ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- דיני ראיות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב עובדיה אחיטוב אב"ד
הרב דוד בר-שלטון דיין
הרב עדו רכניץ דיין
התובע:א, השתתף בתגרה
הנתבע:ב, עד לתגרה
עובדות וטענות
המקרה:
אירעה תגרה במקום ציבורי. בסוף התגרה היתה למר י' חבורה בעינו, בעקבות מכה שקבל מהתובע.
התובע טוען:
1. מר י' ומר א', שניהם בגיל העמידה, תקפו אותו במקום ציבורי, הנתבע קם, פנה לאביו של התובע בבקשה להתערב, ומשלא נענה ניסה לחצוץ בגופו בין הניצים. משהתגברה התגרה זז הנתבע הצדה ומר י' וא' רדפו אחרי התובע אל כיוון היציאה מהמקום. השניים השיגו אותו בין הדלתות הפנימיות והחיצוניות, תפסו אותו והכו אותו. בתגובה התובע הכה את מר י' וגרם לו לחבורה בעינו, התובע חזר על הודאה זו גם בבית המשפט.
2. לדברי התובע, הנתבע צפה במתרחש, אולם, כאשר נחקר במשטרה 3 ימים מאוחר יותר, ובבית המשפט שלוש שנים לאחר מכן, הוא טען שאינו זוכר פרטים הנראים לתובע משמעותיים.
3. בעקבות האירוע התובע הורשע בסופו של דבר: נגזרה עליו חצי שנת מאסר על תנאי, פיצוי למר י' בגובה 10,000 ש"ח וקנס בגובה 2,500 ש"ח.
4. התובע טוען שאילו היה הנתבע מספר את כל הידוע לו בבית המשפט הרי שהתובע היה מזוכה בסופו של דבר.
לפיכך, התובע תובע מהנתבע:
1. להעיד שנית בבית המשפט עבור התובע.
2. או לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו.
הנתבע טוען:
1. שהוא אינו העד המרכזי בפרשה, ולא עדותו היא זו שהובילה להרשעה.
2. שהוא אכן אינו זוכר מה אירע.
3. שהתובע הורשע גם בעקבות הטרדה טלפונית.
דיון
האם יש מצוות עדות בבית משפט?
בשו"ע (חו"מ כח, א) נפסק:
"כל מי שיודע עדות לחבירו וראוי להעידו, ויש לחבירו תועלת בעדותו, חייב להעיד, אם יתבענו שיעיד לו (בב"ד תוס' וב"י), בין שיש עד אחד עמו בין שהוא לבדו";
שני מקורות למצווה זו:
1. הפסוק "אם לוא יגיד ונשא עונו" (ויקרא ה, א, וכן הובא ברמב"ם סהמ"צ עשה קעח).
2. החובה הכללית: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז, וברמב"ם סהמ"צ לא תעשה רצז).
3. מצות השבת אבידה (נימוקי יוסף, ב"ק כד, א, רמב"ן קונטרס דינא דגרמי).
נראה ששני המקורות האחרונים מחייבים אדם להעיד גם בבית משפט על מנת להציל את הנתבע מידי התובע, זאת, במסגרת החובה הכללית לסייע לאדם מישראל הנמצא בצרה.
בשו"ת דברי יציב (חו"מ, עט) כתב שבשו"ת חקקי לב (חו"מ כו) דן בשאלה האם מצוות העדות חלה גם על עדות בערכאות על מנת להציל אדם, ונשאר בצ"ע.
מה גם, שבנידון דידן, יש לדון האם לעדות במשפט פלילי היא בגדר ערכאות או שהיא מותרת מסיבות שונות.
האם יש חיוב ממון על אדם שנמנע מלהעיד?
בשו"ע (חו"מ כח, א) נפסק:
"ואם כבש עדותו, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים".
רוצה לומר, אין חיוב בדיני אדם על אדם שברור לכל שכבש את עדותו.
האם יש מצוות עדות על עד אחד?
בגמרא (ב"ק נו, א) נפסק שעד אחד הנמנע מלהעיד פטור אפילו מדיני שמיים. אולם, מהרמב"ם (עדות א, א) משמע שיש מצווה אפילו על עד אחד. קצות החושן (כח, ג) כתב שעד אחד חייב כחלק ממצוות השבת אבידה, ונתיבות המשפט (כח, א) כתב שיש על עד אחד רק מצווה דרבנן.
במקרה דנן, של משפט פלילי, הרי שעדות ברורה של עד אובייקטיבי אחד, היתה יכולה לכאורה להכריע את הכף לטובת התובע. ולכן, מסתבר שאילו היה הנתבע יודע שהתובע זכאי היתה עליו חובה להעיד עבורו בבית המשפט.
עדותו של הנתבע במשטרה ובבית המשפט
כאמור לעיל, התובע טען שהנתבע לא סיפר את כל הידוע לו בבית המשפט ובעקבות כך התובע הורשע.
הנתבע אמר בחקירתו במשטרה ובבית המשפט כי היתה "התגוששות" בבית הכנסת, וכן שמר י' וא' "דחפו" את התובע החוצה. במילים אחרות, הוא העיד כי לא היה מדובר במעשה חד צדדי של התובע, אלא בהתגוששות. מכאן, שהנתון המרכזי בדבר מעשיהם של מר י' וא' הובא לידיעת בית המשפט.
יתירה מזו, השופט קבע בפסק הדין שהיה מרשיע את התובע גם אילו גרסתו לאירוע היתה מתקבלת.
גם אילו טענת התובע, כי המידע שהסתיר הנתבע היה מביא לזיכויו, היתה נכונה, הרי שהיא לא הוכחה בפנינו. התובע עצמו אינו יודע מה ראה הנתבע, כיון שפניו היו מופנות לכיוון היציאה, בניסיון הבריחה שלו מהמקום. וגם אם הנתבע הסתכל לכיוון היציאה הרי שהוא ראה את גבם של מר י' וא' ולא מה אירע בדיוק בינם לבין התובע.
לסיכום:
1. על הנתבע ישנה חובה לספר את הידוע לו בבית המשפט על מנת לזכות את התובע.
2. למיטב הבנתנו, בעדותו בבית המשפט הנתבע אכן סיפר את הנתון המרכזי - היתה התגוששות בין התובע למר י' וא'.
3. לא הוכח כי הנתבע נמנע מלספר פרטים נוספים שהיו ידועים לו.
4. על פי פסק הדין של השופט, התובע היה מורשע גם אילו היתה גרסתו מתקבלת.
5. גם אילו היה הנתבע נמנע מלהעיד בבית המשפט להגנת התובע, הרי שהוא לא היה חייב ממון על כך.
לפיכך,
1. אנו דוחים את התביעה.
2. אנו קובעים כי אסור לתובע להטריד את הנתבע בעניין זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
