- מדורים
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
787
ובתוספות (שם) משמע שאלו התנאים הם דווקא באותם מצוות, ואילו לשאר מצוות יהיה אסור. לעומתו השאילתות דרב אחאי גאון מתיר אפילו לשאר מצוות. הרמב"ם (הלכות מלכים ה') כתב שמותר לצאת לסחורה ולהרוויח, אבל בכל זאת לא לשכון בחו"ל באופן קבוע, ומוסיף שם: "ואף על פי שמותר לצאת בתנאים המסוימים הנמנים לעיל, זו אינה מידת חסידות שהרי מחלון וכיליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כליה למקום".
ובאמת השאלה נראית כמחלוקת שם בגמרא בין רבי אליעזר שאומר שמכל מקום נתחייבו כליה למקום (כדברי הרמב"ם), ובין רבי יהושע שאומר שחס וחלילה לומר שזה היה חטא, דהלוא היה מותר להם לצאת למואב, אלא שחטאם היה שלא התפללו בעד דורם. הראשונים והאחרונים דנו בשיטת הרמב"ם, מדוע נתחייבו כליה על דבר המותר. פאת השולחן (סימן א'), וערוך השולחן העתיד (הלכות מלכים) דנו על זה, וגם נידון באריכות בשדי חמד (חלק ו' מערכת ארץ ישראל).
והלכה לחוד, אבל למעשה יודעים אנו שכבר אלפי שנים יהודים ירדו מארץ-ישראל והשתקעו בגולה, לאו דווקא מטעמי ההיתר שמובאים בתלמוד. רוב רובם של המקרים האלה היו משום שלא יכלו להסתדר בממונם ובגופם בארץ-ישראל והוכרחו לרדת לחו"ל. לא מצאנו שהיורדים האלה נקנסו בשום אופן בתוך הקהילה שאליה הם באו וקבעו מושבתם. ואולי זה כוונת הרמב"ם "שנתחייבו כליה למקום", כי ה' יודע תעלומות לטוב או למוטב, אבל בעיני אנשים אין לשפוט אותם ולחייבם בשום דבר.
ואפשר בדרך דרוש לתאם את שיטות רבי אליעזר ורבי יהושע ודברי הרמב"ם, שמחלון וכיליון התחייבו בדיני שמיים משום שהם היו גדולי הדור, ומגדולי הדור מצפים לנהוג לפנים משורת הדין. ולכן אף על פי שזה היה מותר, מכל מקום נתחייבו לשמים בהיותם גדולי ומנהיגי הדור, ואצל גדולי הדור בשמים פוסקים שדינא הכי, בעניינים של לפנים משורת הדין.
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?