ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אין כרגע חשמל. נחבר שבועיים אחרי פסח", אמר הפקיד.
"אולי אשלם מראש", הציע הרב דרור, "וכשיהיה חשמל תחברו אותי?"
"הקופה סגורה", אמר הפקיד, "תבוא אחרי פסח".
לאחר שפסח חלף עבר לו התקין החשמלאי ארון חשמל זמני והרב דרור ביקש ממנו שישלח את הטפסים בפקס לפקיד והוא ישלם את החיוב דרך האינטרנט. החשמלאי שלח את הטפסים בפקס. הרב דרור התקשר לפקיד לוודא שהפקס הגיע, והלה אמר: "לא פקס ולא יער. תשלח שוב".
הרב דרור שלח בעצמו את הפקס וכאשר טלפן לפקיד לא היה מענה. עבר יום ועוד יום, הרב דרור החל להיות עסוק בתלמידיו ושכח להתקשר לחברת החשמל.
בשבת התארחו בביתו חמיו וחמותו. בליל שבת ביקשה חמותו ספר קריאה מעניין לפני השינה. הרב דרור הציע לה את סיפורי קרליבך, באומרו "יש שם דברים נהדרים".
בשבת בבוקר, כאשר חזר מהתפילה, חמותו עדיין קראה בספר ואמרה: "תקשיבו. יש כאן דבר נחמד: הרב קרליבך שואל חתן וכלה מתחת לחופה 'אתם יודעים מדוע שוברים כוס מתחת לחופה?', ועונה 'ללמד שקשה מאוד לבנות וקל מאוד להרוס'..."
הדברים חדרו כחץ ללבו של הרב דרור.
ביום רביעי התקשר הקבלן לרב דרור ונזף בו: "נו, מה עם החשמל?!" הרב דרור תפס בראשו. איך שכח מכל זה לגמרי?! והקבלן המשיך בדבריו: "אתה גר בשדרות. סע כמה דקות לאשקלון ותגמור את הסיפור".
הרב דרור עלה לרכבו ולפתע עלה בדעתו שכאשר יגיע לפקיד מחברת החשמל ישאל אותו: "למה שוברים כוס מתחת לחופה?", ואז יאמר לו שבתוך שבוע ימים החריבו את גוש קטיף, הרסו חבל ארץ שלם, וכעת אחרי שבע שנים, דבר כה פשוט כמו התקנת חשמל סובל מעיכובים רבים כל כך...
הוא הגיע למשרדי חברת החשמל בשעה שתיים, בידיעה שקבלת הקהל נמשכת עד שתיים וחצי. כאשר הגיע לחדרו של הפקיד הממונה על החיבור, ראה שלט מתנוסס "קבלת קהל היום עד שתים עשרה". הרב דרור הרגיש שסבלנותו פוקעת וגמר בליבו שלא יצא מהמקום בלי חשמל ויהי מה. הוא החל לחפש אנשים שעשויים לעזור לו, הכניס את ראשו לחדרים השונים, עד שהגיע לחדר גדול שבו עמדו שני גברים ושתי נשים. לאחר ברכת שלום, שאל אותם בלי הקדמות: "אתם יודעים למה שוברים כוס מתחת לחופה?"
הם נשאו את עיניהם לעברו, הביטו זה בזה בתדהמה, ואמרו "מה אמרת?"
"אתם יודעים למה שוברים כוס מתחת לחופה?", חזר על דבריו.
"קח כיסא ושב!", הורה לו פקיד גבה קומה.
"מה שב?!", קרא הרב דרור, "אני צריך חשמל!"
"תקבל", ענה.
"מחר", אמר הרב דרור.
"מחר", הבטיח הלה, "קח כיסא ושב!"
אז הבחין בבחורה שיושבת ופניה מעידות על בכי ממושך וכעת התחלפו להבעת הפתעה מלווה בצחוק.
"נו, למה שוברים כוס?", שאלו כולם במתח.
"ללמדכם שקשה לבנות וקל להרוס. זה מסר חשוב לחתן ולכלה", ענה הרב דרור.
"תשמע", אמר הגבוה, "שמי חיים לוי ואני מנהל מחוז אשקלון בחברת החשמל, והבחורה הזאת היא המזכירה שלי שהתארסה לא מזמן. היום היא הגיעה לעבודה בפנים נפולות ואמרה בבכי: 'גמרתי עם הבחור הזה. ביטלתי את החתונה'. במשך שבע שעות אנחנו מנסים לשכנע אותה לחזור בה. ופתאום נכנסת כמו רוח סערה, ובלי לדעת כלום אתה שואל בצעקה: "אתם יודעים למה שוברים כוס מתחת לחופה?'. באת משמיים! בוא תיכנס אלי למשרד..."
הרב דרור נכנס למשרד המנהל ואמר: "תקרא לבחורה ונדבר על ליבה". המזכירה נכנסה והרב דרור שאל: "קבעתם תאריך?", "כן". "יש אולם?", "כן". "יש רב?", "לא". "תקשיבי. כנראה שלא באתי לכאן לחינם. תצאי מהכעס. אני אחתן אתכם. תתקשרי לבחור ותודיעי לו שיש רב ושמתחתנים". הבחורה, דומעת ומבולבלת, הנהנה בראשה לאות הן.
המנהל לא השתכנע וביקש: "תתקשרי אליו ותגידי לו שיבוא הנה לפגוש את הרב". "הרב בטח ממהר", אמרה, "הרי הוא בא רק בשביל החשמל". "אני אסדר לו את החשמל", אמר המנהל, "הוא שותה איתי עכשיו כוס קפה, ואת תתקשרי לבחור שיבוא מיד".
הבחור הגיע ונערכה סולחה. הבחורה הבטיחה שתלך להדרכת כלות מעמיקה אצל חמותו של הרב דרור, וסוכם שבכ"ח בתשרי ישברו כוס מתחת לחופה. ובדרך אגב יסופר כי למחרת חובר החשמל בביתו של הרב דרור.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
