הֶאָרוֹת הַמּוּסָר וכו' - גלויי המוסר שבאדם הם ביטוי לצימאון לה'. וְהַתְּכוּנִי - של תכונת הנפש והאופי הפנימי [הערת הרב צבי יהודה קוק]. מְפַרְפֵּר - הצימאון. הָעַבְטִיט - עב של טיט (על פי חבקוק ב ו) [הערת הרב צבי יהודה קוק]. עֲזִיזָה - עזה ביותר [הערת הרב צבי יהודה קוק]. לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ - לפגום במדרגתם הרוחנית כשהם מחוברים לכלל.
ביאורים
מהתבוננות בכלל על אורות התשובה ניתן לראות שהרב קוק אינו משאיר את רעיון התשובה כרעיון ערטילאי. הרב קוק מתאר תהליכים נפשיים, רוחניים ומעשיים שאדם יכול או נדרש לעבור כחלק מעבודת התשובה. תופעה נוספת שנפוצה הוא לציין מיני אנשים מיוחדים ששייכים לעולם התשובה. הרב קוק מביא אל הפסקאות צדיקי אמת, בעלי גבורה, יחידי סגולה ועוד, ששייכים אל רעיון התשובה. נדמה שמגמת העניין היא בניית עולם דימויים בכלל ובפרט ביחס לתשובה. הכול מודים שיש ערך מסוים בסיפורי צדיקים לילדים, הדבר נוטע בקרבם מחשבות קדושות ושאיפות פנימיות להידמות לצדיקים אלה. אך כשגדלים אין די בסיפור היסטורי בלבד, אלא יש צורך ביותר מזה. הרב קוק רוצה שנתחנך לתשובה. נלמד את הפסקאות ונדע שאנשים גדולים – העיסוק שלהם בתשובה הוא תמידי. רעיון התשובה מהווה תרגום של מהלך חייהם. ממשיותו של רעיון התשובה מתבררת, והוא אינו נשאר בגדר הגדרות עלומות בלבד, אלא יש דמות לחיקוי. כך חיים חיי תשובה. הרב קוק מעיד על עצמו שרעיון התשובה תמיד מעסיק אותו. מתוך מהלך חייו של הרב קוק אנו יודעים שמצד אחד הוא הגיע לעולמות עליונים ומצד אחר הוא פעל גדולות ונצורות בעולם הזה. הרב קוק רוצה שנתחנך שגדולי ישראל הם אלה שעוסקים ברעיון התשובה, וכמובן שהתשובה היא לא לעצמם בלבד, אלא למען הכלל, כי זוהי מהותה של התשובה. הגבורה הישראלית, הגבורה האמיתית, קשורה בקשר אמיץ אל התשובה. בניית עולם דימויים של גיבורים אמיתיים ושל צדיקים אמיתיים ביחד עם הכרה מפורטת, ככל האפשר, של מהות הדברים - מקרבת אותנו לשאיפות נכונות ובריאות, למקום שאמנם הוא רחוק אבל "כי קרוב אליך הדבר מאוד".
הרחבות
*לחיות נכון
הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִים. הרב קוק מסביר שלמרות שתפקידה של התשובה הוא לנתק את האדם מאורח החיים הגרוע שלו, היא אינה מנתקת את האדם מן החיים, אלא להפך – מרוממת אותו למצב בו יחיה את החיים באופן נכון ועליון. הרב קוק מציין את כוח הרצון שמתהפך לטובה, ואת נטיות הנפש שמזדככות. לדוגמה, מידת הכעס יכולה להיהפך על ידי תשובה להתלהבות בעבודת ה' [הקדמה לספר 'חובת התלמידים']. הרב יעקב פילבר בספרו "ביאורים ומקורות לאורות התשובה" מציין שיש כאן הסבר נוסף למאמר חז"ל "זדונות נעשות כזכויות": שהרי אותן כוחות ששימשו את מעשה הזדון - החטא, ישמשו כעת לזכויות – עשיית הטוב.
*איזהו גיבור
יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה. מקור לדברי הרב קוק ניתן למצוא במשנה במסכת אבות [ד, א]: "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר [משלי טז, לב] טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר". מדברי המשנה אנו למדים שלפעמים התנהגות שעלולה להתפרש, כלפי חוץ, כחולשה, מבטאת בעצם גבורה פנימית עילאית.
*יחידי הסגולה
יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ה', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ . "ניתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך" [סנהדרין יא, א]. עוד מצינו במסכת בבא בתרא [קלד, ב]: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים". וכתב שם הרשב"ם בד"ה ראויים שתשרה: "אלא שעוון הדור גורם ואין הדור ראוי לכך".
שאלות לדיון
א. איך יתכן שאותו רצון של חטא, הוא בעצמו יהפך לרצון טוב?
ב. מהי גבורה? מדוע היא קשורה באופן ישיר לתשובה?
לעילוי נשמת יעקב ברוך בן מאיר ז"ל

איך עושים קידוש?

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

מה כבד לך?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















