ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ענתה האם – שמחתי שמחה גדולה, שסוף סוף לפליטי השואה יהיה מקום להיקלט בו.
באותם ימים, תחושה זו הייתה נחלת יהודים רבים בתפוצות. שמחה בשמחתם של חלקים אחרים בעם היהודי, אך באופן אישי וקהילתי הם חשו שאין הדבר נוגע להם. הם אזרחי מדינות אחרות., החשים סולידריות עם אחיהם היהודים בארץ ישראל. יהדות צרפת, למשל, טורחת להדגיש את נאמנותה האזרחית לצרפת.
והנה, עוברים תשע עשרה שנים, ומדינת ישראל נכנסת לתקופת ההמתנה המתוחה ערב מלחמת ששת הימים. תחושת חרדה אופפת את העולם היהודי כולו. העם היהודי חש לפתע שארץ ישראל היא מרכז חייו, וגורלה של מדינת ישראל יקר לכל העם היהודי.
נשיא צרפת דה גול בוחר לנקוט מדיניות פרו ערבית, ולהטיל אמברגו נשק על ישראל. יהדות צרפת מתעוררת, וביחד עם תומכים נוספים יוצאת להפגנה גדולה וזועקת – 'צרפת איתנו'. התקשורת הצרפתית מתעוררת ותוקפת את יהודי צרפת על המילה – 'איתנו'. ואכן, במילה זו מכריזים למעשה יהודי צרפת – אנו חשים כישראלים.
ממעמקי התת מודע היהודי צפה ועולה התחושה הפשוטה שכל יהודי הוא בן ארץ ישראל. כבר אמרה הגמרא (כתובות עה) 'ולציון יאמר איש ואיש יולד בה', "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה. גם יהודי המתגעגע בליבו לציון, וגעגועים אלו הם עומק הלב היהודי, מעלה עליו הכתוב כאילו נולד בה.
שינוי תודעתי זה, קפץ אלף מדרגות, בהגיע הבשורה על כיבוש הר הבית, ירושלים, וחלקי ארץ ישראל המערבית. שינוי תודעתי זה התניע גם מהלך רוחני אדיר בעם היהודי. מהלך זה בלט במיוחד ביהדות רוסיה, אך גם בארצות אחרות. עד מלחמת ששת הימים לחשה גחלת היהדות בחשאי ברוסיה, והוחזקה במסירות נפש בידי בודדים – חסידי חב"ד ואחרים. אולם, מלחמת ששת הימים הדליקה את לבבות הנוער, שהעז לראשונה להזדהות בהמוניו בגלוי כיהודי. בתחילה החלו צעירי יהדות רוסיה לבקש את ארץ ישראל, אך מהר מאד הובילה בקשה זו גם לבקשת יהדות ושמירת מצוות. כך אנו מוצאים אנשים כיוסף מנדלביץ, יולי אדלשטיין ו'סירובניקים' נוספים השבים ליהדות מכוח בקשת הארץ.
תהליך זה הוא הביטוי להתגשמות הבטחת התורה (פרשת ניצבים) והנביאים (חזון העצמות היבשות ועוד), שעל גבי הקומה של שיבת ישראל לארצם תיבנה הקומה של שיבת ישראל לאלוקיו. ואכן, מאז מלחמת ששת הימים, אנו רואים תהליכים מופלאים של שיבה לה' והתחזקות רוחנית. פעמים רבות, כמו במאורעות שציינתי, שיבה זו נובעת מהחיבור לארץ.
השבוע אנו מציינים את ניסי ששת הימים, ופסגתם – כיבוש מקום המקדש בירושלים. כדרכם של תהליכים כאלה, יש להם מנוע פנימי נסתר. ואכן, אפשר לציין שיש קשר פנימי בין תהליכים אלה לשיבתנו להר הבית בירושלים, שהרי מירושלים בוקע קול ה' אלינו המרומם אותנו למדרגות הרוחניות בחיים.
קולו של ה' המלמד תורה למשה היה בוקע מבין שני הכרובים אשר על ארון הברית. מאז ממשיכה התורה להינתן לנו מהר הקודש מירושלים – "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים". גם הנביאים קיבלו נבואתם מירושלים, שנאמר על ירושלים: 'משא גיא חזיון', מקום חזיון הנביאים, ו"כל נביא שלא ידוע שם עירו בידוע שהוא מירושלים". והקול הנבואי לא פסק לבקוע מירושלים גם לאחר החורבן, (כפי שמופיע בירושלמי בעניין אלישע בין אבויה) וכך ה' ממשיך לקרוא אלינו מהר הקודש מירושלים.
נודה לה' ונתפלל שנזכה לשוב בשלמות למקדש בירושלים, ומכוח הדבקות במקום הקודש, נזכה כולנו לשוב לה' בשלמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















