ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגשם והטל מורים שניהם על השפעה, אבל יש השפעה שבאה מצד חסד עליון לבדו, ויש השפעה שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא, ומה שבא ע"י אתערותא דלתתא, הוא גשם שבא ע"י האד העולה מהארץ.
(מאורות הראי"ה לירח האיתנים-דרשות לשבת תשובה דרשה ב').
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שהטל, היורד בעיקר בתקופות האביב והקיץ, מגיע מחסדו של ה', האביב והקיץ מהווים מחצית מהשנה שבה מצויים חגי ישראל והם המזכירים לנו את חסדי ה' עלינו: יציאת מצרים, מתן תורה, ההשגחה של ה' עלינו בשנות נדודינו במדבר, הושבתנו בסוכות שעשה לנו ה', וכו'. בחסדי ה' "באתערותא-דלעילא" היינו בהערה הבאה מלמעלה. מאידך, הגשם היורד בחורף מגיע ביסודו מהארץ. הגשם הוא חסד ה' התלוי בעבודת ה' שלנו, בתפילה ובלימוד התורה. חודשי החורף הם התקופה בה מוטלת עלינו האחריות, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הגשם הוא "אתערותא דלתתא" היינו השפעה הבאה מלמטה.
"מובלעים הם בתוך הגוף וכחותיו הגשמיים והמוגבלים, ניצוצי אורה עליונים ונשגבים מעצם השמים לטוהר, והם הם המתבלטים בכל אתערותא דלתתא, ונותנים אומץ עליון להאורה הרוחנית השמימית הרחבה"
(שמונה קבצים א', תשפ'ו)
בגוף הגשמי של האדם, מצויה נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל, לנשמה כוחות רבים. אם האדם יודע להשתמש בכוחות אלו, הרי הוא מוציא אותם מהכח אל הפועל, לעומתם יורדים כוחות רוחניים מן השמיים והם מתגלים על הארץ ביתר שאת.
"כשמסתכלין באתערותא תתאה של הנפש, איך היא מביאה אתערותא עילאה, איך דיבור טוב מעורר כח טוב פנימי, ואפילו תנועה טובה, הרינו תופסים שכך הוא סדר החיים, והמציאות העולמית, ואין אנו מתפלאים שוב על גדולת הערך של אתערותא דלתתא בכל דבר, על ערך התורה המעשית, התפילה, ואפילו השיחה וכל תנועות החיים"
(שמונה קבצים ו', רכ"ט)
כל דיבור או מעשה של האדם מעוררים כוחות עליונים. אם מדובר בדיבור או מעשה טוב וודאי הדבר שהם מורידים שפע חיובי משמי מרומים, ואם ח"ו מדובר על דיבור או מעשה שליליים, הרי המציאות מזדהמת.
רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" מאריך בנושא השפעתו העצומה של האדם על העולמות העליונים-, וכך הוא כותב:
"אמר עמוס הנביא: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. ומגיד לאדם מה שחו" (פרק ד' יג) הזהיר כאן את האדם. מחמת היותו עתה בזה העולם השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו. לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו"(שער א' פי"ג).
כידוע, בחודש מרחשוון מתחיל "זמן החורף" בישיבות. תקופת החורף הארוכה שהיא המשמעותית ביותר בשנה, בתקופה זו נדרשים לעמל ויגיעה בתורה, עיקר הלימוד בישיבות הוא העיסוק בתורה שבעל פה.
"וכיון שניתנה בעל פה אי אפשר לזכות בה כי אם אחרי עמל גדול ושימוש חכמים. והי' זה לשמירה אל המעשה, כי אם היה בכתב גם דברים שבעל פה, הי' כל אחד קופץ להורות למעשה כפי שיראה לו בשכלו מראיה בעלמא לפי שעה, ובאמת מי שלא עמל בתורה והתחכם כראוי אי אפשר לו לדעת דבר ברור למעשה. על כן נתנה תורה שבעל פה.. כדי שהזוכים בה יהיו דוקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, והמה ידעו משפט איך להורות ממנה למעשה. ועל ידי זה יהיה נשמר מעשה המצות כראוי"
(מדבר שור דרוש י"ז).
מרן הרב זצ"ל מסביר לנו בשורות אלו כי העובדה שהתורה ניתנה גם בעל פה, היא שיצרה את ההכרח ללומדה מחכמים, ומי שלא עמל בתורה אינו יכול לדעת דברים ברורים, ובמיוחד בתחום המעשי. שהרי אם כל התורה היתה ניתנת בכתב, היה כל אחד מוציא, כביכול, את הדברים הכתובים ומורה הלכה למעשה, לפי קוצר דעתו.
העמל בלימוד התורה הוא המפתח היחיד להבנת התורה ולהעמקת הקשר העמוק בין האדם לדבר ה' המתגלה בעולם דרך התורה.
התפילה קרויה בפי חז"ל "עבודה שבלב", לימוד התורה דורש כוחות גופניים ושכליים, ואילו התפילה דורשת כוחות נפשיים, והיא כרוכה כידוע בעמל:
"התפילה, שהיא גם עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכחות הפנימיים עצמם. הקרבנות מגבירים את הכחות הפנימיים על הכחות המפריעים שמחוץ לגופו ונפשו של אדם, שהם כחות הבהמיות שבעולם החצוני. על כן גדולה תפילה יותר מן הקרבנות"
(הקדמה לעולת ראיה- דרכי פעולת התפילה ליחיד ולציבור חלק א' עמ' כד).
תפילה מגבירה את הכוחות החיוביים של האדם על הכוחות השליליים, הקרבנות פועלים על הגברת הכוחות הללו בעולם, והתפילה באדם, ולכן התפילה גדולה מן הקרבנות.
נתאמץ בחודשי החורף בלימוד התורה ובעבודת התפילה, והודות למאמצנו יערה עלינו הקב"ה שפע ברכה והצלחה משמי מרומים.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
