ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגיל 27 הגיע לידי ייאוש כמעט מוחלט. רוב חבריו התחתנו, ולאחד מהם היה כבר ילד בן שש, ואילו הוא עדיין התגורר בבית הוריו ולא ראה את גאולתו.
יום אחד נסע מירושלים למרכז הארץ להשתתף בחתונת חבר צעיר ממנו. הוא הגיע לחופה, נשאר קצת לסעודה ולריקודים, ובשעה עשר יצא לעבר תחנת האוטובוס לירושלים.
בדרכו פגש חבר שלמד בישיבתו בעבר והחל לשוחח עמו בפתח בניין מגורים. התברר שהחבר נמצא בסעודת שבע ברכות של קרוב משפחתו. כעבור רגע ירד דייר מהבניין ואמר לאותו חבר: "כולם על הפנים. תבוא למעלה!". ואז הביט לעבר צבי ואמר: "תעלה גם אתה! מחכים לך שם".
"אתה מתבלבל עם מישהו אחר", אמר צבי והאיש הסביר: "יש שם חתן וכלה שאמורים לשמוח בשבע ברכות שלהם, אבל כבר עשר וחצי ויש רק שישה משתתפים".
צבי הסביר שהוא ממהר לירושלים, אבל בעל הבית אמר: "יש אוטובוסים עד מאוחר, ואם תעלה תקבל פרס! כדאי לך..."
הנימה החיננית שבתה את לבו של צבי. הוא נעתר ונכנס לבית פשוט שישבו בו החתן והכלה, שני המחותנים, סבא אחד ועוד כמה תינוקות בעגלה. אף אחד לא שר ואפילו לא דיבר בקול רם. נשמעה מוזיקת רקע, אבל האווירה הייתה עלובה. צבי הרהר: איך הם מתכוונים להעביר כך את הזמן?!
הגיעו אורחים נוספים עד שהתקבץ מניין. בעל הבית אמר לצבי: "תשיר משהו".
צבי הסתכל לעבר האנשים הרוחשים והבין שעליו לקיים את "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". הוא החל לשיר את "עוד יישמע", "ענבי הגפן", וכמה מהנוכחים הצטרפו אליו. אחר כך ניגש בעל הבית לצבי ולחש לו: "תגיד דבר תורה".
"איזה דבר תורה?!", לחש צבי בחזרה, "אתה לא חושב שהגזמת?..."
"אני מבין שלא הכנת שיחה", התנצל האיש, "אבל תוכל להתחיל מ'החתן שלנו...'".
"איני מכירו. מה אוכל לומר עליו?!", טען צבי.
"ממתי צריך להכיר את החתן?! ואל תשכח את הפרס..."
צבי הנבוך נכנע: "טוב, אנסה לומר משהו, אבל תאמר לי משפט או שניים על החתן".
האיש סיפר שקוראים לחתן מרדכי ומלמל כמה מילים על צניעותו וחסדו.
צבי, שיודע לדבר ולפרגן, החל לדבר על מידת הנתינה המופלגת של החתן המשולבת בצניעות גדולה. דבריו עשו רושם על השומעים. בסוף הדברים לחצו כולם את ידיו, ומרדכי החתן נפל על צווארו ונשקו. היה ברור כי שירתו ודרשתו הצילו את שבע הברכות מכישלון.
לפתע ניגש לצבי אדם שישב לצדו ושאל: "איך אתה קשור לחתן?"
"איני קשור לחתן", ענה צבי.
"אה, אתה מהצד של הכלה".
"לא. איני מכיר פה אף אחד".
"אז מה אתה עושה כאן?!", תמה האיש.
"ביקשו ממני להשלים מניין", הסביר צבי.
האיש צחק ואמר: "גם ממני ביקשו, ומכיוון ששנינו באותו מעמד משפחתי כלפי החתן והכלה, זה עושה אותנו קרובים... בקיצור, אני רוצה להציע לך להיפגש עם בת אחותי".
"אבל מה אתה יודע עליי?!", תמה צבי.
"אחרי שדרשת אני קצת מכיר אותך. שנית, כאשר אני שומע שאתה מתנדב כאן, אני מעריך אותך. ושלישית - מה יש לך להפסיד?!"
צבי נתן לאיש את מספר הטלפון של הוריו ומיהר לצאת לירושלים.
כעבור שנים, בצהרי יום אחד, נסע צבי באוטובוס בירושלים. מישהו הביט לעברו ואמר: "אתה מוכר לי מאיזה מקום".
"גם אתה מוכר לי", השיב צבי.
השניים התאמצו להיזכר, עד שהאיש קרא: "אתה הנואם בשבע ברכות של אחי מוטי! איך אפשר לשכוח אותך?! מעולם לא ראיתי מישהו שמשבח את החתן כל כך יפה מבלי להכירו... ממש הצלת את השבע ברכות שארגנתי".
צבי נזכר באותו ערב ושניהם חייכו. לפתע קרא האיש: "אוי לי!"
"מה קרה?", שאל צבי.
"אני זוכר שהבטחתי לך פרס ולא נתתי לך".
"אל תדאג", צחק צבי, "קיבלתי את הפרס שלי באותו ערב".
האיש תמה ואז צבי החל לספר לו על מפגשו עם אורח נוסף באותן שבע ברכות, שהוביל להצעת שידוך עם בת אחותו, רחל, ולנישואין מוצלחים עמה.
"לא יכולתי להזמינך לחתונה", התנצל צבי, "כי לא ידעתי את שמך".
כאשר הגיע צבי לתחנה שבה רצה לרדת, נפרד מהאיש ואמר: "סלח לי שאני ממהר. פשוט הבאתי עם הפרס היקר שקיבלתי עוד שלושה פרסים קטנים יקרים, ואני חייב לאכול עם כולם ארוחת צהריים..."
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
