ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"במועד הגבורות, גבורות הגשמים ועוז הרוח, הכבדת האוכף של הטבע הסתווי ההולך וממשמש לבוא, ואנו מתקרבים אל הטבע" אגרות הראיה ג’ תשפז
הרב באגרתו לבנו הרצי"ה סוקר מהלך המתחיל בחג הסוכות וממשיך לחודשי החורף. בחג הסוכות אנו מתחברים לטבע העולם. יוצאים מביתנו הקבוע אל הסוכה הנמצאת בטבע, נוטלים את ארבעת המינים שכולם מגידולי האדמה, מנסכים מים על המזבח. החיבור אינו רק לעולם הדומם והצומח אלא גם אל אומות העולם. אנו מקריבים שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות העולם. החיבור לעולם הטבע ממשיך בחודש מרחשוון בו מתחיל החורף ואיתו הגשמים והרוחות.
מהלך זה של החיבור לטבע מגיע לאחר תהליך שהחל בחודש ניסן, ביציאת ישראל ממצרים, יציאה ניסית שמובילה את ישראל בהנהגה מעל חוקי הטבע. "בפסח חגנו (חגגנו) את חירותנו, הראנו לדעת שהננו בני חורין, משוחררים גם מההגבלות של חוקי הטבע, המקשרים בעבותות את האישים ואת העמים, ותולדתנו נתיסדה מיסוד האור העליון, מלשד חיי העולמים הזולף בחסדי אבות ממקור הברכה, מיסוד עולם שהוא קודם ונעלה מכל הגבלה וחוקיות מוטבעה" (שם). אחרי שקיבלנו את היכולת להיות בני חורין וקנינו את מידת החופש, אנו חוזרים אל העולם הטבעי, מתחברים אליו מתוך מטרה להשפיע עליו ולתקנו: "על כל אנו מטביעים את הוד הקודש שממעל לכל טבע, את חינו והדרו בתוך עומק הטבע, בתוך הלב הבשרי, בתוך הגויה החומרנית הגדולה, בתוך הטבע הגס הארצי, בתוך הארץ המקולקלת, האדמה אשר איררה ד’. במעמקי החושך אנו מאירים באבוקת אורנו" (שם). הנשמה מאירה אחרי כל האורות שספגה מפסח עד סוכות, והיא מאירה במיוחד בחודשים בהם השמים עוטי ערפל, המסמלים את אפרוריות הטבע ובמיוחד בחודשי החורף בהם החמה אינה נראית. "כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (מגד ירחים, מאמרי ראי"ה ב’ עמ’ תק).
עולם הטבע ועולם הקדושה נראים כצרים זה לזה, עולמות שלא ניתן לגשר ביניהם. הקודש במובנו הרגיל, עוין את הטבע החומרי ואילו עולם הטבע מסויג מהקדושה הנבדלת ממנו: הקדושה העליונה והשלמה תובעת את החיבור בין שני העולמות: "רז התנועות העכשוויות מתברר בזה, שהקודש עצמו, אור העולם, העומד למעלה מהטבע, מהגופניות והחברתיות, תובע הוא מהעולם בכלל ומישראל הפזור והשבור בפרט, את הדקיון (המשפט) של הטבע, הפשטות, הבריאות הנורמליות שבחיים, בהרגשה, בשכל, בהתפעלות. מתקרבים אנו אל כל תביעות הטבע, מתלכלכים אנו בזוהמתו, אין מוצא להגן כי אם על ידי הארות גדולות, על ידי הופעות נשמתיות אלהיות, מגלות רזי עליון, מודיעות האגור בסתרי חושך" (אורות הקדש ב’ עמ’ שיז).
בתקופתנו תקופת שיבת ציון, בה עם ישראל חוזר לארצו, מופיעה תביעה של הטבע להתחבר לקדושה. אחרי שנזנח על ידי הקדושה תקופות ארוכות וכעת מגיעה השעה לחבר בין הנפרדים. קדושה שמחוברת אל "הנורמליות שבחיים". ההתקרבות של הקדושה אל הטבע גורמת לקדושה להיפגע, להתלכלך בזוהמתו של הטבע. הדרך להישמר מכך היא על ידי הארות גדולות, על ידי אנשי מעלה היודעים להתחבר אל האור הנמצא במסתרי הטבע החשוך.
הרב אינו מסתפק רק בגילוי האור בתוך החושך, הקדושה בתוך הטבע. הוא מכוון אותנו להגיע למדרגה של גילוי הקדושה בטבע עצמו. יציאת מצרים גילתה לנו סדרי הנהגה ניסיים, והגאולה האחרונה תגלה לנו שהטבע והנס מגיעים מאותו מקור של הנהגה אלוקית: "קדורים הם מקטיני הטבע ומצמצמיו, בגבולים קצרים ומצרים דחוקים. מבית עבדים הננו מוצאים, לחרות עולם נגאלנו, זיכך אותנו כור הברזל אשר במצרים, להכין גאולה לעולם כולו בגאולתנו. והטבע התעלה בעילויינו, זרח עליו הוד נשמת הנס. והנס, והחק, והתורה, והמדע, המוסר והזוהר הרוחני, הצדקה והמשרים, הדבקות האלהית, וסדרי הקדושה כולם הם הם גילויי הטבע ... חותם אלהי עולם בכל נוצר, בכל יש, והוה, בכל עולם ובכללות עולמים... והנס והטבע מתאחדים" (אורות הקדש ח"ג עמ’ כח).
בימי החורף בהם אנו נכנסים לשגרת חיים בעולם הזה, אנו צריכים להציב מול עינינו מסרים נשגבים אלו. אהבת החיים צריכה להתאחד עם אהבת ה’ הנותן חיים לכל חי. חיבור אמיתי של קדושה וטבע. חזרתנו לארץ ישראל אינה רק למטרה קיומית חומרית, שומה עלינו להגיע ליעד הנשגב שיאיר עלינו ועל העולם כולו, גילוי שם ה’ בטבעיות החיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
