ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
ובתוספות (שם) משמע שאלו התנאים הם דווקא באותם מצוות, ואילו לשאר מצוות יהיה אסור. לעומתו השאילתות דרב אחאי גאון מתיר אפילו לשאר מצוות. הרמב"ם (הלכות מלכים ה') כתב שמותר לצאת לסחורה ולהרוויח, אבל בכל זאת לא לשכון בחו"ל באופן קבוע, ומוסיף שם: "ואף על פי שמותר לצאת בתנאים המסוימים הנמנים לעיל, זו אינה מידת חסידות שהרי מחלון וכיליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".
ובאמת השאלה נראית כמחלוקת שם בגמרא בין רבי אליעזר שאומר שמכל מקום נתחייבו כליה למקום (כדברי הרמב"ם), ובין רבי יהושע שאומר שחס וחלילה לומר שזה היה חטא, דהלוא היה מותר להם לצאת למואב, אלא שחטאם היה שלא התפללו בעד דורם. הראשונים והאחרונים דנו בשיטת הרמב"ם, מדוע נתחייבו כליה על דבר המותר. פאת השולחן (סימן א'), וערוך השולחן העתיד (הלכות מלכים) דנו על זה, וגם נידון באריכות בשדי חמד (חלק ו' מערכת ארץ ישראל).
והלכה לחוד, אבל למעשה יודעים אנו שכבר אלפי שנים יהודים ירדו מארץ-ישראל והשתקעו בגולה, לאו דווקא מטעמי ההיתר שמובאים בתלמוד. רוב רובם של המקרים האלה היו משום שלא יכלו להסתדר בממונם ובגופם בארץ-ישראל והוכרחו לרדת לחו"ל. לא מצאנו שהיורדים האלה נקנסו בשום אופן בתוך הקהילה שאליה הם באו וקבעו מושבתם. ואולי זה כוונת הרמב"ם "שנתחייבו כליה למקום", כי ה' יודע תעלומות לטוב או למוטב, אבל בעיני אנשים אין לשפוט אותם ולחייבם בשום דבר.
ואפשר בדרך דרוש לתאם את שיטות רבי אליעזר ורבי יהושע ודברי הרמב"ם, שמחלון וכיליון התחייבו בדיני שמיים משום שהם היו גדולי הדור, ומגדולי הדור מצפים לנהוג לפנים משורת הדין. ולכן אף על פי שזה היה מותר, מכל מקום נתחייבו לשמים בהיותם גדולי ומנהיגי הדור, ואצל גדולי הדור בשמים פוסקים שדינא הכי, בעניינים של לפנים משורת הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
