ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וכן האב, שהטיפה היוצאת ממנו, מכילה בכוח את כל אברי האדם וכאשר היא נקלטת ברחם האישה מתפתח העובר ויוצא לפועל ברמ"ח אבריו ושסה גידיו. נמצא שכוח האיש בא לידי ביטוי על ידי האישה. ולכן הפסוק מדמה את התורה שבכתב, למוסר האב, ואת התורה שבעל פה לתורת האם. וזה שאמר הכתוב אשת חיל עטרת בעלה התורה שבעל פה היא הכתר של התורה שבכתב כשם שאישה היא הכתר של בעלה. כי כתר הוא עדות על מלכות, ומלך אינו לעצמו, אלא, כאשר ישנם פרטים באה לידי ביטוי המלכות. ע"כ.
לפי זה נבין את דברי הגמרא (יבמות סג, א), דגרסינן התם:
אמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח), אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ זכה עוזרתו לא זכה כנגדו. אשכחיה רבי יוסי לאליהו, אמר ליה, כתיב, אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר, במה אישה עוזרתו לאדם. אמר לו, אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו.
שיש לשאול, וכי רבי יוסי לא ידע שהאישה טוחנת את החיטים ומכינה את מאכלו של האיש, או שהיא טווה את הפשתן ואורגת לו בגדים, וכבר שנינו במסכת כתובות (נט, ב) אלו מלאכות שאישה עושה לבעלה, טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת וכו', ועושה בצמר, וכו'. ועוד, מהי הכוונה, מאירה עיניו ומהו מעמידתו על רגליו.
אכן, לאמור לעיל אפשר להסביר, שבודאי ר' יוסי ידע שאישה עוזרת לאיש, מפני שיש חילוק עבודה ביניהם, האיש דואג לפרנסתה ולכל צרכיה והיא כנגד זה עושה לו את צרכיו. וכשם שפועל שעובד אצל בעל הבית ומקבל שכר על עבודתו אינו נחשב עוזר לבעל הבית, כי אם עובד לפרנסתו, כך היחסים שבין האיש והאישה. ועל כך השיבו אליהו, שהאיש מביא את חומר הגלם והאישה מפתחת אותו עד שהוא ראוי לשימוש. נמצא שהאיש פועל בהתאם למהות עניינו בבריאה, והאישה משלימה את מעשיו, לפי מהות הוייתה, שכך כוונת הבורא שגם האיש וגם האישה ישלימו זו את זה ועל ידי כך האישה שותפה במעשיו הטובים של הבעל. (ומה שהאיש זן את האישה ומספק את מחסורה אינו תשלום על מעשיה, אלא אישה שממלאת את תפקידה מגיעה לה פרס מבית המלך, מלכו של עולם, ולפיכך גם אם אינה יכולה למלא את המוטל עליה חייב האיש בפרנסתה).
והנה פעולותיו של האיש מתחלקות לשימור שלמותו הגופנית, וקידומו מבחינה שכלית רוחנית. מעמידתו על רגליו, מציין את הדאגה לשלמותו הגופנית ומילוי צרכיו החומריים. כמו שאמרו (פסחים קיט, א) כל היקום אשר ברגליהם אמר ר' אלעזר, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. למה נקרא שמן של הצאן עשתרות, שמעשירות את בעליהן ומעמידתן על רגליהם. כלומר, העשירות שנותנת לאדם את האפשרות למלא את צרכיו הגופניים, נקראת מעמידתו על רגליו, שכן הרגלים מעמידות את הגוף כולו.
ואילו הביטוי מאירה את עיניו מציין את כוח התורה לו זוכה האדם, שכך אמרו חכמים, (תורת כהנים, על ויקרא, פרק ד, פסוק יג.) עיני הקהל אלו סנהדרין שהם מורי התורה בישראל ומלמדים את העם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון. כך האישה במעשיה, מצד אחד, מכינה את לבושו של האדם, ובאופן יותר פנימי, גוף האדם הוא הלבוש של נשמתו, שזה העזר לעניינים החומריים להם זקוק האדם. ומאידך היא מכינה את החיטין, שכבר אמרו חכמים (מסכת סנהדרין ע, ב) שחיטין מחכימות את האדם, ואין תינוק מדבר עד שהוא אוכל לחם חיטין. כלומר, המיוחד במין האדם הם ישראל, שניתנה להם התורה, שהיא החכמה האלהית, והאישה במעשיה מאפשרת לאדם למצוות את עצמו ולמלא את תפקידו כפי שיעד לו בורא עולם.
ללמדנו שאין האיש והאישה פועלים במישורים שונים וכל אחד עושה את מלאכתו בדבר אחר, אלא שניהם עובדים במשותף בדבר אחד, זה מצד זה וזו מהצד השני. וזוהי השלמות של הבריאה שדברים הנראים סותרים זה את זה, דוקא מהווים חטיבה אחת לעבודת ה' בעולם. ובזה נבין פַּן נוסף מדוע האישה היא עטרת בעלה, שכמו מלך שנתיניו מעלים לו מס כדי שיוכל לחיות את חייו ועל ידי כך למלא את תפקידו, כך האדם שהוא מלך הבריאה יכול למלא את תפקידו המלכותי שהוא למוד תורה וקיום מצוותיה על ידי עזרתה של האישה. וזו גם הסיבה שתורה שבעל פה עושה את התורה שבכתב למלך, כי היא מלמדת את האדם את מצוות התורה באמת, והרי על ידי קיום התורה ומצוותיה באה לידי ביטוי מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם.
ומכאן יבואר בגוון נוסף, מדוע הברכה הראשונה שמברכים בשבע ברכות היא ברכת שהכל ברא לכבודו, (ע' רש"י כתובות ח, א). שכאמור איש ואישה הבאים בברית הנישואים מהווים חטיבה אחת להוצאה לפועל של קיום תורה ומצוותיה בצורה שלמה יותר, והרי כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לכבודו בראו אף עשאו (ישעיהו מג, ז), לפיכך כאשר זוג נישאים כדי להוציא לפועל משימה זו, ושאת זה באה הברכה להדגיש, הרי מובטח להם, קיום המשך הנאמר בברכות הנישואין, שתשרה השמחה בביתם ותהיה סיפק בידם, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
