ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אני עדיין תחת השפעת פורים, ואולי לכן אסתכן ואעז להסביר את עמדתי ביתר פירוט במאמר הזה. אני חושב שכולנו נסכים ששני האירועים המרכזיים בעולם היהודי של המאה הקודמת היו השואה והקמת מדינת ישראל. שני אירועים מכוננים אלה שינו את החברה היהודית של ימינו מקצה לקצה, ואולי אפילו לעולמים. עם זאת, חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית מתעלם משני האירועים האלה ומתנהג כאילו לא קרו מעולם.
אין שום התייחסות אליהם בבתי הספר של זרמים אורתודוכסיים ולוח השנה שלהם מתעלם לחלוטין מהימים שמציינים אותם. מה שכן יש שם הוא הלך רוח שעורג לפנטזיה של העולם האידילי שהיה במזרח אירופה, עולם שמוצג באופן כוזב בסיפורים בדיוניים, בביוגרפיות שמציגות אנשים כקדושים ומשמיטות עובדות לא נוחות ובצילומים מפוברקים, עולם שלא היה ולא נברא.
כך נגזר על חברה שלמה של אנשים מלאי כישרונות וחיות לחיות בעבר דמיוני ולהתעלם מההווה ומהמציאות. וכאשר ראיית ההווה מושפעת מנתק חברתי ומהתכחשות להיסטוריה, אזי בהכרח גם הראייה לטווח ארוך של העתיד, שהיא חיונית לא פחות, היא מוטה ומעוותת. במוקדם או במאוחר, החברה הזאת תקלוט את המציאות, וכשזה יקרה, הכאב, הזעם והתסכול על עיוות העבר ועל הכישלונות יהיו קשים מנשוא.
המאבק הגדול של רוב היהדות האורתודוכסית במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נגד הציונות השפיע על כל תחומי החשיבה וההתנהגות של האורתודוכסיה. עד שנת תרצ"ז, כשיהדות גרמניה כבר סבלה מהטירוף של היטלר וגרמניה כבר איימה על פולין, התנגד הזרם המרכזי של הרבנות האורתודוכסית בפולין בפומבי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בטענה שראשי המדינה יהיו בוודאי חילוניים, אם לא אנטי דתיים.
ההערכה הזאת הייתה נכונה, ומאחר שהשואה הייתה אז אירוע שהם לא היו מסוגלים אפילו לדמיין, הם הוסיפו להתנגד לכך שיהודים יעזבו את פולין ויתיישבו בארה"ב או בישראל. בגלל הלך הרוח הזה אז, שאלת השואה מטרידה - מבחינה תיאולוגית לפחות - את היהדות האורתודוכסית יותר מכל מגזר אחר בעולם היהודי אולי.
חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית בוחר להתעלם מהשאלה או להמציא הסברים עלובים מאוד לאסון האדיר הזה שפקד אותנו. לדעתי, אין שום תשובה אנושית שמסבירה את האירוע עצמו, ועם זאת, אי אפשר להתעלם ממנו.
אחת ההשלכות של ההתמודדות עם השאלה הזאת היא, כמובן, ההודאה בכך שאנשים דגולים וקדושים יכולים לטעות כשהם מעריכים אירועים בהווה ובעתיד. חלק ניכר מהיהדות האורתודוכסית בוחר להציג את מנהיגיו בעבר ובהווה כקדושים שאינם יכולים לטעות ולכן איננו מסוגל להודות בכך. גישה כזאת מונעת מהעבר לסייע לנו בהבנת ההווה. עבר כוזב מסוכן כמעט כמו היעדר עבר.
ההתמודדות עם קיומה של מדינת ישראל היא נושא מרגיז אף יותר לרוב היהדות האורתודוכסית. הקמת מדינת ישראל בעיקר על ידי יהודים חילוניים שאינם שומרים תורה ומצוות ובאמצעים פוליטיים וצבאיים לא התאימה להשקפה המסורתית של היהודים על האופן שבו ישוב העם היהודי להיות ריבון בארץ ישראל.
הואיל וזה קרה בדרך "הלא נכונה" ובהנהגתם של האנשים "הלא נכונים", זעזעה הקמת המדינה את רוב האורתודוכסיה. אחד המנהיגים הגדולים והקדושים של החברה האורתודוכסית בארץ ישראל בשנות ה-50 אמר שמדינת ישראל לא תחזיק מעמד יותר מ-15 שנה. טוב, ברור שההערכה הזאת הייתה שגויה. אבל גם במקרה הזה כואב מדי להודות שהאיש טעה, ולכן הגישה של חלק ניכר מהעולם האורתודוכסי היא פשוט להתכחש לעובדות, לקיומה של מדינת ישראל, להצלחתה ולעובדה שהיא הגוף הגדול ביותר שתומך בלימוד תורה ובאורח החיים היהודי הדתי והמסורתי.
גם פה כואב מדי להודות שהתפיסה של היהדות האורתודוכסית בעניין מדינת ישראל כבר לא רלוונטית. כל זמן שחלקים גדולים באורתודוכסיה מוסיפים לחיות בעבר דמיוני ולהתכחש למציאות של ההווה, סוגיות כמו גיוס לצבא או שירות לאומי, לימודי ליבה של ידע כללי חיוני בכל בתי הספר הדתיים, הצטרפות לכוח העבודה וצמצום העוני והתפקוד הלקוי של משפחות כה רבות לעולם לא יזכו לטיפול הולם.
הפיתרונות אינם פשוטים ואינם פיתרונות שאפשר להכתיב או לקבוע בחוק, ולא משנה כמה הצעדים האלה ייראו פופולאריים. אך שינוי בהלך הרוח של החברה הזאת והתאמתו להווה חייבים להתרחש ובוודאי יתרחשו בסופו של דבר. העם היהודי תמיד היה מוכן לאתגר הזה, ואין בלבי ספק שנוכל לעמוד בו גם עכשיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















