ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שרה דבורה בת חנה, יהודה אריה בן חנה, נחמה בת חנה
וַאֲנִי מְבָאֵר עוֹד וְאוֹמֵר, שֶׁכְּמוֹ שֶנִתְיַחֲדָה תּוֹרָתֵנוּ מִבֵּין נִמּוּסֵי* הָאֻמּוֹת בְּמִצְווֹת וְחֻקִּים אֵין עִנְיָנָם* תִּקּוּן מְדִינִי כְּלָל, אֲבָל הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶם הוּא חוּל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי* בְּאֻמָּתֵנוּ וְהִדָּבְקוֹ בָּנוּ, בֵּין שֶׁיֵּרָאֶה הָעִנְיָן הַהוּא לְעֵינֵינוּ – כְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בַּמִּקְדָּשׁ, בֵּין שֶׁלֹּא יֵרָאֶה – כְּיֶתֶר הַחֻקִּים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה טַעֲמָם, מִכָּל מָקוֹם אֵין סָפֵק שֶׁהַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי הָיָה נִדְבָּק בָּנוּ וְחָל בַּפְּעָלִים* הָהֵם, וְעִם הֱיוֹתָם רְחוֹקִים מִן הֶקֵּשׁ* הַשֵּׂכֶל. וְאֵין בָּזֶה פֶּלֶא, כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּסְכַּל* הַרְבֵּה מִסִבּוֹת הַהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת* וְעִם כָּל זֶה יִתְאַמֵּת מְצִיאוּתָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי שֶׁנִּסְכַּל סִבּוֹת חוּל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי וְהִדָּבּקוֹ בָּנוּ. וְזֶה שֶׁנִּתְיַחֲדָה בּוֹ תּוֹרָתֵנוּ מִנִּמּוּסֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם עֵסֶק בָּזֶה כְּלָל, כִּי אִם בְּתִקּוּן עִנְיַן קִבּוּצָם.
משפט התורה ומשפט המלך
וּלְפִיכָךְ אֲנִי סוֹבֵר וְרָאוּי שֶׁיֵּאָמֵן בּוֹ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַחֻקִּים שֶׁאֵין לָהֶם מָבוֹא* כְּלָל בְּתִקּוּן הַסִּדּוּר וְהֵם סִבָּה עַצְמִית קְרוֹבָה לְחוּל עֲלֵיהֶם הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי, כֵּן מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶם בָּזֶה מָבוֹא גָּדוֹל, וּכְאִלּוּ הֵם מְשֻׁתָּפִים בֵּין סִבַּת חוּל הָעִנְיָן הַהוּא בְּאֻמָּתֵנוּ וְתִקּוּן עִנְיַן קִבּוּצֵנוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁהֵם הָיוּ פּוֹנִים יוֹתֵר אֶל הָעִנְיָן אֲשֶׁר הוּא יוֹתֵר נִשְׁגָּב בְּמַעֲלָה מִמַּה שֶּׁהֵם הָיוּ פּוֹנִים לְתִקּוּן קִבּוּצֵנוּ, כִּי הַתִּקּוּן הַהוּא – הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נַעֲמִיד עָלֵינוּ יַשְׁלִים עִנְיָנוֹ, אֲבָל הַשּׁוֹפְטִים וְהַסַּנְהֶדְרִין הָיָה יְכָלְתָּם לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם בְּמִשְׁפָּט אֲמִתִּי צוֹדֵק בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מִמֶּנּוּ הִדָּבֵק עִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּנוּ •, יִשְׁלַם מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי סִדּוּר עִנְיָנוֹ הַהֲמוֹנִי* אוֹ לֹא יִשְׁלַם. וּמִפְּנֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בִּקְצָת מִשְׁפְּטֵי [וְדִינֵי הָאֻמּוֹת מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְתִקּוּן הַסִּדּוּר הַמְּדִינִי מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא בִּקְצָת מִשְׁפְּטֵי] הַתּוֹרָה, וְאֵין אָנוּ חֲסֵרִים בָּזֶה דָּבָר, כִּי כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר מֵהַתִּקּוּן הַנִּזְכָּר הָיָה מַשְׁלִימוֹ הַמֶּלֶךְ, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מַעֲלָה גְּדוֹלָה עֲלֵיהֶם – שֶׁמִּצַּד שֶׁהֵם צוֹדְקִים בְּעַצְמָם – רְצוֹנִי לוֹמַר: מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה – כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּדָּבֵק וְיָחוּל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי בָּנוּ.
___________________________________
נִמּוּסֵי – חוקי דתות. עִנְיָנָם – של המצוות. חוּל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי – השראת השכינה. בַּפְּעָלִים – מעשי המצוות. הֶקֵּשׁ – הבנה, הגיון. נִּסְכַּל – מלשון סכלות, חוסר הבנה. מִסִבּוֹת הַהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת – סיבות של תופעות הטבע. מָבוֹא – שייכות. הַהֲמוֹנִי – סידור הציבור.
ביאורים
לאחר שלמדנו שתפקידם של השופטים הדנים על פי משפטי התורה הוא לדון את העם במשפט צודק, ושתפקידו של המלך להשלים את הנצרך לתיקון החברה, הר"ן עולה קומה נוספת בביאור תפקידם המיוחד של משפטי התורה.
השילוב שבין ההלכות ה'יבשות' לכאורה, שמטרתן לסדר את החברה ולהכריע בוויכוחים שבין איש לרעהו, לבין תורת ה' המיוחדת בהיותה חכמה אלוהית נשגבה ועמוקה מאד, הוא שילוב מרתק ומיוחד מאד. בניגוד לחוקי אומות העולם, העוסקים בעיקר בהנהגה אישית וחברתית ישרה, התורה באה להביא את האדם למקום אחר. מצוות התורה מביאות את האדם לדביקות בבורא ולגילוי של עולם רוחני בתוך חייו הגשמיים, למרות שלא תמיד קל להבין כיצד כל מצווה מסייעת לכך.
הר"ן מסביר שכשם שבשאר המצוות מטרת המצוות היא לקרב את האדם אל הבורא ולקדשו דרך קיומם, כך גם במשפטים השייכים לחלק 'חושן משפט'. דינים אלו כביכול משלבים בין תיקון החברה לבין גילוי הקדושה בעולם, ויתכן שאף נוטים בעיקר לגילוי הקודש. תפקיד השופטים הוא לכוון אל האמת והצדק: "ושפטו את העם משפט צדק", ועל ידי זה להרבות דבקות בה' ולתקן את האדם והעולם מבחינה רוחנית. לכן, הר"ן אינו חושש מהימצאות דינים שבהם דיני אומות העולם נראים יותר מועילים לתיקון החברה, שהרי מטרתם העיקרית של חוקי התורה אינה תיקון זה, ומראש ניתנו סמכויות נרחבות למלך על מנת שהוא 'יכסה' חששות אלה.
הרחבות
•הרוחניות במבנה החברתי בישראל
אֲבָל הַשּׁוֹפְטִים... הָיָה יְכָלְתָּם... הִדָּבֵק עִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּנוּ. הר"ן מבאר שצדקת המשפט בישראל לא באה רק למען הסדר החברתי, היא גם בעלת יכולת השפעה רוחנית על האומה.
רעיון זה, שגם לחול יש משמעויות רוחניות, מוצא ביטוי בדברי החתם סופר . לפי דבריו מצוות ישוב ארץ ישראל שקולה כהנחת תפילין: "וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכי נמי לא יאמר לא אאסוף דגני (בארץ ישראל דווקא) מפני עסק התורה" [חתם סופר סוכה לו.]. רעיון דומה כותב הרב קוק : "כאשר הגיע התור של בנין האומה בארצה, והצורך המעשי של הסדורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתכנית פָּעֳלֵי הכלל, הרי הם הם גופי תורה... וכל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים ויתבססו יותר יפעל הרוח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים, ואור ישראל יאיר פני תבל בכליל יפעתו" [אורות, אורות התחיה כז]. הרב מסביר שבשיבת ישראל לציון יש הכרח חיוני לייסד מערכות בכל התחומים: בהקמת ממשל, משטרה, מערכת משפט ומערכות נוספות שיתנו מענה לצרכים החיוניים של עם החי בארצו. כך הוא במישור המדיני והחברתי וכך גם במישור הרוחני. כשם שישנה מצווה להניח תפילין כך ישנה מצווה להיות "ממלכת כהנים" כלומר מדינה מתוקנת מהמישור הפשוט ביותר ועד למשמעויות הרוחניות ביותר של מושג זה. רעיון זה של הרב קוק ושל החתם סופר מבוסס על דברי הר"ן כאן בנוגע לרוחניות שקיימת במציאות המשפט המדיני בישראל.
שאלות לדיון
הר"ן אומר שמשפטי הגויים נועדו לשם תיקון הסדר החברתי בלבד. האם אין במשפטיהם שום צד מוסרי מצד עצמם?
האם יכול להיות מקרה שבו משפטי התורה יסתרו את המוסר?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














