ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אפרת בת יעל
למדנו "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". זאת אחת החולשות שירשנו מאדם וחווה, ולכן היא חלק מהדנ"א של הקיום האנושי. בכך שהתורה מכירה בעובדה הזאת, היא מתמודדת עם המציאות של הקיום האנושי ולא עם איזו התנהגות אנושית מושלמת ודמיונית שלא הייתה קיימת מעולם בתולדות האנושות ולעולם גם לא תוכל להתקיים.
בניגוד לדתות מונותיאיסטיות אחרות, היהדות לא משאירה מקום לחלומות באספמיא או לתיאורים של בני אדם כמלאכי-על. כפי שכבר אמר שלמה המלך, "מה שהיה הוא שיהיה, ואין כל חדש תחת השמש", לכן התורה בפרשת השבוע מתייחסת כמובן מאליו להנחה שבני האדם יחטאו, ויחטאו באופן סדיר למדי. ולכן זו צריך לרקוח תרופה נגד החטא, כדי שבני האדם יוכלו להשתפר, בסופו של דבר, ולזכות במחילה על חטאיהם מהבורא רב החסד.
אני חושב שכל עבודת המקדש, כפי שהיא מתוארת לנו בספר ויקרא, נועדה להדגיש בפני בני האדם את החולשה המולדת הזאת שיש לנו ואת העובדה שהחטא נמצא בכל מקום בחיינו. ההכרה בכך שחטאנו היא התחלת הדרך לגאולה ולקדושה.
אני סבור שזה חלק מהמסר הגדול של יום הכפורים וסיבה לכך שהיום הקדוש הזה שומר על החיוניות שלו ועל הרלוונטיות שלו אפילו בקרב יהודים שמבחינות אחרות רחוקים מהתורה ומחיים יהודיים בעלי משמעות. עמוק בתוכנו כולנו מודעים לכך שכבני אדם אנחנו לא רק נוטים לחטוא אלא גם לכך ש"לפתח חטאת רובץ", במילותיה של התורה.
בית המקדש עצמו, הכהונה ועבודת המקדש והקורבנות - כולם יחד יוצרים הבנה שהחטא הוא גורם קבוע בחיי היהודי. כדי להפיק תועלת מן ההבנה הזאת, העם היהודי היה צריך להיות מודע למה שעומד מאחורי הבניין, ההדר, הפולחן, הבשר והיין שהיו חלק מהמקדש ומעבודתו.
לנקודה הזאת בדיוק התייחסו נביאי ישראל כשהוקיעו את ההבנה השטחית של העם בעניין עבודת המקדש, אותה תפיסה שטחית שאפיינה כל כך את ממלכת יהודה בתקופת בית ראשון. התעלמות מהמסר היסודי שנמצא מתחת לכל הדברים האלה - ההבנה שאנחנו תמיד עלולים לחטוא ושמוטלת עלינו חובה להילחם כל הזמן נגד נטייה הזאת - ובמקום זאת ההתמקדות רק בתרופה ובמחילה, הדברים שאותם המקדש ייצג, העידו על קוצר רואי שהוביל בסופו של דבר לחורבן והיעלמות המקדש עצמו. מה שהתורה רצתה מאתנו הוא שנתאמץ לחסל את מקור הכאב ולא רק נתמכר לתרופות משככות כאבים. אני מאמין שזה המסר שטמון בפרשת השבוע ובספר ויקרא כולו.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
