ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מכאן נבין ההבדל בין איש לאשה, שהאשה מייצגת ומהווה את הקדושה הטבעית שבעולם, ולפיכך בת ישראל גם אם נתעברה מגוי ולדה יהיה יהודי. לעומת גויה שנתעברה מישראל שוולדה גוי. לפיכך אשה מברכת שעשני כרצונו לומר שרצון ה' תמיד טבוע במהות האשה ואינו משתנה. כי כפי שבהמה שנבראה כזאת, אינה יכולה להפך לאדם, כך האשה, למרות כל מעשיה אפילו הרעים ביותר, לא תשתנה מהותה הפנימית, שהיא הקדושה הטבעית הנמצאת באדם, אותה תנחיל לצאצאיה אחריה. לא כן האיש שכמובן יש בו קדושת ישראל שבאה לו מאמו, ואינו יכול להשליכה מעליו בשום אופן, אך זהו רק הבסיס עליו ניבנת אישיותו ומהותו של האיש, שהיא, הגדלת הקדושה והוספה עליה על ידי לימוד תורה וקיום המצות, שזו נוצרת על ידי מעשיו של האדם עצמו, והיא תלויה באיכות מעשים אלו. ולכן איש מברך שלא עשני אשה דהיינו, שהקדוש ברוך הוא נתן לו את האפשרות להוסיף קדושה על קדושתו הטבעית עד אין קץ, על ידי ריבוי המצות שנתחייב בהן יותר מאשה.
גם האשה יכולה להנות מעולמו של האיש על ידי שתסייע בידו, מעצם הולדת הולדות בעולם, ולאחר שהם נמצאים, היא עוזרת להם בסיפוק צורכיהם כדי שיהיו פנויים לעבודת ה', עזרה לבעלה ועזרה לילדיה. כמו שאמרו במסכת ברכות (יז, א) נשים במה הן זוכות, בזה שעוזרות לבעליהן וילדיהן ללמוד תורה. וכבר ביארנו בעזרת השם יתברך, שלמרות שיש לנשים מצות רבות, ומדוע שאלו בגמ' במה הן זוכות. אלא כפי שנתבאר במסכת כתובות (קיא, ב) שרק מי שיש בו טל תורה חי לתחיית המתים. כלומר, חיי נצח נובעים מקשר ללימוד תורה, ולכך מי שאין לו תורה אינו חי, ואף על פי שקיים מצות אחרות בתורה. ואם כן, נשים שמקיימות מצות רבות אך אינן מְצֻווֹת ללמוד תורה, במה הן זוכות לחיות. על כך באה התשובה, שקשר הנובע מסיוע לתורה נחשב כלימוד תורה, ואף הוא מקנה חיים לעושהו. וכן אמרו (בכתובות שם), עמי הארץ, שאינם לומדים תורה יכולים לזכות לחיים על ידי שיהיה להם קשר עם תלמיד חכם, כגון, משיא בתו לתלמיד חכם, עושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כמי שמדבק בשכינה, וזוכה לחיים. ובודאי כוונת הגמרא שכל אחד מאלה נחשב לקשר לתלמיד חכם, ואף משיא בתו לתלמיד חכם ואף על פי שלא הנהו הנאה אחרת, די בה להחשב מדבק בשכינה שזוכה בעטיה לחיים. למדנו, שאפילו קשר בעבר, שהוליד את הבת וטיפל בה, עד שהשיאה לתלמיד חכם, מעניק חיים, כל שכן, כאשר ממשיך בסיועו לחכם בכל עת, שתגדל מנת החיים שלו באופן נפלא ביותר.
"והנה הגר"א בפירושו לשיר השירים (פרק א פסוק ב) על הפסוק, ישקני מנשיקות פיהו כתב, ששתי הדברות הראשונות אנכי ה', ולא יהיה לך אלהים אחרים, וגו', שנאמרו בלשון המדבר, כי הן נאמרו על ידי הקדוש ברוך הוא לכל ישראל. משאין כן שאר הדברות, שמדברות בלשון משה רבינו המצוה את העם. אותן שתי דברות כוללות כל התורה, אנכי שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה בתורה. ולא יהיה שהיא מצות לא תעשה כוללת כל מצות לא תעשה."
וזה שאמרו במדרש רבה:
"בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי נתקעה התורה בלבם. ובשעה שאמר לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם. כלומר נתקעה התורה בלבם מצד מצות עשה ונעקר יצר הרע מלבם מצד מצות לא תעשה. וכן מצות עשה כלולים באות ו וכל מצות לא תעשה כלולים באות ה. ולכן ה משמש לנקבה, שחייבת בעיקר במצות לא תעשה. ואילו ו משמשת לזכר, לו, לה, אותו, אותה, ובה כלולים כל מצות עשה.
זה שאמר הכתוב ישקני מנשיקות לשון רבים, כמו שנושק הבעל לחשוקתו, אחת, מפני שמתחברת עמו, והשניה, שאינה מתחברת עם אחרים. אנכי הוא התחברות עם הקדוש ברוך הוא, לא יהיה לך הוא מניעת החיבור עם אחרים. מנשיקות פיהו, לא נאמר פיו, או פה אלא פיהו, שרומז לה ולו הנזכרים. והתחיל ב־ה שהיא חמשה חומשי תורה ואילו ה־ו הם ששה סדרי משנה, והם החתן והכלה. וזהו שכתב רש"י, כחתן אל כלה". עכ"ד.
דהיינו תורה שבכתב, שהיא קבועה לפי מספר אותיותיה ואין להותיר או לחסר ממנה. שבזה יש דמיון לאשה, כפי שנתבאר לעיל, שמהותה הקדושה הטבעית שניתנה מאת הקדוש ברוך הוא. לעומת, תורה שבעל פה, שהיא ששה סדרי משנה, שהיא כללים שהתורה נדרשת בהם והדבר מסור לחכמי ישראל, ואין לך אלא סנהדרין שבימיך. ואף על פי שכאשר יש מחלוקת בין חכמי התורה, אמרינן אלו ואלו דברי אלהים חיים, בכל זאת ההלכה למעשה נקבעת לפי דעת הרוב. נמצא, שהחכמים הם שקובעים מה פירוש התורה למעשה, ועל פיהם יש לנהוג. לאמור, בזה באה לידי ביטוי קדושת ישראל הבאה על ידי מעשיהם, יותר ממה שיש בהם באופן טבעי, ולכן זה מקביל לאיש. (ואף על פי שבמאמר חתן וכלה, הבאנו מבעל התניא שאיש דומה לתורה שבכתב ואשה לתורה שבעל פה, עיין שם טעם הדבר. אין סתירה בין הדברים, כי בכל דבר יש כמה צדדים, כמובן למעיין).
נמצא, שכאשר הקשר שנוצר בין חתן וכלה הוא המשך לשורש הדברים, שהם קישור הקדושה הטבעית שבעולם עם הקדושה הניקנית על ידי מעשה האדם, ושהם חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, יש בבית חדש זה שלמות. זה שאמרו חכמים (סוטה יז, א) שהחיבור בין איש ואשה הוא שם ה', שהיא היוד באיש ו־ה באשה, ולכן ציותה תורה, שלפני שישא אדם אישה יקדשנה תחילה. לא כמו אצל אומות העולם שיש להם בעולת בעל בלבד. (רמב"ם תחילת הלכות אישות). כי הקשר ביניהם מבוסס על קשר גופני, שהוא נוצר על ידי הסכמת האישה ללכת לביתו של האיש ולחיות עמו. וכך גם אפשר לבטל את הקשר הזה, על ידי החלטת אחד הצדדים, שאינו רוצה בקשר מכאן ואילך. משאין כן אצל ישראל, שיש לקדש האישה, דבר הנעשה על ידי דיבור ומעשה, והקשר ניתק רק על יד גט שהוא כתיבת רצון הבעל לגרש את האישה. וכבר הסביר רבנו בחיי בפרשת כי תצא, בעניין וכתב לה ספר כריתות, שבאותיות יש קדושה ובהן נברא העולם, ולכן בהן ניתן לגרש האישה. ולדברנו מובן הדבר היטב, כי אין די במעשה כדי לבטל הקדושה שנוצרה עקב הקידושין והנישואין.
מכאן נבין מה שאמרו במסכת ברכות (ו, ב) כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. כי בנין ירושלים היא השראת השכינה בישראל וגם חתן וכלה כך.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
