ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יד. במשנה – יד: שורה אחרונה)
סיכוך בנסרים
בית וגזירת תקרה –
עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
א. המחלוקת – האם ומתי יש "גזירת תקרה"
|
| עד 3 | 3 עד 4 | 4 ומעלה |
| רב | מותר לכולם | מחלוקת: | |
| שמואל | מותר לכולם | מחלוקת: | אסור לכולם |
ב. קושיות על רב –
- 1.משנתנו – נתן נסר בצד הסוכה ברוחב 4 – לא ישן תחתיו (דופן עקומה).
לשמואל – לכו"ע.
לרב – רק לר"מ? כן! רק לר"מ.
- 2.(יד: 1+)שני סדינים מצטרפים ל4 לפסול, שני נסרים: ר"י- אין מצטרפים, ר"מ – מצטרפים.
שתי גרסאות -
- A.בהו"א - הנושא זה הצטרפות של פסים קטנים מ-4 לפס של 4 כדי לפסול[1]–
לר"י– מובן שאין מצטרפים לפסול (כי פחות מ4 כשר (קנים)).
לר"מ–
לשמואל– מובן, מדובר בין 3 ל-4 פסול, ומצטרף ל4 לפסול.
לרב– לא מובן, הרי פחות מ-4 כשר, אז למה מצטרף לפסול?
תשובה– מדובר בהצטרפות של פסים 4 טפחים ל4 אמות של דופן עקומה.
- B.הנושא זה הצטרפות של פסים של 4 טפחים ל4 אמות מהצד (דופן עקומה) –
לר"מ זה מובן – פסים 4 פסולים, ומצטרפים לדופן עקומה.
לר"י – הרי אמר "אין מצטרפין", משמע שכל אחד בפנ"ע פסול -
לשמואל – מובן, פס 4 אסור גם לר"י, והחידוש שלא מצטרפין לדופן עקומה.
לרב – לא מובן, הרי פס 4 מותר, אז מה שייך לדבר על "הצטרפות"?!
תשובה – אכן כוונת ר"י היתה פשוט להתיר, כי אין לו גזירת תקרה, ורק השתמש בביטוי "אין מצטרפים" כי ר"מ אמר מצטרפים.
(יד: שליש עליון)
ג. ברייתות ככל אחד מהצדדים –
ברייתא כרב – המחלוקת רק ב4.
(ור"י הביא מעשה שבשעת סכנה סיככו בנסרים של 4, אך דחוהו – אין מביאין ראיה מסכנה).
ברייתא כשמואל – המחלוקת בנסרים שקטנים מ4 (וגדולים מ3).
מודים זה לזה -
ר"מ מודה שאם יש רווח ופסל בין הנסרים, הם נחשבים כדופן עקומה, בתנאי שבאמצע יש שיעור סוכה ללא הנסרים.
ר"י מודה שבנסר 4 טפחים מהצד, אמנם כשר כי זה דופן עקומה, אך אסור לישון תחתיו.
(יד" שליש תחתון)
ד. הפכן על צידן –
רב חסדא – כשרה (הן פסולות רק כשיש את טעם הגזירה, שדומה לתקרה, אך כששמעו את הטעם של ר"נ אולי הסכימו).
רב הונא – פסולה (ר"נ - הן פסולות בחפצא, כשיפודין של מתכת)
סיוע לרב הונא –
נתן נסר של 4, שרק 3 בתוך הסוכה – פסולה (מדובר בסוכה קטנה שבלי ה3 אין שיעור).
בהו"א – הכוונה שסיכך רק בנסרים כאלה, והפכן על צידן שהן 3, ורואים שפסול (מדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
דחייה – הכוונה ששם נסר אחד כזה ברוחב 4 בפתח הסוכה, כשרק 3 בפנים, מחשיבים את כל ה4 מדין "פסל היוצא מן הסוכה", ולכן ה3 פסולים (ומדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
[1]אמנם בדרך כלל בטל ברוב הכשר, אבל – אם יש פס שחוצה את הסוכה – הוא פוסל, אם הוא ברוחב של 4 טפחים או 4 אמות (זאת מחלוקת בדף יז).

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













