ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגשם והטל מורים שניהם על השפעה, אבל יש השפעה שבאה מצד חסד עליון לבדו, ויש השפעה שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא, ומה שבא ע"י אתערותא דלתתא, הוא גשם שבא ע"י האד העולה מהארץ.
(מאורות הראי"ה לירח האיתנים-דרשות לשבת תשובה דרשה ב').
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שהטל, היורד בעיקר בתקופות האביב והקיץ, מגיע מחסדו של ה', האביב והקיץ מהווים מחצית מהשנה שבה מצויים חגי ישראל והם המזכירים לנו את חסדי ה' עלינו: יציאת מצרים, מתן תורה, ההשגחה של ה' עלינו בשנות נדודינו במדבר, הושבתנו בסוכות שעשה לנו ה', וכו'. בחסדי ה' "באתערותא-דלעילא" היינו בהערה הבאה מלמעלה. מאידך, הגשם היורד בחורף מגיע ביסודו מהארץ. הגשם הוא חסד ה' התלוי בעבודת ה' שלנו, בתפילה ובלימוד התורה. חודשי החורף הם התקופה בה מוטלת עלינו האחריות, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הגשם הוא "אתערותא דלתתא" היינו השפעה הבאה מלמטה.
"מובלעים הם בתוך הגוף וכחותיו הגשמיים והמוגבלים, ניצוצי אורה עליונים ונשגבים מעצם השמים לטוהר, והם הם המתבלטים בכל אתערותא דלתתא, ונותנים אומץ עליון להאורה הרוחנית השמימית הרחבה"
(שמונה קבצים א', תשפ'ו)
בגוף הגשמי של האדם, מצויה נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל, לנשמה כוחות רבים. אם האדם יודע להשתמש בכוחות אלו, הרי הוא מוציא אותם מהכח אל הפועל, לעומתם יורדים כוחות רוחניים מן השמיים והם מתגלים על הארץ ביתר שאת.
"כשמסתכלין באתערותא תתאה של הנפש, איך היא מביאה אתערותא עילאה, איך דיבור טוב מעורר כח טוב פנימי, ואפילו תנועה טובה, הרינו תופסים שכך הוא סדר החיים, והמציאות העולמית, ואין אנו מתפלאים שוב על גדולת הערך של אתערותא דלתתא בכל דבר, על ערך התורה המעשית, התפילה, ואפילו השיחה וכל תנועות החיים"
(שמונה קבצים ו', רכ"ט)
כל דיבור או מעשה של האדם מעוררים כוחות עליונים. אם מדובר בדיבור או מעשה טוב וודאי הדבר שהם מורידים שפע חיובי משמי מרומים, ואם ח"ו מדובר על דיבור או מעשה שליליים, הרי המציאות מזדהמת.
רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" מאריך בנושא השפעתו העצומה של האדם על העולמות העליונים-, וכך הוא כותב:
"אמר עמוס הנביא: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. ומגיד לאדם מה שחו" (פרק ד' יג) הזהיר כאן את האדם. מחמת היותו עתה בזה העולם השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו. לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו"(שער א' פי"ג).
כידוע, בחודש מרחשוון מתחיל "זמן החורף" בישיבות. תקופת החורף הארוכה שהיא המשמעותית ביותר בשנה, בתקופה זו נדרשים לעמל ויגיעה בתורה, עיקר הלימוד בישיבות הוא העיסוק בתורה שבעל פה.
"וכיון שניתנה בעל פה אי אפשר לזכות בה כי אם אחרי עמל גדול ושימוש חכמים. והי' זה לשמירה אל המעשה, כי אם היה בכתב גם דברים שבעל פה, הי' כל אחד קופץ להורות למעשה כפי שיראה לו בשכלו מראיה בעלמא לפי שעה, ובאמת מי שלא עמל בתורה והתחכם כראוי אי אפשר לו לדעת דבר ברור למעשה. על כן נתנה תורה שבעל פה.. כדי שהזוכים בה יהיו דוקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, והמה ידעו משפט איך להורות ממנה למעשה. ועל ידי זה יהיה נשמר מעשה המצות כראוי"
(מדבר שור דרוש י"ז).
מרן הרב זצ"ל מסביר לנו בשורות אלו כי העובדה שהתורה ניתנה גם בעל פה, היא שיצרה את ההכרח ללומדה מחכמים, ומי שלא עמל בתורה אינו יכול לדעת דברים ברורים, ובמיוחד בתחום המעשי. שהרי אם כל התורה היתה ניתנת בכתב, היה כל אחד מוציא, כביכול, את הדברים הכתובים ומורה הלכה למעשה, לפי קוצר דעתו.
העמל בלימוד התורה הוא המפתח היחיד להבנת התורה ולהעמקת הקשר העמוק בין האדם לדבר ה' המתגלה בעולם דרך התורה.
התפילה קרויה בפי חז"ל "עבודה שבלב", לימוד התורה דורש כוחות גופניים ושכליים, ואילו התפילה דורשת כוחות נפשיים, והיא כרוכה כידוע בעמל:
"התפילה, שהיא גם עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכחות הפנימיים עצמם. הקרבנות מגבירים את הכחות הפנימיים על הכחות המפריעים שמחוץ לגופו ונפשו של אדם, שהם כחות הבהמיות שבעולם החצוני. על כן גדולה תפילה יותר מן הקרבנות"
(הקדמה לעולת ראיה- דרכי פעולת התפילה ליחיד ולציבור חלק א' עמ' כד).
תפילה מגבירה את הכוחות החיוביים של האדם על הכוחות השליליים, הקרבנות פועלים על הגברת הכוחות הללו בעולם, והתפילה באדם, ולכן התפילה גדולה מן הקרבנות.
נתאמץ בחודשי החורף בלימוד התורה ובעבודת התפילה, והודות למאמצנו יערה עלינו הקב"ה שפע ברכה והצלחה משמי מרומים.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תיקון ימי השובבי"ם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
חכמת התורה וחכמות החול
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
