ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
מנקודת מבטו, כפי שאנו יכולים להבין מתוך דבריו, בכתב ובעל פה, אנו מבחינים בשיטה ומשנה סדורה. החידוש העיקרי של הרב היה בהחלטה לראות את ההתישבות החדשה בארץ כערך לאומי שיש לו תוכן דתי וממילא יש לכך גם השפעה מעשית משתי בחינות.
הבחינה האחת היא איך יש להתייחס לחלוצים אשר אינם שומרי מצוות, אבל עוסקים במצווה הגדולה והחשובה של יישוב הארץ שעצם קיומה מוכיח את השתייכותם האמיתית ואמונתם החזקה, אחרת אי אפשר להבין את מסירות הנפש שהיתה להם לבניין הארץ שעוררה התפעלות גדולה גם אצל כל הרבנים חברי המשלחת.
הבחינה השניה היא איך דנים בשאלות הלכתיות המתעוררות אצל המתיישבים שלא היו מוכרות בגלות, ואילו עכשיו הן נוגעות ביכולת הקיום של הישובים. כאן בחר הרב לפעול לפי הכלל הקובע ש"כח דהיתרא עדיף" ועל פי זה קבע והדריך איך לנהוג לקולא במסגרת ההלכה בנושא של השמיטה ופעמים גם בהלכות שבת.
כל מי שהכיר את תשובותיו ההלכתיות של הרב, יודע עד כמה היה לו קשה לפסוק לקולא ועד כמה התלבט בכל הצדדים ההלכתיים בטרם הורה את הוראותיו, אבל מתוך שהחשיב כל כך את הנעשה בתחיה הלאומית המתחדשת, התייחס למצוקותיה כמצוקות של אשה עגונה שהכל יודעים שצריך לחפש ולמצוא את הדרכים להתירה. ולולא דרכו זו של הרב היתה אולי גוברת הדעה שמנגד, המעדיפה את החומרה גם במחיר של עזיבת הישובים ח"ו.
הרב כיהן כרבה של ארץ ישראל במובן הגדול והכללי של המילה, הוא הזדהה עם כל העוסקים בבנין הארץ והבין שהזדהות זו אינה יכולה להיות רק תיאורטית, ולכן עשה את כל המאמצים לתת לה ביטוי מעשי שהגיע לשיאו במסע המושבות.
על כן יש לשבח את הצוות המוביל של "בית הרב" שהעלה את מסע המושבות על סדר היום הציבורי, מתוך הנחה שגם היום יש להמשיך באותה דרך נפלאה וייחודית של מרן הרב קוק זצ"ל.
והיום אי אפשר להסתפק רק בהליכה בעקבותיו באותן מושבות וקיבוצים אלא צריך למצוא דרכים לקשר חיובי כזה עם רבבות אלפי ישראל החיים במדינה היהודית שהוקמה בסיעתא דשמיא מכוחם של אותם מתיישבים וחלוצים ראשונים.
מטרה זו היא בת השגה אם בונים את הכלים המתאימים לתקופה , ונראה לי שהדרך הטובה ביותר היא ע"י בחירה של רבנות ראשית בעלת אוריינטציה ממלכתית, ציונית באופן מעשי, מאמינה בצדקת הדרך ובעלת סמכות הלכתית משמעותית. זו צריכה ויכולה למצוא את הדרכים ההלכתיות המביאות בחשבון את בעיות הדור מתוך הזדהות חיובית עם צרכי הציבור. רבנות שתדע למצוא מסילות לליבותיהם של כל בני העם כדי שיחושו וירגישו כי אכן יש הנהגה של ממש אשר מצליחה להציג את המכנה המשותף והאמיתי של כולם.
הרב אריה שטרן
רב העיר ירושלים וראש מכון הלכה ברורה

הכנס הכ"ג למצוות התלויות בארץ נתינת כשרות מהדרין לפירות שגודלו באיסור כלאיים
הכנס הכג' למצוות התלויות בארץ - כלאיים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












