(כט: תחילת פרק שלישי – לא. 2+)

לולב הגזול

[הקדמה –

קניין בגזל?             

האם יאוש הבעלים לבד קונה את החפץ לגזלן – מחלוקת אמוראים.

גם אם לא קונה, יאוש + שינוי רשות, שינוי מעשה, שינוי שם – קונה].

א. לולב הגזול בשאר הימים (שזה רק דרבנן)

ביום הראשון – שאול וגזול פסולים – "ולקחתם לכם" – משלכם.

בשאר הימים – ברור לגמרא שאין "לכם" משלכם (אחרונים - כי זה בגברא ולא בחפצא).

            אך קשה, המשנה לכאורה אוסרת גזול גם בשאר הימים!

                        [מניין :

1. שלא חילקה.


2. מזה שלא אמרה שגם שאול פסול].


3. רי"צ ב"נ – המשנה אכן לא אוסרת גזול בשאר הימים.

            תשובה:

(וזה שהמשנה אסרה גזול ולא הזכירה שאול, זה כדי לחדש שלא אומרים שהיאוש לבד קונה).

1. רי"ח – המשנה אכן אוסרת גזול, אבל לא מדין "לכם", אלא מדין "מצווה הבאה בעבירה".


2. הסוחר עשה את העבירה, אז אין "מצווה הבאה בעבירה".


3. אין בעיית "לכם", כי זה שלהם לגמרי, כי קנו ביאוש + שינוי רשות.


4. שינוי מעשה (אגד)? תשובה – לרב הונא לולב לא צריך אגד + זה שינוי החוזר לברייתו.


5. שינוי שם (מהדסים להושענא)? תשובה – גם לפני כן נקרא הושענא.

ב. המקור למצווה הבאה בעבירה –

פסוקים שאוסרים קרבן גזול,

ושם מדובר שהקרבן כבר שלי לגמרי (אחרת לא נחשב "אדם כי יקריב 'מכם' ") והפסול מדין "מצווה הבאה בעבירה".

מלאכי – "והבאתם גזול ואת הפיסח..." – הגזול פסול כמו שהפיסח פסול, ללא תקנה.

ישעיה – "שונא גזל בעולה".

[למה דווקא עולה? אפילו שזה לא משנה לנגזל, כי ממילא העולה עולה כולה לה', ה' מחנך אותנו נגד גזל, אפילו בעולה (משל למלך ששילם מכס לעצמו...)].

ג. המלצת רב הונא לסוחרים

גוי גנב -> מכר לסוחר -> מכר ללקוחות.

מבחינת הלקוחות – גם אם הסוחר קצץ זה בסדר.

לסוחר עצמו – אם יקצוץ בעצמו יש לו: 1. מצווה הבאה בעבירה. 2. זה עדיין גזול, כי היה רק יאוש.

קשה, והרי היה גם:

לכן שהגוי יקצוץ, וכך יהיה יאוש + שינוי רשות.