ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
היה זה במהלך כנס רבנים גדול לפני כחמישים שנה. שורות של רבנים ואנשי מעשה הצטופפו והקשיבו לרבני וזקני הדור שעלו לדרוש בענייני השעה. בתוך הקהל ישב רב איציק והקשיב לדברים בעניין רב. הדרשה של הרב ריתקה אותו ועסקה בדיוק בנושא המעסיק אותו בתקופה האחרונה. בעוד איציק מקשיב לדבריו של הרב ברוב קשב הוא שם לב שלא הרחק ממנו יושבים שניים מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי. איציק איבד לרגעים ארוכים את הריכוז והרגיש איך בשרו נעשה חידודים כשהבין כמה קרוב הוא נמצא לשני גדולים אלו. כשהביט בפניהם הרגועות והטהורות הרגיש גם הוא שלווה מיוחדת החודרת לגופו.
קולו של הרב הדורש החזירו למציאות באחת. דבריו הדהדו ברחבי האולם ומרוב התרגשות החל הטון בקולו של הרב לטפס מעלה מעלה. גם ההתרגשות ניכרה בקולו ובתנועות גופו והקהל המרותק לדבריו הנהן במרץ. גם איציק התקשה להתיק את עיניו מהרב שהעלה שאלות נוקבות וקשות. מלבד הרב הדורש דממה שררה במקום. אפילו רחש הזבובים נשתק נוכח נאומו חוצב הלבבות. הרב, שהיה שרוי כולו בהתלהבות פתח את פיו וקרא "הכיצ..?" עוד לא סיים הרב את דברו ומתוך פיו הפתוח עפו שיניו התותבות בקשת מושלמת ונפלו לרצפה בקול רעש גדול. הקהל, שאך רגע לפניכן היה קשוב כל כך הביט בהלם בנעשה. תוך שניות החל גל של צחוק שוטף את האולם. הרב הדורש עמד על הבמה, מבוייש ושיניו התותבות זרוקות על הרצפה שלידו. איציק הביט סביבו וראה גם גדולים וחשובים המחייכים ואף צוחקים. גם על פניו נראתה ארשת צחוק קלה. אולם משהביט ברב משה פיינשטיין וברב יעקב קמינצקי שוב קפא דמו. השניים ישבו ללא ניע ולא הזיזו כלל את שרירי פניהם. על פניהם לא נראה חיוך ולו הקלוש ביותר, וניכר היה שרצו לשמוע את המשך דבריו של הרב.
איציק התרגש לראות את המחזה המרשים של שני גדולים אלו. כשחזר לביתו חזר שוב ושוב לאותם שניות ושאלה גדולה ניקרה בראשו: האם הקהל שלא הצליח להתאפק עבר על איסור של לשון הרע או שמא אין עליהם אשמה, שלא יכלו לעצור את הצחוק המתפרץ?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
אלו מהקהל שצחקו עברו על האיסור של 'מלבין פני חברו ברבים'. אמנם הם לא עברו על כך במזיד אלא בשוגג. מהעובדה ששניים בקהל, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי לא צחקו ניתן ללמוד שיש לאדם יכולת להתגבר על צחוקו גם כשהדבר קשה. שאר האנשים צריכים לעבוד על המידות וכך יוכלו להשתלט על הצחוק שלהם.
לסיכום: צחוק המתפרץ על הזולת נכלל בגדר 'מלבין פני חברו בשוגג'. הקהל שעברו על איסור זה צריכים לעבוד על מידותיהם.

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך עושים קידוש?

האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















