ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כולן פעלים.
הראשונה - עבר,
עתיד – האחרונה.
רצופות המילים שלושתן,
אזן, פה ורגל - רמז וסימן.
ב. שש פעמים בפרשה נזכרתי:
עשייתי, פשיטתי ולקיחתי,
טבילתי, שליחותי והכרתי.
מצא ע"י מי נעשות
כל אחת מהפעולות הנזכרות.
ג. אחותי בשמואל ב' נזכרת,
לבת מלך אנכי לתפארת.
בפרשה שם תגלה ותלמד,
מה משמעותי כסמל למעמד.
(שם בת המלך – מצוי גם בפרשה.
האם בין השתיים – קשרי משפחה?)
ד. בפרשתנו –
שעיר עזים שנשחט,
וגדי עזים שנשלח.
ובפרשות שעברו,
עוד שני גדיי עזים נזכרו.
ואולי לא במקרה ולא בכדי,
גם כאן וגם שם מדובר בגדי?
ה. אמירת "הכר נא" –
בפרשתנו פעמיים נאמרה.
מי ולמי אמרה,
ומה בכל פעם היתה התגובה?
*
ואם עוסקים בהכר,
מי הוא שמכיר אך מתנכר,
למי שאותו לא מכירים,
אך אליו בעבר היו צרים ומתנכרים?
ו. בפרשתנו שני בורות,
בשני מקומות – שתי ארצות.
לראשון מושלכים לבטל חלומות,
ולשני כעונש, ושם פתרון חלומות.
מי ומדוע זאת מעוללים,
ומי המושיעים שמהבור מעלים?
ז. בגדים רבים בפרשה:
יש שהופשטו ונטלו, ויש שהוסרו.
ופעמיים מסופר שנקרעו,
ופעם שעל מתניים הושמו.
*
בגד נוסף נזכר בסדרה,
ופעם נוספת – יחידה – בחיי שרה.
כדי לסייע נרמוז כי בשני המקומות
מטרות השימוש בבגד זהות.
ועוד בגד שלאחר ניתן, ברש"י מוזכר.
התוכל למצוא במה בדיוק מדובר?
ח. שלוש פעמים בפרשתנו דיבה מוציאים:
בראשונה - נזכרת העובדה,
אך לא תוכן הדיבה.
ורש"י גדול הפרשנים
מביא שלוש דעות מחכמים.
בשניה – ידוע תוכנה של הדיבה,
אם כי נעלם שם מגידה.
למי נאמרה – ג"כ נתפרש,
והתוצאה כמעט השלכה לאש.
בשלישית - ג"כ ידוע תוכן האמירה,
למי, ע"י מי ומדוע זו נאמרה.
והפעם, לא קרובה הייתה הישועה,
והשלכה לבית סוהר הייתה התוצאה.
ט. מילים רבות – משמעותן סתומה,
ועיון באונקלוס פותר התעלומה.
אין מדובר רק בתרגום מילולי
אלא גם בפרוש מאוד לא שולי.
למשל, רשימת המילים הבאות,
בתרגום (בלשון ארמית) נזכרות,
וסתומות מבארות:
ערבים, הורגים (תליינים).
כתבי חשבונות, טבעת, שוק, מישור.
ובן חכם (וברש"י - שתי אפשרויות פרוש נוספות).
תשובות
א. 'ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה'.
ב. כתונת פסים. 'ועשה לו כתונת פסים', 'ויפשיטו את יוסף את כותנתו', 'ויקחו את כתונת יוסף... ויטבלו את הכתונת בדם', 'וישלחו את כתונת הפסים... ויכירה ויאמר כתונת בני'.
ג. בסיפור אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג) נאמר שתמר לבשה כתונת פסים 'כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים'. תמר היתה ביתו של דוד המלך, צאצאו של פרץ בן יהודה ותמר.
ד. שעיר העזים שנשחט במכירת יוסף והגדי שנשלח על ידי יהודה לתמר. לפני ברכת יצחק ליעקב, רבקה מבקשת מיעקב שיביא שני גדיי עזים כדי שתעשה אותם מטעמים ליצחק.
ה. השבטים אומרים ליעקב 'הכר נא הכתונת בנך היא אם לא'. תמר אומרת ליהודה 'הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה'. 'וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם... והם לא הכירוהו' (מ"ב, ז'-ח').
ו. האחים משליכים את יוסף לבור בדותן. יוסף מושלח לבית הסוהר במצרים ע"י פוטיפר 'כי גנב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור'.
ז. כתונת יוסף הופשטה מעליו. תמר הסירה בגדי אלמנותה. ראובן קרע את בגדיו כשראה שיוסף לא בבור. כששמע יעקב על טריפת יוסף קרע את שמלותיו ושם שק במותניו. תמר התכסתה בצעיף, וכן רבקה התכסתה בצעיף בראותה את יצחק. יהודה נותן לתמר את החותם, הפתילים והמטה לערבון. רש"י ע"פ אונקלוס מבאר שפתילים הם השמלה שמתכסה בה.
ח. 'ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם'. 'ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך'. דברי אשת פוטיפר לפוטיפר.
ט. 'והנה ארחת ישמעאלים- והא שיירת ערבאי', 'שר הטבחים- רב קטוליא', 'ויבוא הביתה לעשות מלאכתו- למבדק בכתבי חשבנה', 'חותמך ופתילך- עזקתך ושושפך (רש"י מבאר- טבעתך ושמלתך), 'וינס ויצא החוצה- וערק ונפק לשוקא', 'וישלחהו מעמק חברון- ממישר חברון', 'בן זקונים- בר חכים'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













