ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
עזובות באין דורש ומבקש. ואנכי יודע ועד כמה גדולה היא השפעת הסיבוב המכובד והשיחה והדרשה וכל ארחות הקירוב, אבל צריך על זה קופה הגונה". (אגרות הראיה א קיא).
הרב רואה הכרח בביקורים קבועים במושבות על מנת להשגיח על עניני היהדות ולדרוש "דברי תוכחה ומוסר השכל", לשם ביצוע משימה זו הרב זקוק לרכב - "מרכבה" והוא מצפה לתקציב – "קופה הגונה" לטובת נושא חשוב זה.
הבסיס להכרח של הרבנים לבקר בכל מקום ניתן למצוא במאמר חז"ל ב תנא דבי אליהו רבה פרשה יב: "ושמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו, היה להן לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר עימהם, שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם, ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירות ישראל, יום אחד בבית אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וילמדו את ישראל דרך ארץ". חז"ל מבקרים קשות את זקני ישראל אחרי מות יהושע שזנחו את העם, ההתדרדרות המוסרית הובילה לאירוע הנורא של מעשה פילגש בגבעה.
מטרה נוספת נלע"ד קשורה למאמר אחר של הרב זצ"ל הנקרא "מסע המחנות". במאמר זה הרב מיצר על כך שעם ישראל מחולק למחנה חרדי ומחנה חופשי וכל מחנה בטוח בצדקת דרכו: "החרד", כלומר מי שהוא חושב את עצמו שהוא שייך למחנה זה שקוראים לו "חרדים", הרי הוא מביט הבטה מלמעלה למטה אל המחנה השני "החפשים.... ו"החפשי", כלומר, מי שהוא עומד בזה המחנה שהוא מתאמר בשמו המודרני הזה, הרי הוא בודאי חושב, שכל הרעיון של תשובה הרי הוא נוסח "חרדי" שאינו שייך לו כלל. ונמצא, שמכאן ומכאן הננו עומדים קרחים, ומוצא לרפואת מכאובינו הנפשיים מאין יבוא ?"
הרב קורא לשני המחנות: "אין לנו עצה אחרת, אמנם. כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל מחנותינו... נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה נושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קדשים, שהננו עתידים להביעה בכל כך המית נפש "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" (מאמרי הראי"ה ח"א עמ' עו).
לענ"ד הרב עצמו ראה צורך לחבר את המחנות, להכיר ולהוקיר את הטוב שיש בכל מחנה. מסע המושבות היתה דרך לא רק להשפיע אלא גם לקבל השפעה מהחלוצים הדבקים באדמתם ומפריחים את השממה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
