ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אפרת בת יעל
למדנו "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". זאת אחת החולשות שירשנו מאדם וחווה, ולכן היא חלק מהדנ"א של הקיום האנושי. בכך שהתורה מכירה בעובדה הזאת, היא מתמודדת עם המציאות של הקיום האנושי ולא עם איזו התנהגות אנושית מושלמת ודמיונית שלא הייתה קיימת מעולם בתולדות האנושות ולעולם גם לא תוכל להתקיים.
בניגוד לדתות מונותיאיסטיות אחרות, היהדות לא משאירה מקום לחלומות באספמיא או לתיאורים של בני אדם כמלאכי-על. כפי שכבר אמר שלמה המלך, "מה שהיה הוא שיהיה, ואין כל חדש תחת השמש", לכן התורה בפרשת השבוע מתייחסת כמובן מאליו להנחה שבני האדם יחטאו, ויחטאו באופן סדיר למדי. ולכן זו צריך לרקוח תרופה נגד החטא, כדי שבני האדם יוכלו להשתפר, בסופו של דבר, ולזכות במחילה על חטאיהם מהבורא רב החסד.
אני חושב שכל עבודת המקדש, כפי שהיא מתוארת לנו בספר ויקרא, נועדה להדגיש בפני בני האדם את החולשה המולדת הזאת שיש לנו ואת העובדה שהחטא נמצא בכל מקום בחיינו. ההכרה בכך שחטאנו היא התחלת הדרך לגאולה ולקדושה.
אני סבור שזה חלק מהמסר הגדול של יום הכפורים וסיבה לכך שהיום הקדוש הזה שומר על החיוניות שלו ועל הרלוונטיות שלו אפילו בקרב יהודים שמבחינות אחרות רחוקים מהתורה ומחיים יהודיים בעלי משמעות. עמוק בתוכנו כולנו מודעים לכך שכבני אדם אנחנו לא רק נוטים לחטוא אלא גם לכך ש"לפתח חטאת רובץ", במילותיה של התורה.
בית המקדש עצמו, הכהונה ועבודת המקדש והקורבנות - כולם יחד יוצרים הבנה שהחטא הוא גורם קבוע בחיי היהודי. כדי להפיק תועלת מן ההבנה הזאת, העם היהודי היה צריך להיות מודע למה שעומד מאחורי הבניין, ההדר, הפולחן, הבשר והיין שהיו חלק מהמקדש ומעבודתו.
לנקודה הזאת בדיוק התייחסו נביאי ישראל כשהוקיעו את ההבנה השטחית של העם בעניין עבודת המקדש, אותה תפיסה שטחית שאפיינה כל כך את ממלכת יהודה בתקופת בית ראשון. התעלמות מהמסר היסודי שנמצא מתחת לכל הדברים האלה - ההבנה שאנחנו תמיד עלולים לחטוא ושמוטלת עלינו חובה להילחם כל הזמן נגד נטייה הזאת - ובמקום זאת ההתמקדות רק בתרופה ובמחילה, הדברים שאותם המקדש ייצג, העידו על קוצר רואי שהוביל בסופו של דבר לחורבן והיעלמות המקדש עצמו. מה שהתורה רצתה מאתנו הוא שנתאמץ לחסל את מקור הכאב ולא רק נתמכר לתרופות משככות כאבים. אני מאמין שזה המסר שטמון בפרשת השבוע ובספר ויקרא כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
