ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: (ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
נשים לב לדבר מעניין: רגלינו עומדות " בשעריך ירושלים", מחוץ לעיר, אבל אנחנו אומרים "בית ה' נלך". גם כשנמצאים בחוץ, כל המעשים והפעולות מכוונים פנימה. המטרה של כל המהלכים, הצעדים והמעשים שנעשו וייעשו בארץ ישראל היא "בית ה' נלך. כשהרב צבי קלישר העלה את הרעיון של ישוב הארץ הוא התחיל ברעיון של הקרבת קרבן פסח בירושלים. בלי להיכנס לשאלה עד כמה הרעיון הזה מעשי, ממנו התחיל הכל.
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו: (ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה': (ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:
מעלות רבות לירושלים: "כעיר שחוברה לה יחדיו" - היא מרכז האומה, היא מחברת את כל ישראל ואת כל השבטים. "כי שמה ישבו כסאות למשפט" - היא מרכז המשפט, והיא גם מרכז המלכות "כסאות לבית דוד". אבל מעלות אלו כולן מכוונות אל "בית ה' נלך", זהו עיקרה של ירושלים.
כל זאת מפני ש"בית ה'" אינו רק בית פיזי, אלא הוא הרעיון המרכזי שמכאן תצא תורה לעולם כולו. כל הנבואות הגדולות, כל החזונות הגדולים וכל הישיבות הגדולות - הכל מתמקד במקום הגדול הזה. כי המטרה של כל מה שנעשה כאן היא התעלות למעלה למעלה, ירושלים של מעלה מכוונת לירושלים של מטה 1 וירושלים של מטה מוכרחת להיות בסיס לירושלים של מעלה, וכשאין חזון ואין את השאיפה הגדולה - כל מה שנעשה למטה הינו חסר משמעות. רק בזכות השאיפה להעלות את הכל ל"בית ה' נלך" מקבל כל מה שנעשה למטה משמעות.
(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: (ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:
אנו רוצים שירושלים תהיה שלמה ובטוחה, אבל מי שאוהב את ירושלים לא מחפש רק שלום אלא גם "שלוה", ישליו אוהביך. יש הבדל בין שלום לשלוה. שלום יכול להיות שקט, מצב זמני, השלום הוא ב"חילך", בחומות - משמעות החומה היא שיש אויב וצריך להגן עליו, אבל לא זה מה שרוצים אוהבי ירושלים האמיתיים. המטרה הסופית אינה ההגנה מפני האויב, כי "פרזות תשב ירושלים", אלא "שלוה בארמנותיך", השלוה שבתוך העיר, בארמונות, ובמיוחד בתוך הארמון הגדול - בית המקדש. מי שאוהב את ירושלים מבקש שבבית המקדש תהיה שלוה.
(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: (ט) לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ
אנו רוצים ש"למען אחי ורעי", שלכל יהודי - יהיה שלום וזכות קיום, אבל לא די בכך."למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך", משמעות הטוב היא יותר משלום, זהו מושג בעל ערך חיובי. כאשר אין רוע בעולם אז יהיה שלום אמיתי. כאשר נגיע לתקופה שבה "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" 2 , "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" 3 , אז נזכה לנבואה המתוארת בתחילת ספר ישעיהו שירושלים תהיה מקום שכל העולם עולה לקראתו. רק כשהעולם יגיע לרמה הגבוהה הזאת, שירושלים תהיה בראש פסגותיו ותקוותיו, רק אז לא יהיה רוע בעולם ואז יהיה שלום בעולם, "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" 4 .
יהי רצון שמכוח היום הזה, שהוא שלב גדול בדרך הגדולה הזו, נשאף כולנו לממש את הרעיונות הגדולים האלה, ונהיה ראוים לכך ש"בית ה' נלך".
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
סינון פסולת בשבת
דיני קדימה בברכות
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
