ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- נזיקין
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- נזקי שכנים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובע: א, הדייר העליון
הנתבע:ב, הדייר התחתון
התביעה:
התובע והנתבע מתגוררים באותו הבנין, דירת התובע סמוכה לגג הבנין, צינורות המים של דוד השמש של הנתבע עוברים בביתו של התובע. אחד הצינורות של הנתבע התפוצץ וכתוצאה מכך היתה רטיבות בבית התובע. בשלב ראשון לא היה ידוע שהדליפה היא מצינור זה. לצורך גילוי התקלה הוצרך התובע להרים בביתו מרצפות ולבצע עבודות שונות, לאחר הגילוי היה צורך להשיב את המצב על כנו. עבודות אלו הגיעו לסך 3000 ש"ח והתובע דורש מהנתבע תשלום עבור תיקון זה.
תשובת הנתבע:
הנתבע טען שהיה ניתן לגלות את התקלה במחיר זול הרבה יותר והיה על התובע לשתף אותו בתקלה לפני שהזמין בעל מלאכה שדרש סכום כזה.
בירור הדין
התביעה היא לתשלום ההוצאות שנבעו מהצורך לגילוי מקור התקלה, לא מדובר על תשלום עבור התיקון של הצינור וכן לא מדובר על נזק שהמים גרמו.
חיוב הנתבע בדברים אלו יכול לנבוע משתי סיבות:
א.הוא גרם להוצאות שהרי בגלל התקלה בצינור שלו היה צריך לטרוח ולהרים מרצפות.
ב. הנתבע הרי מחוייב לתקן את הצינור שלו, ולכן לולא שהתובע היה מגלה את התקלה היה צריך הנתבע בעצמו להוציא את ההוצאות על מנת לגלות את הפיצוץ של הצינור. כך שבעצם הוא גם נהנה מעבודה זו.
ולהלן נדון בשתי הנקודות הנ"ל.
ג.אומנם ברור שהנתבע גרם לתובע את ההוצאות, אולם יש לראות זאת כגרמא בנזיקין שאינו מחייב את הנתבע לשלם. השו"ע בס' שפ"ו סע' א' מביא להלכה את הגמ' לגבי הדוחף מטבע של חברו לים, מדובר שם שהוא זורק מטבע של חברו לים, הזורק אינו חייב כמזיק מכיון שהבעלים יכול להוציאו מהמים הצלולים, אולם הוצאת המטבע גורמת לבעלים הוצאות כספיות שהרי עליו לשכור אדם שיויצא את המטבע מהמים.
נחלקו שם הראשונים דעת הרמב"ם לחייב במקרה כזה מדינא דגרמי ואילו הר"י והרא"ש סוברים שזהו גרמא ופטור. השו"ע פוסק בזה כרמב"ם שחייב אולם הרמ"א בהג"ה בסע' ג' פוטר מדין גרמא והש"ך באות ז' כותב שכך ההלכה. המקרה שלנו לכאורה דומה לדוחף מטבע מבחינה זו שאדם אחד גורם לשני הוצאות ולכן לכאורה לפי הרמ"א והש"ך יש להגדיר זאת כגרמא. ברם יתכן שגם השו"ע והרמב"ם יודו שזו גרמא שהרי שם מדובר שבמזיד דוחף את המטבע והנזק הוא ברי, לעומת זאת אצלינו הנזק לא היה במזיד {עיין ש"ך אות א' הסובר שאין גרמי במזיד מכיון שלדעתו גרמי זה כעין קנס} יתר על כן אין כאן ברי היזקא שהרי יתכן שמישהו אחר היה מגלה את הנזק באופן אחר ולא ניתן לומר שברי היזקא שתקלה כזו גורמת להוצאות כאלה.
כאמור גם ללא חילוקים אלו פוסקים הרמ"א והש"ך שזה גרמא ולכן אין להוציא מהמוחזק.
ד.לאחר שראינו שיש לפטור את המוחזק מחובת הנזק יש לבדוק אולי יש לחייבו שכן גם הוא נהנה מהגילוי. בזורק מטבע לים, הזורק לא מרויח כלום מהוצאת המטבע המטבע אינו שלו לעומת זאת כאן מדובר על צינור שלו שהוא צריך לתקן. לכאורה נוצר כאן מצב ששניהם זקוקים לגילוי התקלה התובע היה צריך לדעת איפה בכלל התקלה כדי לדעת למי לפנות ואילו לאחר שהענין התגלה הנתבע היה זקוק לזה כדי לתקן. בפועל מי ששילם היה התובע.
ה.דין שני אנשים הזקוקים לאותו הדבר ואחד מוציא הוצאות מצאנו בס' קנ"ח לגבי המקיף את חבירו, ההלכה שם היא שאם בעל שדה בנה גדר המועילה גם לשדה של השכן, השכן אינו חייב לשלם אולם אם גילה דעתו דניחא ליה בשדה זו חייב לשלם. הפוסקים נחלקו שם בשאלה מדוע הניקף חייב לשלם ולא אומרים זה נהנה וזה לא חסר, הקצות שם בס' קנ"ח אות ו' מביא מחלוקת בענין זה וזה לשונו:
" וכן אם הניקף עצמו. בפרק כיצד הרגל (ב"ק) דף כ' (ע"ב) ת"ש אמר רבי יוסי אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, טעמא דגדר ניקף הא מקיף פטור, שמע מינה זה נהנה וזה לא חסר פטור. והקשו בתוס' שם (ד"ה טעמא) א"כ עמד ניקף נמי, ותירצו דשאני עמד ניקף דגלי אדעתיה דניחא ליה בהוצאה ע"ש. וכך כתבו תוס' בפ"ק דב"ב דף ה' (ע"א ד"ה אע"פ) גבי סמך לו כותל אחר וע"ש. וביש"ש פרק כיצד הרגל (סי' ט"ז) העלה דאין לחלק בכך וזה נהנה וזה לא חסר לעולם פטור אפילו גלי אדעתיה דניחא ליה בהוצאה ע"ש, והובא דבריו בסימן קנ"ז (סקי"א"). ולכן נראה לענ"ד בישוב קושית תוס', והוא לפי מ"ש הרב המגיד (פ"ג משכנים ה"ד) בטעמא דהרמב"ם (שם) שכתב והוא שיהיה על מקום שניהם, ומשום דאז זוכה לו חצירו בחצי הכותל ע"ש."
הקצות מביא מחלוקת לפי התוס' עצם העובדה שניחא ליה מחייבת אותו לשלם, המהרש"ל חולק וסובר שזה נהנה וזה לא חסר ומכיון שהמקיף לעצמו היה צריך להוציא את ההוצאה הרי הניקף צריך להיות פטור והמהרש"ל כנראה סובר שרק כאשר המקיף צריך להקיף יותר בגלל הניקף הנמצא באמצע שדהו חייב לשלם. הקצות שם מסביר שהניקף חייב לשלם מכיון שכאשר ניחא ליה בגדר הוא בעצם זוכה בגדר, הגדר הופכת להיות גם שלו ולכן הוא חייב לשלם עליה, לכאורה עולה מדברי הקצות שבמקום שהניקף אינו זוכה בדבר מסויים אין עליו חובת תשלום. כעין זה מובא ברמ"א בס' רס"ד סעיף ד:
"וכן שנים שנתפסו והוציא אחד הוצאות, אם השני יצא מן המאסר בלא השתדלות חבירו, אין חייב ליתן לחבירו כלום, הואיל ולא התנה עמו. ואם לא יצא רק ע"י השתדלות האחר, לא יוכל לומר: לא הייתי צריך להשתדלותך כי ידי תקיפה, אע"פ שהאמת אתו, מ"מ חייב ליתן לו לפי מה שנהנה, לפי ראות ב"ד, כן נראה לי (ועיין במרדכי פ' הגוזל בתרא תשובת מהר"ם ודלא כמהר"ם פדוואה סי' ס"ג). ואם נראה לב"ד שלא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו, דאפילו בשבילו לבדו היה צריך לכל הוצאות אלו, אינו חייב ליתן לו כלום, דזה נהנה וזה אינו חסר. לכן יש מי שפסק: מי שהציל ספריו וספרי חבירו, אם לא הוצרך להרבות הוצאות בשביל חבירו, אין חבירו חייב לשלם לו כלום (הגהות אלפסי פ' הגוזל). ונ"ל דווקא שירד תחלה להציל שלו, אלא שהציל גם כן של חבירו עמו. אבל אם ירד על דעת שניהן, חייב ליתן לו מה שנהנה, מאחר שהציל של חבירו, וכמו שנתבאר, כן נ"ל. וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר: בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו (ר"ן פ' שני דייני גזירות)".
מפורש א"כ בדברי הרמ"א שאע"פ שאחד נהנה ממעשה חבירו, אינו חייב לשלם משום שהראשון היה חייב ממילא לשלם הוצאותיו וזה נהנה וזה לא חסר פטור. אומנם כותב הרמ"א שאם לכתחילה ירד על דעת שניהם חייב גם השני להשתתף.
בנידון דידן לכאורה אי אפשר לומר שירד על דעת שניהם, הנתבע הרי טוען שהתובע לא שיתף אותו בפיתרון הבעיה ולכן הוא פטור מלשלם.
סיכום
א.לא ניתן לחייב את הנתבע בגלל הנאתו שהרי גם התובע היה חפץ למצוא את התקלה.
ב.מכיון שהנתבע הוא בעל התקלה ניתן לראותו כגורם להוצאות ויש כאן א"כ דין גרמא.
ג.בגרמא יש אפשרות לחייב שליש כדי לצאת ידי שמיים וגם כאן יש מקום לחייבו שליש דהיינו 1000 ש"ח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













