ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קול קרא והתרוממנו!

בית מדרש חגים וזמנים יום ירושלים שיחות ליום ירושלים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשע"ג

קול קרא והתרוממנו!


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

סיפרה יהודייה מעולי צרפת, שפעם היא שאלה את אמא שלה – מה הייתה תחושתה בעת ששמעה בחו"ל על הקמת מדינת ישראל?
ענתה האם – שמחתי שמחה גדולה, שסוף סוף לפליטי השואה יהיה מקום להיקלט בו.
באותם ימים, תחושה זו הייתה נחלת יהודים רבים בתפוצות. שמחה בשמחתם של חלקים אחרים בעם היהודי, אך באופן אישי וקהילתי הם חשו שאין הדבר נוגע להם. הם אזרחי מדינות אחרות., החשים סולידריות עם אחיהם היהודים בארץ ישראל. יהדות צרפת, למשל, טורחת להדגיש את נאמנותה האזרחית לצרפת.
והנה, עוברים תשע עשרה שנים, ומדינת ישראל נכנסת לתקופת ההמתנה המתוחה ערב מלחמת ששת הימים. תחושת חרדה אופפת את העולם היהודי כולו. העם היהודי חש לפתע שארץ ישראל היא מרכז חייו, וגורלה של מדינת ישראל יקר לכל העם היהודי.
נשיא צרפת דה גול בוחר לנקוט מדיניות פרו ערבית, ולהטיל אמברגו נשק על ישראל. יהדות צרפת מתעוררת, וביחד עם תומכים נוספים יוצאת להפגנה גדולה וזועקת – 'צרפת איתנו'. התקשורת הצרפתית מתעוררת ותוקפת את יהודי צרפת על המילה – 'איתנו'. ואכן, במילה זו מכריזים למעשה יהודי צרפת – אנו חשים כישראלים.
ממעמקי התת מודע היהודי צפה ועולה התחושה הפשוטה שכל יהודי הוא בן ארץ ישראל. כבר אמרה הגמרא (כתובות עה) 'ולציון יאמר איש ואיש יולד בה', "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה. גם יהודי המתגעגע בליבו לציון, וגעגועים אלו הם עומק הלב היהודי, מעלה עליו הכתוב כאילו נולד בה.
שינוי תודעתי זה, קפץ אלף מדרגות, בהגיע הבשורה על כיבוש הר הבית, ירושלים, וחלקי ארץ ישראל המערבית. שינוי תודעתי זה התניע גם מהלך רוחני אדיר בעם היהודי. מהלך זה בלט במיוחד ביהדות רוסיה, אך גם בארצות אחרות. עד מלחמת ששת הימים לחשה גחלת היהדות בחשאי ברוסיה, והוחזקה במסירות נפש בידי בודדים – חסידי חב"ד ואחרים. אולם, מלחמת ששת הימים הדליקה את לבבות הנוער, שהעז לראשונה להזדהות בהמוניו בגלוי כיהודי. בתחילה החלו צעירי יהדות רוסיה לבקש את ארץ ישראל, אך מהר מאד הובילה בקשה זו גם לבקשת יהדות ושמירת מצוות. כך אנו מוצאים אנשים כיוסף מנדלביץ, יולי אדלשטיין ו'סירובניקים' נוספים השבים ליהדות מכוח בקשת הארץ.
תהליך זה הוא הביטוי להתגשמות הבטחת התורה (פרשת ניצבים) והנביאים (חזון העצמות היבשות ועוד), שעל גבי הקומה של שיבת ישראל לארצם תיבנה הקומה של שיבת ישראל לאלוקיו. ואכן, מאז מלחמת ששת הימים, אנו רואים תהליכים מופלאים של שיבה לה' והתחזקות רוחנית. פעמים רבות, כמו במאורעות שציינתי, שיבה זו נובעת מהחיבור לארץ.
השבוע אנו מציינים את ניסי ששת הימים, ופסגתם – כיבוש מקום המקדש בירושלים. כדרכם של תהליכים כאלה, יש להם מנוע פנימי נסתר. ואכן, אפשר לציין שיש קשר פנימי בין תהליכים אלה לשיבתנו להר הבית בירושלים, שהרי מירושלים בוקע קול ה' אלינו המרומם אותנו למדרגות הרוחניות בחיים.
קולו של ה' המלמד תורה למשה היה בוקע מבין שני הכרובים אשר על ארון הברית. מאז ממשיכה התורה להינתן לנו מהר הקודש מירושלים – "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים". גם הנביאים קיבלו נבואתם מירושלים, שנאמר על ירושלים: 'משא גיא חזיון', מקום חזיון הנביאים, ו"כל נביא שלא ידוע שם עירו בידוע שהוא מירושלים". והקול הנבואי לא פסק לבקוע מירושלים גם לאחר החורבן, (כפי שמופיע בירושלמי בעניין אלישע בין אבויה) וכך ה' ממשיך לקרוא אלינו מהר הקודש מירושלים.
נודה לה' ונתפלל שנזכה לשוב בשלמות למקדש בירושלים, ומכוח הדבקות במקום הקודש, נזכה כולנו לשוב לה' בשלמות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il