ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
חשוב כמובן לזכור ולהודות לה' על החסד הגדול שעשה עמנו במלחמת ששת הימים. זו הייתה מלחמת בזק שבה קרה מה שפשוט קשה להאמין שהוא אפשרי. להתגבר במשך שבוע אחד על צבאותיהן של שלוש מדינות: מצרים, ירדן וסוריה. בהחלט אפשר לומר שהיה זה אות משמיים שכביכול אומר לנו: עלו ורשו את הארץ. זה גם הניסיון שבו נבחן דורנו, אם אנו יודעים ומסוגלים להחזיק את הארץ בידינו בדרך הנכונה והראויה.
שיא המלחמה היה כמובן ביום כ"ח באייר, בו זכינו שירושלים תחזור להיות כולה בידינו כולל מקום המקדש. זו מדרגה חדשה אשר מביאה לשמחה מצד אחד, אך גם מחייבת אותנו בעשייה ראויה ובהתנהגות נאותה.
שגור על לשוננו הביטוי של הפייטן אשר כינה את העיר ירושלים בשם "מקדש מלך עיר מלוכה", דהיינו שילוב של קדושה ומלכות, והרי ברור לנו שאין טעם למלכות בלי הקדושה ואין לקדושה מקום בלי המלכות.
כבר בשמה של ירושלים נמצא שורש המילה שלמות, וזו ניתנת להשגה רק על ידי המימוש של שני היסודות גם יחד, קדושה ומלכות. כאשר מתקיים השילוב הנפלא הזה, ירושלים מקרינה מן האווירה הזאת לכל העם, בכל הארץ. מכאן, מירושלים, אפשר לראות איך הכול מרומם ומקודש. משל למי שעומד על ההר ורואה את כל אשר מתחתיו. כך אמר הנביא ישעיהו שעמד בבית המקדש ואמר: "מלוא כל הארץ כבודו". כלומר, דווקא מן המקום המקודש אפשר לראות איך הקדושה מקרינה את אורה על כל הארץ.
בירושלמי במסכת חגיגה דורשים את הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ואומרים שירושלים הכול חברים אצלה. אמנם מלכתחילה מכוונים הדברים שם להלכות טומאה וטהרה, וזו משמעות המילה "חברים". אולם נראה שיש לדברים גם משמעות כללית והיא שירושלים במהותה יכולה להביא לאחדות אמיתית.
מכאן אנו לומדים על כוחה הגדול של ירושלים שאינו בבחינת "ירושלמיות" במובן הצר של המילה. כוחה של ירושלים הוא במובן הרחב של הכרה בערכה וחשיבותה לכל העם בכל הארץ. לכן נאמר גם על ירושלים שהיא עיר שלא נתחלקה לשבטים.
אחד הנושאים המלווים אותי מאז ומתמיד כשאני נדרש לנושא ירושלים, הוא המתח שבוודאי כולם חשים בין הסגולה הטבעית של העיר ובין המעשה הנדרש מאיתנו בהתייחס לסגולה זו. בתהילים נאמר: "שאלו שלום ירושלים". נראה שהפסוק בא ללמד אותנו שיש לחקור ולשאול בעניינה של ירושלים, דהיינו ללמוד ולעשות.
מעניין הדבר שאפילו בקשר למצווה של בניין בית המקדש יש דעות שונות. מצד אחר מוכרת הדעה שבית המקדש עתיד להיבנות בידי שמיים. אולם מצד שני ישנן דעות רבות אחרות לפיהן המצווה ממשיכה להיות מוטלת עלינו, וגם בזמן הזה יש לקיימה אפילו לפני בואו של משיח בן דוד. על כן עלינו להעמיק בלימוד המעשי הקשור לקיומה של מצווה מיוחדת זו.
לפיכך, כשאנו מדברים על עשייה בירושלים, אין הכוונה רק לעשייה של בנייה, שגם היא כמובן חשובה ביותר. העשייה בירושלים חייבת להיות קשורה לדברים שבקדושה ולגיבוש חברתי, שמבוסס על ערכים חיוביים מכל הבחינות. בהקשר זה כדאי להתבונן בהלכה אחת שמקורה בתלמוד הירושלמי, לפיה אם שליח הציבור טועה בברכת "בונה ירושלים" מיד מסלקים אותו. לכאורה יש כאן קושיה: מדוע לא די בתיקון שמתקנים אותו כמו בשאר הברכות חוץ מברכת המינים? האם יש בכלל חשש שיש מישהו שאינו חפץ לראות בבניין ירושלים? צריך לומר שבמקרה זה החשש הוא ששליח הציבור מתכוון רק לבניינה הפיזי של ירושלים ואינו מתכוון להשראת השכינה בה, לכן אמרו שמסלקים אותו מיד.
נמצא אפוא, שאי אפשר רק לנוח על זרי הדפנה, ליהנות מן הדברים שזכינו להם ולחכות שמעכשיו הכול ייפול מן השמיים. אנו מצווים לתת תוכן של קדושה לחיים בירושלים וממנה לכל המדינה, וזה עיקר עניינו של יום ירושלים.
ירושלים היא "פלטרין של מלך", ובהיותה כזו מותר לצפות להתחשבות באופייה המיוחד. אופי זה צריך לבוא לידי ביטוי בפרהסיה שיש בה שמירת שבת וצניעות. לשם כך צריך להשקיע מאמצים חינוכיים שיבואו מתוך מכנה משותף של הבנה והזדהות. מאמצים אלו צריכים להקיף את כל מערכות החיים ואת כל חלקי האוכלוסייה כי רב בהם המשותף על המפריד. פרט לכך יש לחתור לחיזוק משמעותי של לימודי ירושלים כמקצוע יסודי במערכת החינוך, בתלמודי התורה ובבתי הספר. כך יחוש כל תלמיד בשייכות שיש לכל ישראל עם עיר הבירה הנצחית.
כבר הזכרתי שהעיר ירושלים "הכול חברים אצלה". הלימוד על ירושלים יחזק את הקשר והחיבה לעיר, עד שאכן כולם יהיו חברים אצלה. אין לי אלא לסיים בהמשך של מה שנאמר באותו מזמור בתהילים: "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך".
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
