ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: (ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
נשים לב לדבר מעניין: רגלינו עומדות " בשעריך ירושלים", מחוץ לעיר, אבל אנחנו אומרים "בית ה' נלך". גם כשנמצאים בחוץ, כל המעשים והפעולות מכוונים פנימה. המטרה של כל המהלכים, הצעדים והמעשים שנעשו וייעשו בארץ ישראל היא "בית ה' נלך. כשהרב צבי קלישר העלה את הרעיון של ישוב הארץ הוא התחיל ברעיון של הקרבת קרבן פסח בירושלים. בלי להיכנס לשאלה עד כמה הרעיון הזה מעשי, ממנו התחיל הכל.
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו: (ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה': (ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:
מעלות רבות לירושלים: "כעיר שחוברה לה יחדיו" - היא מרכז האומה, היא מחברת את כל ישראל ואת כל השבטים. "כי שמה ישבו כסאות למשפט" - היא מרכז המשפט, והיא גם מרכז המלכות "כסאות לבית דוד". אבל מעלות אלו כולן מכוונות אל "בית ה' נלך", זהו עיקרה של ירושלים.
כל זאת מפני ש"בית ה'" אינו רק בית פיזי, אלא הוא הרעיון המרכזי שמכאן תצא תורה לעולם כולו. כל הנבואות הגדולות, כל החזונות הגדולים וכל הישיבות הגדולות - הכל מתמקד במקום הגדול הזה. כי המטרה של כל מה שנעשה כאן היא התעלות למעלה למעלה, ירושלים של מעלה מכוונת לירושלים של מטה 1 וירושלים של מטה מוכרחת להיות בסיס לירושלים של מעלה, וכשאין חזון ואין את השאיפה הגדולה - כל מה שנעשה למטה הינו חסר משמעות. רק בזכות השאיפה להעלות את הכל ל"בית ה' נלך" מקבל כל מה שנעשה למטה משמעות.
(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: (ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:
אנו רוצים שירושלים תהיה שלמה ובטוחה, אבל מי שאוהב את ירושלים לא מחפש רק שלום אלא גם "שלוה", ישליו אוהביך. יש הבדל בין שלום לשלוה. שלום יכול להיות שקט, מצב זמני, השלום הוא ב"חילך", בחומות - משמעות החומה היא שיש אויב וצריך להגן עליו, אבל לא זה מה שרוצים אוהבי ירושלים האמיתיים. המטרה הסופית אינה ההגנה מפני האויב, כי "פרזות תשב ירושלים", אלא "שלוה בארמנותיך", השלוה שבתוך העיר, בארמונות, ובמיוחד בתוך הארמון הגדול - בית המקדש. מי שאוהב את ירושלים מבקש שבבית המקדש תהיה שלוה.
(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: (ט) לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ
אנו רוצים ש"למען אחי ורעי", שלכל יהודי - יהיה שלום וזכות קיום, אבל לא די בכך."למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך", משמעות הטוב היא יותר משלום, זהו מושג בעל ערך חיובי. כאשר אין רוע בעולם אז יהיה שלום אמיתי. כאשר נגיע לתקופה שבה "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" 2 , "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" 3 , אז נזכה לנבואה המתוארת בתחילת ספר ישעיהו שירושלים תהיה מקום שכל העולם עולה לקראתו. רק כשהעולם יגיע לרמה הגבוהה הזאת, שירושלים תהיה בראש פסגותיו ותקוותיו, רק אז לא יהיה רוע בעולם ואז יהיה שלום בעולם, "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" 4 .
יהי רצון שמכוח היום הזה, שהוא שלב גדול בדרך הגדולה הזו, נשאף כולנו לממש את הרעיונות הגדולים האלה, ונהיה ראוים לכך ש"בית ה' נלך".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














